קומיקס
צילום: אי-פי

ראי הקומיקס: "הרומן הגרפי הפך למרכזי בהעברת תודעת השואה"

ד"ר בן-ברוך בליך, שירצה בכינוס העוסק בזכרון השואה, סיפר על היצירה של ארט ספיגלמן - "מאוס". בליך הסביר כי מאיירים מחו"ל חשים רגשי אשמה שהם לא היו בשואה עם ההורים כדי להבין מה הם עברו בזמן הזה
יומן השבוע
27 באפריל 2019
13:00

ביום שני יתקיים במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון ערב אקדמי, העוסק בזכרון השואה בראי הקומיקס. ד"ר בן-ברוך בליך, שירצה בכינוס על היצירה פורצת הדרך של ארט ספיגלמן - "מאוס", ציין היום (שבת) בריאיון לרון נשיאל בתכנית "יומן השבוע" בכאן רשת ב כי "בשנים האחרונות, הרומן הגרפי הפך להיות מוצר מרכזי בהעברת התודעה של השואה". 

האזינו לריאיון המלא עם ד"ר בן-ברוך בליך

הקומיקס מאוס צייר את היהודים כעכברים שנרדפים על ידי החתולים, הנאצים, שנוגסים ביהודים. "זהו סיפור אלגוריה שמתאר את האופן שבו ארט ספיגלמן מבין את השואה – את הנרדפות של היהודים על ידי הנאצים", הסביר בליך בריאיון. 

על השאלה אם קיים הבדל בין מאיירים ישראלים למאיירים מחו"ל ענה בליך כי מחוץ לארץ, יש להם רגשות אשמה. "ארט ספיגלמן בחיבורו כותב – 'אני יודע שזה מטורף, אבל משום מה אני מצטער שלא הייתי באושוויץ עם הוריי כדי להבין מה עבר עליהם'. יוצרי קומיקס לא ישראלים, שלא עברו את הפריזמה הישראלית, עדיין חיים את החוויה של הגלות, עדיין חיים את החוויה של הטראומה והם חשים רגשי אשמה שהם לא היו שם עם ההורים כדי להבין מה הם עברו בזמן השואה", אמר.

"המיתוס של השואה הופך להיות לנרטיב והוא מפסיק להיות עדות ישירה. הסופר והכימאי פרימו לוי אמר שהשואה לא יכולה יותר להיחשב לדיווח היסטורי שאיננו מושפע מנקודת מבט סובייקטיבית משום שהעדים האמיתיים של השואה - מתו בשואה", הוסיף בליך.

בליך הסביר מדוע הפך הקומיקס לאהוד, בעיקר בקרב צעירים, אך לא רק: "הקומיקס הוא סיפור מיידי, לא מורכב, שמתאר את הדברים כפי שהם, ולכן הסיפורים הללו כובשים מיד את הקורא ואת הצופה שיכול להזדהות עם הגיבורים. מהבחינה הזו מאוס הוא החיבור שהפך להיות אייקוני, מרכזי וחשוב ביותר בסיפורי השואה בקומיקס".