הבמאי אורסון וולס, מספק הסברים לפלישה
צילום: אי־פי

בחזרה לתסכית הרדיו שגרם לאנשים לנטוש את בתיהם

לכבוד שבוע הספר: בשנת 1938 שינה הסכת רדיו את חייהם של אלפי אמריקנים. 30 שנה לאחר מכן, שודר ההסכת גם בעברית - והפך את הפולשים מהמאדים לשכנינו. ואיך זה קשור לפייק ניוז של ימינו?
בחצי היום
19 ביוני 2019
17:07

"העם נקרא להתנדב לשורות הצבא. הישארו ליד המקלטים ואנחנו נשדר את ההודעות שהגיעו אלינו": אנגליה הוויקטוריאנית של המאה ה־19 הייתה רחוקה מאוד מלהאמין שכדור הארץ נצפה כמו תחת עדשת מיקרוסקופ על ידי יצורים המגיעים מרחוק, ממש מרחוק, ומתכננים להרע לאנשי כדור הארץ. אולם זה בדיוק מה שגרם לקוראיו המעונבים סופר המדע בדיוני, ה. ג'. וולס, להרגיש לאחר קריאת ספרו "מלחמת העולמות" שראה אור ב־1898.

מי יכול היה לשער אז שכשיומחז הספר ב־1938 לתסכית רדיו, השפעתו על המאזינים הנאורים של אמצע המאה ה־20, למודי המדע ומפותחי המחשבה, תהיה עצומה עד כדי כך – שתגרום לכולם להאמין שאנשי מאדים פולשים לכדור הארץ – ומה זה יכול ללמד אותנו על כוחה של הספרות, התקשורת, ושל חדשות הכזב? ("פייק ניוז"). 

"בחרתי בתסכית הזה כי הוא מרתק, מטורף, מפחיד וגם מצחיק. כל מה שספר טוב צריך להיות. וגם כי הוא למעשה תוכנית רדיו ב־1938 בתוך תוכנית רדיו ב־1976, בתוך תוכנית רדיו אקטואלית בשנת 2019"

לכבוד שבוע הספר, שידרנו בתוכנית "בחצי היום" של אסתי פרז בכאן רשת ב, מדי יום קטעים מהעיבוד הישראלי של הסופר דויד גרוסמן, לתסכית הרדיו המפורסם של וולס. התסכית שודר בארץ בשנת 1976 במסגרת התוכנית "חתול בשק" ברשת א - התחנה הראשונה של קול ישראל ששידרה בעברית.

אסתי פרז מספרת: "בחרתי בתסכית הזה כי הוא מרתק, מטורף, מפחיד וגם מצחיק. כל מה שספר טוב צריך להיות. וגם כי הוא למעשה תוכנית רדיו ב־1938 בתוך תוכנית רדיו ב־1976, בתוך תוכנית רדיו אקטואלית בשנת 2019. התסכית המקורי שינה אז את פני הרדיו ויחס ההמונים אליו לחלוטין. העיבוד של גרוסמן, ההגשה, הקולות והאפקטים גם במושגים של היום גאוניים ושובי אוזן".

מיוחד לשבוע הספר | האזינו לתסכית המלא שהוקדש ל"מלחמת העולמות", כפי ששודר ב־1976:

"מלחמת העולמות" הומחז בארצות הברית כתסכית ושודר בתחנת הרדיו של סי־בי־אס ב־30 באוקטובר – לכבוד "ליל כל הקדושים". התסכית החל כאירוע מתפרץ בשידור חי – באמצע תוכנית של מוזיקה קלה. עצמו את עיניכם, הישענו לאחור, ודמיינו את עצמכם מדליקים את מקלטי הרדיו - שהיה אז הכלי המרכזי ואף הבלעדי לדווחי חדשות בזמן אמת - ושומעים את ההודעה הבאה:

"גבירותי ורבותי יש לנו הודעה חמורה מאוד בשבילכם, יצורים זרים מן החלל החיצון נחתו הלילה בניו ג'רזי. מדענים סבורים כי הם אנשים מן המאדים. העם נקרא להתנדב לשורות הצבא. הישארו ליד המקלטים ואנחנו נשדר את ההודעות שהגיעו אלינו". כך פתח את השידור המיתולוגי הבמאי אורסון וולֵס - וגרם למאזינים להשתכנע שבאמת מתקיימת פלישת חייזרים. ברחובות ארה"ב התעוררה היסטריה המונית ורבים מעידים כי נסו מבתיהם באזורי ניו יורק וניו ג'רזי.

בזכותו אותו שידור משכנע בגוף ראשון של הבמאי וולֵס - שלא היה מוכר מאוד לפני התסכית - ובזכות ההחלטה להכניס לעיבוד מעין קטעים חדשותיים  – הצליח וולֵס לגרום לאמונת כזב שאכן מתקיימת פלישה. זאת, בין היתר, באמצעות הכנסת קולות של שחקנים שדימו להיות גנרלים, אנשי משטרה ואנשים בכירים בממשלה המודעים על הפלישה האמורה.

שנים לאחר מכן, בביוגרפיה שלו, טען וולֵס הבמאי כי הוא באמת התכוון למתוח את הציבור. יש הסבורים כי באמצעות העיבוד ניסה וולֵס לדמות ב־1938 את החייזרים ממאדים לגרמניה הנאצית – ולהזהיר מפני מלחמה עולמית. ובאמת, אל לנו לשכוח, שבשנים ההן, העולם כפי שהיכרנו עמד בפני שינוי ענק - טראומה עולמית שמלווה אותו עד ימינו.


הסופר ה. ג'. וולס, 1940, ניו יורק. (צילום: אי־פי)

בני הנדל, אחד משחקני הקול בעיבוד של גרוסמן ל"מלחמת העולמות", סיפר לפרז בתוכנית "בחצי היום" כי הוא לא זוכר את הקלטת התסכית הספציפי הזה, אך הוא מאמין שגם היום לו ישודר תסכית משכנע מספיק, הוא יוכל לגרום לאמונה כוזבת בציבור: "אם עושים את התסכיתים אמינים, זה יכול לקרום עור וגידים. בזמנו הייתי מאוד צעיר, הייתי בן 26. חזרתי הביתה ואימא שלי אמרה שצלצלו, שכרמלה המפיקה צלצלה, וכשכרמלה מתקשרת זה אומר שיש תסכית". לסיכום אמר הנדל בנוסטלגיה: "מאסנו בהסכתים - החזירו את התסכיתים".

האזינו לריאיון המלא עם אחד השחקנים בתסכית "מלחמת העולמות" בכאן רשת ב:

הסופר ה. ג'. וולס, שגדל בעוני, הפך לאחר פרסום "מלחמת העולמות" לאחד הסופרים הבולטים של תקופתו וממבשרי סוגת המדע הבדיוני בעולם. בכתביו הוא לא קימץ בביקורת חברתית נוקבת, ושילב את הידע והאהבה שלו כלפי הפרקטיקה המדעית בכתביו.

במשך שנים חוקרי ספרות ותרבות רבים ניסו לשים את הדגש על ההבדל הדק שבין ספרות - יפה או פופולרית - לבין המציאות. כתבים של סופרים גדולים נבחנים בכלים היסטוריים כדי למצוא את האמת שבבדיון, ואילו מנגד הספרות מושלכת על המציאות בניסיון נואש להסביר תופעות חברתיות והיסטוריות רחבות היקף - שלא מקבלות הסבר מניח את הדעת באמצעות חקר המציאות גרידא.

וולס הסופר, ואורסון הבמאי - מתחו, באמצעות התסכית, את הגבול שמהלך איימים על החברה האנושית - והראו כי המציאות, כפי שאנו תופסים אותה, לא חייבת להישען בהכרח על עובדות "אמיתיות" בכדי לשנות באמת את גורל האנשים שנחשפים אליה. פער שניצלו הגרמנים לתעמולה הנאצית באותם הזמנים שבו שודר ההסכת. פער שמצביע על כך שקריאה נבונה הכרחית במאה הנוכחית בדיוק כמו במאה הקודמת. ובשביל לדעת לקרוא טקסים (הכוללים ספרים, סרטים, תסכיתים ו"החיים עצמם") - צריך לקרוא. באמת לקרוא.

בהכנת הידיעה השתתף פבל מובשוביץ'