נתניהו בהלווייתו של באומל
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

נתניהו בהלוויית זכריה באומל: "נמשיך להשקיע כל מאמץ להחזרת הנעדרים"

ראש הממשלה אמר בהלוויתו של באומל: "חשתי צמרמורת כשהתבשרתי שזכריה שוב איתנו". מאות הגיעו לבית העלמין הצבאי בהר הרצל ללוות למנוחות את באומל שנהרג בקרב בסולטן יעקוב. ריבלין: "עושים הכל גם את הבלתי נתפס כדי לקיים את נדרינו". אחותו של זכריה: "כל התפילות שהתפללנו במשך 37 שנים נכנסו למקום אחד"
רועי שרון וכרמל דנגור
04 באפריל 2019
19:05
עודכן ב 19:47

רב סמל זכריה באומל שנהרג במבצע סולטן יעקוב במלחמת לבנון הראשונה הובא הערב (חמישי) למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. מאות הגיעו ללוות את באומל בדרכו האחרונה. ראש הממשלה ספד והבהיר: "נמשיך להשקיע כל מאמץ להחזיר את נעדרי הקרב הביתה. ככה נפעל ביחס לכל נופלינו ונעדרינו ושבויינו האחרים". 

נתניהו פירט על המבצע להשבת באומל: "לפני כשנתיים פגשתי את נשיא רוסיה פוטין וביקשתי את עזרתו בהשבת הבנים, הוא נרתם מיד הנחה את אנשיו והם קיימו מאמץ ממושך כדי להשיג את המטרה. ביממה המטלטלת הזו חוזרת ונשנית בפי רבים מאזרחי ישראל המילה 'צמרמורת'. גם אני הרגשתי כך כשהתבשרתי שנוכל לחלוק לזכריה כבוד אחרון. חיכינו לרגע הזה 37 שנים". 


נשיא המדינה, ראובן ריבלין ספד והבטיח כי "היום אנחנו יכולים להעיד בפה מלא שאנחנו עושים הכל, גם את הבלתי נתפס והבלתי יאמן, להחזיר את הבנים שלא שבו מהקרב הביתה". 

"לפני 37 שנים, ימים מספר לפני הקרב בו נפלת, כתבת להוריך 'אל תדאגו, הכל בסדר, אך נראה שלא אבוא הביתה בקרוב'. 37 שנים חלפו מאז - היום שבת הביתה", המשיך ריבלין. "אם יכלת לראות את מפקדיך, חברים, נושקים לגיל ה-60. אבל אנחנו טומנים אותך היום לוחם צעיר בן 22 בסך הכל. היום אנחנו יכולים לומר באמונה ובענווה, לחיילינו בעבר, בהווה ובעתיד - לא הרפינו ולא נרפה מהמשימה הקדושה הזאת - עד שחיילינו יחזרו הביתה".


אסנה, אחותו של זכריה, ספדה לו ואמרה: "כל אחד שמגיע למקום הזה יודע מה זה דמעות. אבל היום אנחנו זוכים לחזרה. כל התפילות שהתפללנו במשך 37 שנים נכנסו למקום אחד.  אפילו לחבק אי אפשר. חשבתי לפנות לאדמה שתחבק אותו חזק. אבל הבנתי שאין צורך לבקש. כי יש אהבה מוחלטת בין הבן שמסר את כל בשביל האדמה". 

"אחי יקירי זכריה, בחור כל כך צנוע, עניו. כל כך לא מחשיב את עצמו. אתה נתת את הכל. התלבשה עלייך רוח ה' כשהתגייסת. עד אז היית שובב, קליל, חמוד. פתאום נגעה בך רוח אחרת, כאילו מישהו אחר. אנחנו נפרדים ממך היום אני משחררת אותך לאדמה כי טובה הארץ מאוד. תמליץ יושר עלינו". 

הרמטכ"ל אביב כוכבי אמר בהלוויה כי "אתמול הותרו הייסורים. הכאב יישאר לעולם אך הלמות חוסר הידיעה נפסקו. לאורך 37 השנים שחלפו לא איבדתם את התקווה שישוב. אני מרכין ראש ומצדיע לכם.  השבת לוחמינו איננה רק עניין של אתוס שעליו התחנכנו. זהו דחף עמוק ואותנטי המונע ממחויבות עמוקה. לא יחדל צה"ל כולו עד שישלים את המשימה לאיתור הנעדרים ולהשבתם".


גופתו של באומל הובאה אתמול לישראל בתום מבצע "זמר נוגה" שנערך בשיתוף פעולה ישראלי-רוסי שנמשך שנתיים. רוסיה העבירה היום לראש הממשלה את הנעליים ואת הסרבל של באומל. בצה"ל אומרים שגופתו של באומל נמצאה קבורה בקרקע עם גופות נוספות, והן הובאו לרוסיה לפני כמה ימים. במבצעי החיפושים לא היו לוחמים ישראלים על אדמת סוריה ולא כל החיפושים נעשו בשטח בשליטת הצבא הסורי. 

מפקד המבצע אלוף-משנה א' סיפר אתמול: "ישראל וצה"ל לא מוותרים על אף חייל ונעדר. אני לא אשכח לעולם את הזיהוי הראשוני של הסרבל והנעליים, ישר זיהינו שזה סרבל שריון. כשזיהינו את הכיתובים בעברית ואת ההטבעה הצבאית בנעליים זה היה רגע מרגש. לא יכולנו לעצור את הדמעות. ידענו סוף סוף, אחרי 37 שנה, שהשרידים בידינו".