חפש
Languages
מתוך סדרת הטלוויזיה צ'רנוביל
צילום: צילום מסך מתוך עמוד היוטיוב של HBO

מחירם של שקרים: צ'רנוביל היא סדרה ששולחת את הצופים לחפש את האמת

יותר מהכול, הסדרה המדוברת של HBO על האסון הגרעיני ב-1986 היא על אמת ושקר, אבל גדולתה לא נטועה בניסיון יומרני של הצגת התמונה המלאה - אלא במסר שהיא מעבירה על מורכבות האירועים ההיסטוריים
אריק רוזנברג
12 ביוני 2019
17:16

"הייתי מוטרד ממחיר האמת, כעת אני מוטרד ממחירם של שקרים". במילים אלה חותמת דמותו של מדען הגרעין הסובייטי ולרי לגסוב את המיני-סדרה המדוברת של HBO "צ'רנוביל". זו תהיה הפעם השנייה שלגסוב אומר את הדברים הללו במהלך הסדרה, כשהפעם הראשונה היא בפתיחת הפרק הראשון. כך יוצרי "צ'רנוביל" (המפיק והתסריטאי קרייג מייזין והבמאי יוהאן רנק) סוגרים מעגל על סיפור האסון הגרעיני האדיר בברית המועצות של שנות השמונים, שאותו גוללו על פני חמישה פרקים, ומבהירים לצופיהם – יותר מהכול, הסיפור הזה הוא סיפור על אמת ושקר.

מאז שעלתה לאוויר לפני כחודש, הפכה "צ'רנוביל" לסוג של תופעה. מעבר לעובדה שהתברגה בפסגת טבלת סדרות הטלוויזיה הפופולריות של מסד הנתונים IMDB (כשהיא משודרת כמעט במקביל לעונה האחרונה של "משחקי הכס"), המיני סדרה הציפה מחדש את זיכרונותיהם של חלק מיוצאי חבר העמים, בישראל ובעולם, שחיו סמוך לאזור האסון ב-1986, והחלו לשתף את חוויותיהם ברשתות החברתיות; חברות תיירות אשר מוציאות סיורים לשטחים שבאזור הכור הסובייטי שהתפוצץ, דיווחו על עלייה בביקוש בעקבות הסדרה; אפילו ברוסיה הרגישו מחויבים להגיב לשיח סביב "צ'רנוביל", והחליטו להפיק גרסה טלוויזיונית משלהם לאירועים ההיסטוריים, שתעמוד מנגד לסדרה "המערבית".

"צ'רנוביל" הצליחה לעורר את הסקרנות סביב האסון הגרעיני הגדול בהיסטוריה, ואת הרצון להבין טוב יותר את האירועים שהובילו לאפוקליפסה שכמעט התרחשה לפני, בסך הכול, קצת יותר משלושים שנה. היא מדהימה, בעיקר את אלו שנולדו לאחר האירועים עצמם, בתיאורה את המחדלים, הרשלנות והשקרים שחלחלו מפסגת השלטון בברית המועצות עד לדרגים המקצועיים הנמוכים ביותר, והובילו לקלות שבה התרחש האסון האדיר, שהשפיע על חייהם של מאות אלפי בני אדם.

הצפייה ב"צ'רנוביל" מקנה תחושה של חשיפת אמת, אחרי לא מעט שנים שבהן פרטים רבים מהעבר היו נסתרים מעיני הציבור - תחושה שנותנת לה את המעמד של סדרה "חשובה". אך יש משהו אבסורדי בהתייחסות אל סדרה מתוסרטת – דוקו-דרמה כפי שנהוג לכנות יצירות מסוג זה – כמסמך החושף אמת היסטורית. עד כמה חמישה פרקים טלוויזיוניים – כולם מבוססים על שחזור בדיוני של האירועים, עם שחקנים דוברי אנגלית, באמת מסוגלים לתאר את שאירע במציאות מאחורי מסך הברזל ב-1986? התשובה היא שמדובר בתיאור מאוד חסר. אלא שנראה כי יוצרי "צ'רנוביל" דווקא מכוונים ליצירה שבסופו של דבר לא מתיימרת להציג אמת אבסולוטית, אלא משאירה יותר סימני שאלה.

מה באמת קרה בכור הגרעיני בצ'רנוביל ב-26 באפריל, 1986? (צילום: אי-פי)

הבחירה מראש במיני סדרה של חמישה פרקים בלבד - במקום סדרה שמשתרעת על כמה עונות - שמשאירים טעם של עוד; ההימנעות הכמעט מוחלטת מהצגת חומרי ארכיון, למעט באפילוג קצר; ההתעקשות על כך שהשחקנים ידברו באנגלית ובמבטאים המקוריים שלהם; כל אלו מעידים על היותה של הסדרה יצירה א-היסטורית, שנועדה רק לגרות את דמיון הצופים, שייאלצו לעבוד יותר קשה כדי להבין מה קרה באמת.

עד כמה חמישה פרקים בלבד – כולם מבוססים על שחזור בדיוני של האירועים – של סדרת טלוויזיה, עם שחקנים דוברי אנגלית, באמת מסוגלים לתאר את שאירע במציאות מאחורי מסך הברזל ב-1986?

אם "צ'רנוביל" היא לא רק סדרה טובה ומעניינת, אלא גם יצירה חשובה להנצחת האסון הגרעיני וקורבנותיו, אין זה בגלל האמת שהיא חושפת, שכן מדובר באמת חלקית שרק מגרדת את פני השטח של מה שבאמת קרה בפיצוץ הכור הגרעיני ב-26 באפריל 1986. בעידן שכבר נאמר עליו אינספור פעמים שהוא עידן של "פוסט-אמת" ו"פייק ניוז", הגדולה של "צ'רנוביל" לא נטועה בניסיון יומרני של הצגת התמונה המלאה, אלא נובעת מהמסר שלה לצופים: "האמת מורכבת, וראוי שתחפשו אותה מחוץ למסך הטלוויזיה".