חפש
Languages
ארכיון
צילום: יונתן סינדל, נועם ריבקין, פלאש 90

ראשי מערכת המשפט משיבים אש: "השיח בוטה, לא רודפים איש"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נשאו נאומים חריפים נגד המתקפות והטענות שהצעדים בעניין נתניהו נעשו משיקולים פוליטיים, ונגד יוזמות החקיקה שיחלישו את בג"ץ.
מערכת כאן חדשות
27 במאי 2019
13:47

בזה אחר זה עלו היום (שני) ראשי מערכת אכיפת החוק בישראל לנאום בכנס לשכת עורכי הדין באילת ותקפו במילים חריפות את יוזמות החקיקה המתוכננות נגד בתי המשפט, את המתקפה המתמשכת נגד ראשי המערכת ואת הטענות כי הצעדים בעניין ראש הממשלה בנימין נתניהו בוצעו ממניעים פוליטיים ורדיפה. היועמ"ש: "הטענות שצריך חסינות כדי להתגונן מרדיפה - לא נכונות". נשיאת העליון: "נתניהו אמר לפני שנה וחצי 'במקום תהום - נבנה גשרים'. מה נשתנה?". פרקליט המדינה: "הטענות השקריות לשיקולים זרים בתיקי רה"מ מחלחלות לרבים".

"שיח בוטה, עולב ומשולח רסן"

נשיאת בי המשפט העליון אסתר חיות הזכירה את דברי נתניהו בטקס בו הפכה לנשיאת בית המשפט העליון ב-2017: "אני דוגל בהידברות: הידברות פתוחה, הידברות סדירה, הידברות כנה. במקום ליצור תהום – נבנה גשרים". לדבריה, "מאז אותו הטקס בבית הנשיא חלפה כשנה וחצי, ואני מבקשת לשאול: מה נשתנה במהלך תקופה זו? האם אירע מאז דבר מה המצדיק סטייה מעקרונות חשובים אלה? לטעמי התשובה לכך שלילית".

עוד אמרה חיות בנאומה: "אני מעלה את השאלות הללו מפני שלצערי רב המרחק בין הידברות מכובדת ובין השיח הבוטה, העולב ומשולח הרסן אשר אפיין את מערכת הבחירות לכנסת ה-21 ואשר ממשיך ללוות גם עתה את המגעים להרכבת הממשלה. בשיח זה בלטו וממשיכות לבלוט בחומרתן התבטאויות מצד גורמים שונים המופנות כלפי הרשות השופטת בכלל וכלפי בית המשפט העליון בפרט. בין התבטאויות כאלה ובין 'גישה מאוזנת וכבוד הדדי' והידברות שעליהם דיבר ראש הממשלה בטקס הצהרת האמונים שהזכרתי, אין ולא כלום.


בהתייחס לביקורת על מערכת המשפט אמרה נשיאת בית המשפט העליון כי "ביסוד השיח הביקורתי המתנהל כיום כלפי בית המשפט עומד תיאור שגוי של המצב המשפטי ושל המדיניות השיפוטית ששררו כביכול בישראל עד ראשית שנות ה-90, תוך התרפקות בערגה על אותן שנים ורצון להשיב 'עטרה ליושנה'.

"הטענה לפיה לא הייתה ביקורת שיפוטית אקטיבית ואפקטיבית על פעולתן של הרשויות האחרות טרם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, חוטאת למציאות המשפטית כהווייתה וכופרת שלא בצדק באבני היסוד של שלטון החוק בישראל ובהישגים של המשפט הישראלי כפי שעוצבו ופותחו כבר מתחילת שנות ה-50 באופן מדורג ומדוד על ידי דורות של שופטים".

"התביעה הכללית אינה רודפת איש"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, התייחס לחוק החסינות ואמר כי "הטענה כי תיקון לחוק החסינות נדרש כדי להגן כביכול על ראש הממשלה מפני החלטות לא ענייניות לגביו היא חסרת כל ביסוס". הוא הוסיף כי "קשה שלא להתרשם שזו איננה המטרה האמיתית העומדת בבסיס הכוונה לקדם את התיקון לחוק החסינות, או כל דבר חקיקה אחר שנועד לשנות מהמצב המשפטי הקיים בהקשר זה".

"התביעה הכללית שבראשה אני עומד, איננה רודפת איש. היא רודפת רק את האמת ואת הצדק, ופועלת מתוקף סמכויותיה על פי חוק. בכל הנוגע לתיקי החקירה של ראש הממשלה, כל ההחלטות התקבלו בצורה מקצועית ועניינית, ללא כל הטיה, לא לכאן ולא לכאן. שום לחץ לא השפיע עלינו, וגם לא ישפיע עלינו בהמשך. איננו משרתים אף אחד, חוץ מהאינטרס הציבורי ומשלטון החוק".


מנדלבליט אמר גם כי "אפשר להעביר את פסקת ההתגברות – אם הדבר ייעשה בחקיקה מקיפה ובהידברות, מתוך תום לב ושמירה על עצמאות הרשות השופטת והיועץ המשפטי לממשלה ושמירה על זכויות אדם". הוא יצא נגד פגיעה בבית המשפט העליון ואמר כי הדבר ימנע הגנה על האזרח מפני הרשויות.

"השקר מחלחל אט אט לליבם של רבים"

פרקליט המדינה שי ניצן דחה את הביקורת על מערכת אכיפת החוק בהתנהלות בתיקי נתניהו ואמר כי "לפי הטענה, כולם פועלים משיקולים זרים. לכולם יש מטרה זהה. החל במפכ"ל וראשי אגף החקירות; המשך בבכירי הפרקליטות, וכלה ביועץ המשפטי לממשלה עצמו. והמטרה המיוחסת לנו איננה כמובן עשיית משפט צדק. איננה העמדת מי שיש נגדו ראיות לדין פלילי וגניזת תיק נגד מי שאין נגדו ראיות מספיקות. אלא לפי הנטען – מטרתנו – מטרת עשרות חוקרים ופרקליטים – ללא יוצא מן הכלל - היא אחת: הפלת ראש הממשלה, וזאת מנימוקים פוליטיים בלבד. טענה מופרכת רודפת טענה מופרכת - והשקר – כטיבו של שקר שחוזרים עליו שוב ושוב - מחלחל אט אט לליבם של רבים".


הוא הוסיף כי "כשנדמה כי אמירה כזו או אחרת קובעת רף חדש שלא נחזה במקומותינו, לא עוברים ימים ספורים ורף שלילי חדש, גבוה מקודמו, מתרגש עלינו. טענות שונות ומשונות מוטחות בנו. על פי רוב אנו מחרישים, אך דומני כי הגיעה העת להשיב דבר. הטענה הנשמעת, כאילו מערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל רודפת ומנסה 'להפיל' ראש ממשלה בישראל משיקולים זרים - היא טענת כזב".

בהתייחס לדחיית השימוע לראש הממשלה אמר ניצן: "יש הטוענים שאנחנו נותנים לראש הממשלה יותר מדי זמן, ואלה טוענים שפחות מדי. לא זה ולא זה. על יסוד היקף החומר בעניין דנן, פרק זמן של שישה חודשים הוא פרק זמן סביר לחלוטין להתכונן לשימוע". פרקליט המדינה הזכיר בדבריו כי גם לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ניתן פרק זמן דומה להתכונן לשימוע שנערך לו: "ברור כי איש לא מפלה לרעה או לטובה את ראש הממשלה דהיום".