t
שיר ישראלי
צילום: פלאש 90

אנשי כאן חדשות בחרו: השירים של יום העצמאות

לכבוד יום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל - כתבי ומגישי כאן חדשות מספרים על השיר הישראלי שלהם ומה הוא מסמל עבורם
יורי שניידר ושירי בלומברג
09 במאי 2019
13:38

לכבוד יום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל, כתבי ומגישי כאן חדשות בחרו את השיר הישראלי שלהם ומספרים מה הוא מסמל עבורם. פסקול מקומי:

פרשן כאן חדשות מרדכי גילת - "שיר לשלום"

"שלום? מה זה בדיוק? איך הוא נראה? כנראה שכחנו. השיר הזה מזכיר לנו אותו בצבעים טבעיים. בחרתי בשיר הזה כי השלום הפך במדינת ישראל בקרב ציבור גדול, למילת גנאי, כי מחנה שלם מאמין עדיין בשתי מדינות לשני עמים והפך לבלתי לגיטימי, שלא לומר לעוכר ישראל, כי רוטבליט מזכיר לנו ששום יום זיכרון, שום בכי מר ושום תרועת ניצחון, לא ישיבו לחיים את רבבות הנופלים. המובן מאליו כאילו לא מובן עדיין.

"בחרתי בשיר הזה כי הוא מציע לנו חלופה לקדושת המוות: חיים, אהבה, שמש מלטפת, תקווה. רוטבליט מציע לשיר את שיר לשלום 'בצעקה גדולה במקום ללחוש תפילה', 'לשיר שיר לאהבה במקום למלחמות', לא להסתפק ב'יום יבוא', כי אם להביא את היום הזה, כלומר את השלום. לנסות לפחות.

"בחרתי בשיר הזה גם ואולי מהסיבה הבאה: 70 שנה אחרי הקמת המדינה אין עדיין שלום עם חלק מהשכנים שלנו, אין שלום פנימי בין ימין לשמאל, אין שלום בין דתיים לחרדים, אין שלום בין חרדים לחילונים, אין שלום בין המגזר היהודי לערבי בישראל, אין שלום בית כלכלי.  השלום הפך למילה גסה.

"מה כן יש לנו חוץ משלום? מלחמה, הסתה, אש של שנאה, ריב ומדון, פשיעה משתוללת ברחובות, אטימות של חזקים מול חלשים – אין סוף בכירים בשירות הציבורי ואנשי עסקים מהאלפיון העליון, אנשים חסרי רגישות ציבורית וחברתית, שרומסים ציבור גדול החי מהיד לפה. הם לא סופרים אותו. מבחינתם, זו דרכו של עולם. כוח עליון כביכול.

"רוצה לומר: האנשים האלה חיים עדיין על פלנטה אחרת. האנשים האלה, בחלקם, הם פניו של הרוע. במועדון שלהם שרים אולי פה ושם את שיר לשלום – אבל לא ממש מתכוונים אליו. לא ממש מאמינים בו".

מגיש כאן חדשות דב גיל-הר - "שיר משמר"

"'שיר משמר' של נתן אלתרמן מתחזה על פי שמו לעוד שיר ערש מהעמק, אבל עבור כל מי שהוא אב לבנות מדובר באגרוף לבטן. האמנם היה שיר נבואי? האם קפצה תרצה אתר אל מותה או רק נפלה? לעולם לא נדע. ועם זאת, ברגישות שאין שנייה לה משרטט המשורר הלאומי את כל נימי נפשה של בתו (כדאי לקרוא גם את הבתים שלא הולחנו), ממפה עבורה את מלוא הסכנות שיכולה להעלות הדעת, ובכל פעם שהביצוע המטלטל של חווה אלברשטיין נשמע ברדיו, אני מתחיל לדמוע, ובעיקר להתפלל".

מגיש ופרשן כאן חדשות אריה גולן - "גבר הולך לאיבוד"

"השיר הוא 'גבר הולך לאיבוד' של שלמה ארצי, עם האינטרו פסנתר היפהפה שכתב ומנגן משה לוי. אני מתחבר לשיר הזה, המילים והלחן, באופן הכי אינטימי בעולם. הוא תמיד מכניס אותי לשקט של שבת חמה בצהריים, האישה שאיתי ואני ישנים, והשיר הוא פס הקול החרישי שברקע".

מגיש כאן חדשות אסף ליברמן -"כמה יוסי"

"אין מתאים מיום העצמאות כדי להעלות שוב על נס את אחד מהמנוני הרוק המפוארים שנכתבו כאן. השיר הזה תפס מקום של כבוד במוזיקה הישראלית - גם השילוב בין רוק לאלקטרוני וגם בגלל המילים שמצליחות לתאר ישראליות אולטימטיבית בלי ליפול לקלישאות. ברי סחרוף מתאר את שכונת ילדותו שנקראה על שם יו"ר הכנסת, את הלחם והחלבה, את הגוגואים, את בתי העלמין ואת הכמיהה לתל אביב".

מגישת "בחצי היום" בכאן רשת ב אסתי פרז - "האמנם"

"בחרתי בשיר 'האמנם' (את תלכי בשדה). לאה גולדברג כתבה וחוה אלברשטיין שרה. בשבילי שתי הנשים הענקיות האלה, המשוררת והיוצרת, הן התגלמות הישראליות הצרופה. זה שיר שמלווה אותי מנעוריי, בכאב ובצער, בקושי, בחולי ובאובדן וגם בימים שמחים ומאתגרים, כי הוא ממלא אותי בתקווה.

"האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד, ותלכי בשדה ותלכי בו כהלך התם".

ראש תחום ערבים ערן זינגר - "כמו אל מים"

"'כמו אל מים'. אחד השירים האהובים עלי בזמר העברי. בילדותי, כששמעתי לראשונה את השיר לא הבנתי את המילים, אבל הלחן היה מיוחד ולא שגרתי. זהו שיר עם קצב מתפתח, שמדבר אל מישהו אהוב שאינו ממהר להגיב לקריאות החיזור אחריו, אבל המחזר או (המחזרת) מגיב ברכות. ההשוואה למים מדברת אליי, כי אני אוהב מים. העיבוד של השיר מיוחד ומי שמאזין לו היטב, שומע את חלוקת התפקידים בין כלי המיתר לכלי הנשיפה והפסנתר כמובן. זה השיר הישראלי שלי".

מגיש כאן חדשות אורי לוי - "אני ואתה"

"למה אני ואתה? כי באמת חשבנו כך. העולם זקוק לשינוי וכמה טוב שאתה ואני כאן כדי לבצע את המשימה. אני ואתה נשנה את העולם. היינו מוכנים לתת הכל כדי להפוך את עולמנו למקום טוב יותר. יכול להיות שאפילו ניסינו. בסוף יצאנו פראיירים. העולם נשאר דפוק בהרבה מקומות ומהרבה סיבות.

אבל המשכנו לאהוב את אני ואתה. למה? טוב, זה בכל זאת אריק ומיקי וגם אחלה שיר. ומי יודע, אולי הנכדים שלי בכל זאת ישנו את העולם".

מגיש "כאן הערב" בכאן רשת ב רן בנימיני - "הלאה"

"'האדמה רועדת, והמדינה רוקדת' - בארבע מילים מצליחה נעמי שמר לזקק את תמצית הישראליות. זה שיר שנוגע בצדדים היפים של הישראלים - אפילו נציג התקשורת יוצא כאן טוב - אבל גם לא בורח ממה שצריך לשפר. ובעיקר, זה שיר שמסתכל קדימה, הלאה, באופטימיות. חג שמח!"

מגישת כאן חדשות רינת ספיבק - "רק החיים"

"הבחירה הייתה קשה, כל כך הרבה שירים ישראליים שאני אוהבת, אז הקשבתי לשיר הראשון שאינטואיטיבית התנגן לי בראש. מלבד אהבתי הגדולה לקול של לאה שבת, משהו במילים של השיר מסמל עבורי את הישראליות.

"בכל מקום שטיילתי כשאמרתי שאני מישראל, התגובות לרוב כללו שני דברים מרכזיים - התייחסות לקונפליקט והתייחסות לכך שהישראלים יודעים 'לחיות'. בשיר השמח והמורכב הזה יש את הנגיעה בדיסוננס הזה של כולנו, כולנו רוצים לחיות בכיף, בשקט, בטוב ויחד עם זה, יש את המציאות המורכבת שלנו.

כתבת ומגישת כאן חדשות מיכל רשף - "פזמון ליקינטון"

"בחרתי בשיר 'פזמון ליקינתון' - שיר ילדים שמלווה אותי ביתר שאת בשנתיים האחרונות (כמעט לילה לילה) מאז נולדה בתי, אלונה. לאה גולדברג, בשיר יפה, שנכתב בשפה גבוהה, לא מזלזל בקהל היעד שלו, ואפילו אופטימי בניגוד ליצירות אחרות שלה, מצליחה גם ב-2019 להרדים תינוקות בכל רחבי הארץ, כולל גם את שלי הפרטית. שיר שהוא מורשת תרבות ישראלית על זמנית.

ראש תחום תרבות של כאן חדשות דורית מזרחי - "חורף 73"

"השירים היפים באמת מתנגנים ביום הזיכרון, ככה זה. מדינה שהאתוס שלה שזור בשירי מלחמה, שואה וזיכרון, שמזכירים לנו שאנחנו רק בראשית הדרך למרות שנדמה שכבר עברנו המון. בשנת 1996 סיימתי קורס קציני חינוך וחיכיתי עם כולם בתור כדי לדעת מה השיבוץ שלי. כשנכנסתי השמיעו לי שיר 'חורף 73' שאלו אם אני מכירה, הנהנתי שכן ועדיין לא הבנתי. 'זאת להקת חינוך מיוחד' - אולי אני הולכת לעבוד עם אוכלוסיות מיוחדות חשבתי.

"השיר התנגן ברקע ואז אמרו לי שמדובר בלהקה צבאית ושאני הולכת להיות מפקדת הלהקות הצבאיות. כשהגעתי הבנות כבר התחלפו אבל טל מוסרי וניר גדסי מההרכב המקורי היו. בכל טקס, בכל הופעה, כל אירוע שבו השתתפה הלהקה כולם חיכו לשמוע את חורף 73.  השיר שנכתב על ידי שמואל הספרי, הולחן על ידי אורי וידיסלבסקי ועובד על ידי ירון בכר ילווה אותי לנצח".

כתב כאן חדשות נוב ראובני - "אגדת דשא"

"בעוד שרוב השירים המזוהים עם הקיבוצים (המצאה ישראלית שאני שמח להיות חלק ממנה) עוסקים בעיקר בחקלאות, עבודה והגשמה (יסודות חשובים ומהותיים, לא מזלזל חלילה), רק מעטים מצליחים לנסח בצורה מדויקת ופשוטה את ההוויה עצמה, את רגעי הקסם שהופכים את הקיבוץ למה שהוא, עבור אלה שבשבילם הוא יותר מבית. אחד מהשירים הללו, בשבילי בכל אופן, הוא ״אגדת דשא״.

מאיר אריאל כתב את המילים שלו כשהיה רק בן 18, וכבר אז - עוד לפני שהפך לטרובדור הנודד, הצליח לזקק פיסת אמת תמימה של אחד שחווה את הנערוּת הקיבוצית מבפנים ובו בזמן גם מתבונן עליה ומתרגש ממנה. שלום חנוך, שהיה צעיר אפילו יותר, בן 15, הלחין את המילים והנציח אותן במנגינה.

"מאז סוף שנות ה-60, אז נכתב השיר, שינויים מרחיקי לכת עברו על הקיבוצים בישראל. רבים מהם הופרטו, התרחבו, התפתחו. כשאני הגעתי לאותם הגילים שבהם חנוך ואריאל כתבו את אגדת דשא, היו אלה כבר שנות ה-2000. רוב הקווים שמחברים ביני לבין חוויותיהם של נערים מקיבוץ משמרות כמה עשורים קודם לכן כבר היטשטשו, הסיפורים על הימים ההם אמנם הקסימו אותי אבל קשה להרגיש הזדהות עמוקה עם הלך רוח שמעולם לא חווית.

"אל מול הסיפורים הרחוקים על כמה שמח היה כאן לפני שנולדתי - מתנגנת לה האגדה הזאת - 'אגדת דשא', שמהתו הראשון פורטת על מיתרי הלב ומספרת גם את תחושותיי שלי, בן קיבוץ אחר ודור אחר. במירוץ החיים הבוגרים שהובילו אותי בינתיים הרחק מכר הדשא הקיבוצי - זהו שיר שמחזיר אותי כל פעם מחדש לאיזה רגע על זמני של אושר מהורהר ותמים שתמיד נעים להתעטף בו".