חפש
Languages
המחאה למען דלאד דאוד

ועדת השחרורים אישרה: דלאל דאוד תשוחרר מהכלא

ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר התכנסה לדון בבקשתה השנייה של האסירה שהורשעה לפני 18 שנה ברצח בעלה המתעלל. באוקטובר 2018 נדחתה בקשתה הקודמת. מחוץ לבית המשפט התקיימה הפגנה למען שחרורה: "דלאל - את לא לבד"
הדס גרינברג
19 ביוני 2019
10:12
עודכן ב 12:06

ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר החליטה היום (רביעי) לשחרר את דלאל דאוד בת ה-49, מהכלא, לאחר שריצתה 18 שנות מאסר בגין רצח בעלה שהתעלל בה. בפעם הזו הסכימה פרקליטות מחוז מרכז לשחרר את דלאל דאוד, לאחר שבפעם הקודמת התנגדה.

בפרקליטות הסבירו כי קיבלו את ההחלטה לנוכח נסיבות המקרה המיוחדות. "הוועדה, שהתנגדה לשחרורה המוקדם של האסירה בדיון הקודם, שינתה את דעתה מן הקצה אל הקצה, לאור הליך טיפולי ושיקומי שהאסירה עוברת בבית הסוהר שבגינו, בין היתר, נקבע שמסוכנות האסירה נמוכה", נכתב בהודעה.


עורכת דינה של דאוד, רויטל בן שבת, אמרה כי "הפרקליטות לא התנגדה לשחרור המוקדם אחרי ששקללה חוות דעת של שני גורמים מקצועיים, אנחנו מצפים לטוב ומקווים שכבר היום דלאל תהיה בבית".

בשנת 2002 נגזר על דלאל מאסר עולם שקוצר בשנת 2014 על ידי הנשיא שמעון פרס ל-25 שנים. בשנת 2017 קיצר הנשיא ראובן ריבלין את עונשה בשמונה חודשים נוספים, על מנת שתוכל לעמוד בפני ועדת השחרורים.

מדובר בפעם השנייה שבה מתכנסת הוועדה. הפעם הקודמת הייתה באוקטובר 2018, אז סירבו לשחררה. פעילות למענה של דלאל הגיעו להפגנה בבית משפט השלום ברמלה, שם התקיים הדיון. הן קראו "דלאל - את לא לבד" והניפו שלטים הקוראים לבית המשפט לשחרר אותה ממאסר.


בהפגנה דיברה מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו: "המדינה הפקירה את דלאל דאוד. 26 תלונות על אלימות מינית ואונס, 18 שנה בכלא כי הרשויות לא סייעו ולא עזרו. צריך לשים קץ להפקרה ולשחרר את דלאל היום. עכשיו. מיד".

לקראת הדיון, עלה אתמול קמפיין רשת ובו קוראות פעילות לפרקליטות לתמוך בשחרורה של דאוד. הפעילות העלו לרשת תמונות שלהן מחזיקות בשלט שעליו כתוב #דלאל_את_לא_לבד. 


דאוד הייתה קורבן להתעללות מתמשכת מצד בעלה, אלימות שכללה אונס ואלימות פיזית. ימים ספורים לאחר לידת בנה, ניסה בעלה להפשיט אותה ולקיים איתה יחסי מין בכוח אל מול ילדיהם. דאוד, שטענה כי נאלצה להגן על חייה, הרגה אותו. לאורך השנים לצד בעלה, היא התלוננה לא פחות מ-26 פעמים לרשויות ולמשטרה על התעללות.

בשנת 2002 הורשעה דאוד ברצח בעלה ונידונה למאסר עולם שאורכו 30 שנה. בהמשך קצב הנשיא שמעון פרס את עונשה ל-25 שנה. שלוש שנים לאחר מכן, החליט הנשיא ראובן ריבלין לאפשר לה להגיש בקשה לשחרור מוקדם מהכלא.