פלסטינים מחוץ לכלא עופר
צילום: פלאש 90

הבלדר העיוור: ישראל תתקפל בעניין קיזוז הכסף של הרשות הפלסטינית

ההחלטה הישראלית בנושא הקיזוז היא אמנם מוסרית, אך מעל הכול היא פרי של סיפוק פוליטי רגעי. לכן שינוי במדיניות הוא רק עניין של זמן. פרשנות
גל ברגר
29 באפריל 2019
10:28
עודכן ב 15:31

בואו נדבר רגע על ההחלטה לקזז מכספי המסים של הרשות הפלסטינית את הסכום שהיא משלמת כמשכורות/קצבאות לאסירים ביטחוניים ומשפחות שהידים (מחבלים בלשוננו):

 

1) מאוסלו ועד הקיזוז האחרון ישראל העלימה מזה עין, לפתע התעוררה.

 

2) ההחלטה כשלעצמה מוסרית אך אינה פרי דיון מוסרי אלא פרי סיפוק צורך פוליטי רגעי.

 

3) ההחלטה מומשה ערב בחירות, ומשכו את מימושה עד הרגע האחרון כי הבינו את השלכותיה (מה שמנע את הקיזוז מאז אוסלו).


 

4) ההחלטה גם לא שלמה, וישראל לא מקזזת את מלוא הסכום שהרשות משלמת לאסירים/שהידים אלא פחות ממחציתו (1.3/1.4 מיליארד ש"ח בשנה - זה הסכום המלא; ישראל מקזזת רק חצי מיליארד).

 

5) מאז ההחלטה ישראל ניסתה ביותר מדרך אחת לעקוף את ההחלטה של עצמה – מה שמלמד שהיא מוטרדת מהשלכות ההחלטה (שנמוך התיאום הביטחוני בהמשך?) יותר מאשר ענייני מוסר.

 

6) ענישה לאסירים מצד אחד (קיזוז המסים למול המשכורות) וצ'ופר לאסירים מצד שני (טלפונים ציבוריים) היא אחת הראיות לטרדותיה.

 

7) קיזוז לרשות מצד אחד, והעברת מזומנים לחמאס מהצד השני, מלמדת: א) על בלבול מוסרי עמוק (כפי שכינה זאת עיתונאי אחד פעם); ב) על כך שבצמתי ההכרעה בין מוסר לבין אינטרסים – לא תמיד בחרה ישראל במוסר כעמוד האש שלפני המחנה.

 

8) יצוין כי הכספים שישראל מקזזת מהם שייכים לרשות הפלסטינית ולא לישראל.

 

9) אמת, הגם שאין אלה כספיה וישראל משמשת כמנוף המעביר את הכסף מצד לצד (מעבירה אותו מהנמלים לרמאללה שהרי אין נמלים לרשות) – אין היא יכולה לאפשר לעצמה לשמש בלדר עיוור שמגלגל עיניים לשמיים ותוהה: איפה הכסף?


 

10) אם ההחלטה לקזז הייתה פרי דיון מוסרי עמוק לא הייתה לי בעיה איתה, והיא לא.

 

11) זאת ועוד - לכל ברור שלהחלטת הקיזוז יש תאריך תפוגה והיא תשתנה במוקדם או במאוחר, שהרי ישראל תתקפל.

 

12) או אז תמשיך ישראל כפי שעשתה מאז אוסלו לשמש בלדר עיוור שמעביר כספים לרשות בלי קשר ליעדם, אז בשביל מה היה צריך את כל זה מלכתחילה?!

נלקח מדף הטוויטר של גל ברגר