רות גביזון
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

כלת פרס ישראל פרופ׳ רות גביזון הלכה לעולמה

כלת פרס ישראל לחקר המשפט, הידועה בחיבורה את אמנת "גביזון-מדן" להסדרת יחסי דתיים-חילונים במדינה וכן בהתנגדותה לאקטיביזם השיפוטי, נפטרה בגיל 75. גביזון נחשבה לאחת המומחיות בתחום המשפט החוקתי
תמר אלמוג
15 באוגוסט 2020
15:22

המשפטנית וכלת פרס ישראל, פרופסור רות גביזון, הלכה היום (שבת) לעולמה, והיא בת 75. פרופסור גביזון נחשבה לאחת המומחיות הגדולות בתחום המשפט החוקתי, ועסקה רבות בנושא זכויות אדם, והייתה ממקימי האגודה לזכויות האזרח. בנימוקי ההחלטה להעניק לה את פרס ישראל נכתב כי גביזון "נמנית על הטובים ביותר שבין הוגי הדעות שהעשירו את המשפט הישראלי". 

גביזון נולדה בירושלים בשנת 1945, ולאחר לימודי תואר ראשון ותואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית, היא קיבלה תואר דוקטורט בפילוסופיה של המשפט באוניברסיטת אוקספורד. במקביל לעיסוקיה בהוראת משפטים באוניברסיטה העברית, פרופסור גביזון בלטה לאורך שנות חייה בנקיטת עמדות בלתי מתפשרות בנושאים שונים. בשנת 1974 הצטרפה גביזון לאגודה לזכויות האזרח, שאז עוד הייתה בחיתוליה, והעניקה לאגודה צביון משפטי. בין השנים 1999-1996 היא אף כיהנה כנשיאת האגודה.

החל מ-1995 ועד ל-2003 שימשה פרופסור גביזון עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ועמדה בראש מפעל רב-שנתי לתיעוד השסעים החברתיים המאיימים על החברה הישראלית ואיתור דרכים להתמודדות עמם.

גביזון ידועה בחיבורה את אמנת "גביזון-מדן" יחד עם הרב יעקב מדן. האמנה, שפורסמה ב-2003, מהווה ניסיון להסדרת ענייני הדת והמדינה שתהיה מוסכמת על דתיים וחילונים כאחד והיא אף מציגה הצעות מפורטות לכך בתחומים כמו חוק השבות, שבת, נישואין וגירושין וקבורה. פוליטיקאים שונים אימצו לאורך השנים את עמדות האמנה ואף הכניסו אותן למצע מפלגתם. 

עמדותיה הביקורתיות כלפי האקטיביזם השיפוטי של בתי המשפט בישראל הובילו בשנת 2005 למאבק מתוקשר בין שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, שביקשה למנות את גביזון לשופטת בית המשפט העליון, לבין נשיא בית המשפט העליון באותה תקופה, אהרון ברק. בסופו של דבר גביזון לא מונתה לתפקיד.

באותה השנה ייסדה גביזון את מרכז מציל"ה למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית והיא שימשה כנשיאתו. בעריכתה, פרסם המרכז מסמכי רקע לדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת ה-16 בנושא חוק הלאום וכן ניירות עמדה בנושאים שונים.

גביזון הייתה חברה במספר ועדות ציבוריות, אך זכורה בעיקר כחברה בוועדת וינוגרד לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006.

בשנת 2011 הוחלט להעניק לה את פרס ישראל על מחקריה בתחום המשפט. ועדת הפרס קבעה בנימוקיה כי "מחקריה של פרופסור גביזון עוסקים בסוגיות מרכזיות של המשפט החוקתי במדינת ישראל והם מתמודדים בעומק ובאומץ עם עיצוב זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".