חפש
Languages
צילום: פלאש 90

הניסוי הבנקאי הגדול של 2017

2017 יכולה להיות השנה שבה זה סוף סוף יקרה: קואופרטיבים קטנים וחברתיים יתחרו בבנקים, ואתם תוכלו סוף סוף לשלם פחות על המינוס ולקבל יותר על הפלוס. זה תלוי בדבר אחד: האם תהיו מוכנים להצטרף?
שאול אמסטרדמסקי
18 בדצמבר 2016
09:56

1.

אחרי שנים ארוכות של שום כלום, שנת 2017 הולכת להיות שנת המפץ הגדול בשוק הבנקאות הישראלי. אולי אני מגזים. אולי לא מפץ גדול, אבל לכל הפחות השוק הזה הולך לעבור שורה של ניסויים מרתקים שישפיעו על האופן שבו אנחנו מנהלים את הכסף שלנו ומשלמים על דברים, ואת המחיר שאנחנו משלמים על זה שאנחנו משלמים על דברים. זה נשמע מוזר, אני יודע.

בניסוי הזה הולכים להשתתף כל מיני שחקנים פיננסיים: מהבנקים הגדולים דרך חבורה של קבוצות אידיאליסטים נלהבים ועד לסטארט-אפים קטנים שמעולם לא שמעתם עליהם. מה שיהיה משותף לכל הניסויים האלה הוא אחד: זה לא הולך להיות רק עניין של כסף, אלא של הרבה מאוד פסיכולוגיה ושל הרגלים שמאוד קשה לשנות. ואתם יודעים מי הולכים להיות שפני הניסויים בסיפור הזה: אנחנו.

צילום: פלאש 90

2.

הניסוי הראשון, וזה שאני רוצה להתמקד בו הפעם, הולך להיות של איגודי האשראי - מעין קואופרטיבים בנקאיים. מדובר בכמה קבוצות של אנשים שרובכם לא מכירים. קבוצה אחת כזו ישבה אצלנו השבוע לביקור במערכת הדסק הכלכלי. קוראים להם "אופק" ויש סיכוי שראיתם אותם בתקשורת בשנתיים האחרונות, אבל הם עדיין לא עשו שום מהלך משמעותי באמת.

קבוצת אופק הם קואופרטיב שרוצה להקים איגוד אשראי. או במלים פחות מפונפנות, זו קבוצה של חברים (כמו אגד) שמתכוונים להקים יחד סוג של בנק, אבל קצת יותר מצומצם. באנגלית זה נשמע יותר טוב - Credit Union - והאמת שזה מודל שמאוד נפוץ בעולם המערבי.

הפרנציפ הוא פשוט: הבעלים של הקואופרטיב הזה הם גם הלקוחות שלו, ולכן הוא פועל שלא למטרת רווח. לכל חבר יש מניה אחת שהוא קונה בכסף, וקול שווה באספת החברים.

מי מהחברים בקואופרטיב שזקוקים להלוואה יקבלו אותן בריביות פחות נמוכות מאשר שהיו מקבלים בבנק רגיל שפועל למטרות רווח. מנגד, חברים בקואופרטיב שיש להם כסף פנוי יכולים להפקיד אצלו כסף לפיקדון ולקבל עליו ריבית גבוהה יותר ממה שהיו מקבלים על פיקדון בבנק הרגיל שלהם. זה בעצם כל הסיפור, לצמצם את המרווח בין הריבית על המינוס לריבית על הפלוס, מרווח שהוא מנוע הרווח העיקרי של הבנקים הרגילים.

אז איפה הפסיכולוגיה? בשביל שהקואופרטיבים האלה יתחילו לקום אתם צריכים לרצות להצטרף אליהם. זה לא רק העניין של לקנות מניית חברות בשווי של 1,000 שקל. אפילו אם תעברו את המחסום הזה, כי אתם תומכים בערכים האלה, איך תעברו את המחסום הפסיכולוגי שכרוך בהפקדת הכסף שלכם בידי גוף שאתם לא מכירים אותו, אין לכם מושג כמה הוא יציב ומה בדיוק יקרה אם הוא יקרוס?

אם תגידו לעצמכם, 'יאללה, שמישהו אחר יעשה את זה קודם ונראה מה קורה', יתחיל כדור שלג שלא נגמר. כי אם הרבה מאוד אנשים יגידו את זה לעצמם, הקואופרטיבים האלה יתקשו מאוד להתרומם, והניסוי ייכשל. כיום ישנן כבר שתי קבוצות עיקריות שנמצאות על קו הזינוק הזה, קואופרטיב "אופק" וקואופרטיב "שלנו". שניהם פועלים כבר חודשים ארוכים מול הרגולטורים הרלוונטיים בשביל להסיר כמה שיותר חסמים שיאפשרו להם להתרומם. כמה מהחסמים העיקריים מוסרים בימים אלה במסגרת חוק ההסדרים.

גם חברי הקואופרטיבים האלה לא יודעים איך זה הולך לעבוד, אבל הם מקווים שעד סוף 2017 יש לכל אחד מהם כמה אלפי או עשרות אלפי חברים. אני קצת יותר פסימי, בעיקר לגבי קצב העבודה של הרגולטורים. אבל אפילו אם הרגולטורים יעבדו במהירות שיא, יתקינו את כל התקנות הנדרשות ויגדירו במהירות את כל החוקים שמסדירים את הפעילות של הקואופרטיבים האלה, השאלה המרכזית, הפסיכולוגית, תישאר בעינה: האם תהיו מוכנים להצטרף אליהם?

לפי החבר'ה של הקואופרטיבים עצמם, הבנקים לא ממש מתרגשים מההקמה הצפויה שלהם. לראיה, הם לא טרחו להיות דומיננטיים בדיונים בכנסת סביב הסעיפים בחוק ההסדרים שנגעו להקמת הקואופרטיבים האלה. הבנקים בעצמם, טוענים החבר'ה, לא חושבים שהציבור ינהר בהמוניו וישנה את ההרגלים שלו.

ומי שמחפש ראיה נוספת, תוכלו למצוא אותה בבנק איגוד. מזה כמה שנים בנק איגוד מציע למצטרפים אליו חשבון פטור לחלוטין מעמלות עו"ש, ריבית מסוימת אם אתם בפלוס, ואפס ריבית על האוברדראפט. לכאורה, אחלה דיל. בפועל, נתח השוק של בנק איגוד לא זז לשום מקום. למה? למה הציבור לא נוהר אליו? ואם הוא לא נוהר, למה שינהר לקואופרטיבים האלה לכשיקומו?

צילום: פלאש 90

3.

לאנשי קואופרטיב אופק יש לפחות סיבה אחת בשרוול שבגללה הם חושבים שהציבור יהיה מוכן להצטרף אליהם, למרות שהוא מצביע ברגליים ולא מצטרף לבנק איגוד שמציע תנאים לא רעים לעומת הבנקים האחרים. תחזיקו חזק, הנה זה בא: אידיאלים.

בנק איגוד, הם אומרים, הוא בסך הכל עוד בנק. הוא בצד של הרעים, אם אתם רוצים לחתוך את העולם באופן הזה. הקואופרטיבים, לעומת זאת, הם בצד של הטובים. כל המודל שלהם מושתת על כך שהם לא פועלים למטרת רווח לבעלי המניות, משום שבעלי המניות הם גם הלקוחות. כל תכליתם היא פשוט לתת תנאים טובים יותר לחברים שלהם. בלי אותיות קטנות, בלי סייגים, בלי סיבובים.

ואם האידיאל הזה לא מספיק לכשעצמו, אז הנה עוד אחד: כמו הבנקים, גם הקואופרטיבים האלה יפעלו בשיטה שבה כספי הפקדונות משמשים אותם בשביל לחלק הלוואות. רק שהפעם, טוענים חברי אופק, הכסף שלכם לא ישמש בשביל לתת הלוואות עתק לאנשי עסקים כמו אליעזר פישמן או נוחי דנקנר, אלא ישמש למטרות שאתם תקבעו. אם תרצו שהכסף לא ילווה למפעלים מזהמים, זה מה שיקרה. אם תרצו שהוא ישמש רק למתן הלוואות לעסקים קטנים בפריפריה, זה מה שיקרה. זו הבחירה הערכית שלכם.

באופק מקווים שהשילוב של שני העולמות הערכיים האלה יגרום לאנשים להתגבר על החסמים הפסיכולוגיים, להצטרף בהמוניהם, ולהתחיל לדגדג את הבנקים להשתנות. אם התוכנית שלהם אכן תעבוד, לכו תדעו, אולי בעוד כמה שנים מהיום בנק מזרחי לא יציע לכם סתם פיקדון רימונים אלא פיקדון תאנים, כזה שפועל לפי סט ערכים מסוים שאתם בעצמכם מגדירים.

אז זהו, עכשיו השאלה מופנית אליכם: הייתם מצטרפים לדבר כזה?
כתבו לנו בתגובות מה דעתכם.