קארדי בי בטקס פרסי ה־BET
צילום: אי־פי

אחת נגד העולם: הקליפ של הראפרית שמפחידה את ארה"ב

למרות שקארדי בי עשתה השנה היסטוריה בטקס פרסי הגראמי, היא נאלצת להתמודד עם משפט מתוקשר בגין תקיפת חשפניות. בקליפ חדש, שיוצא במקביל לביקורת ציבורית צולבת, היא מחזירה אש
פבל מובשוביץ' | פרשנות
28 ביוני 2019
16:05

אחרי שעשתה היסטוריה והפכה להיות הראפרית הראשונה אי־פעם שזוכה בפרס הגראמי בקטגוריית אלבום הראפ של השנה, וכמה ימים לאחר שזכתה בפרס אלבום השנה בטקס פרסי ה־BET – הוציאה אתמול (חמישי) הראפרית קארדי בי קליפ לשיר חדש שבו היא בועטת בתקשורת האמריקנית ובכל מי שמצפה ממנה להיכנס אל תוך תבניות חברתיות. זאת במקביל למשפט מתוקשר שהיא עוברת באשמת תקיפת שתי חשפניות במועדון בקווינס.

קארדי בי, או בשמה בלקאליס מרלניס אלמנז, נולדה ברובע ברונקס שבניו יורק – והתפרסמה לראשונה לאחר שנחשפה ברשתות החברתיות וסיפרה על עברה בתור חשפנית. בקליפ החדש והמצופה "Press" היא חוזרת לתקוף את המדיה ועולם התקשורת – שמצד אחד מצפה ממנה למתן את האישיות הצבעונית והאגרסיבית שלה – ומצד שני מצפה ממנה להיות פיקנטית, נועזת ומעניינת. הראפרית, שגדלה בשכונת עוני, חשפה בעבר באחד הסרטונים שלה ברשת החברתית אינסטגרם כי נאלצה לעבוד בזנות ואף סיממה לקוחות שלה ושדדה אותם: "נאלצתי לעשות את זה כדי להתקיים. מעולם לא אמרתי שאני מושלמת", אמרה בתגובה.

צפו בתשובה של קארדי בי לתקשורת האמריקנית:

בקליפ החדש, שהוא גם הראשון שהיא מפיקה בעצמה – וצפו בו עד כה יותר מ־13 מיליון אנשים – מסירה קארדי בי את המסכות, פיזית ומנטלית, ומותחת את גבולות שיח התקינות הפוליטית. במשך שנים טענו מבקרים שלא תצליח להתברג אל צמרת תעשיית המוזיקה משום שלא הצטמקה תחת תבניות "הנורמליות" ולא נכנסה לתוך קופסת "הנשיות".

רבים טענו שלא ייקחו אותה ברצינות בגלל הלבוש שלה, בגלל העבר הבעייתי שלה, ובגלל הדרך שבה היא מבטאת את המילים – איזה מזל שבמקום להקשיב הכפילה קארדי בי את אישיותה אל נקודת הקיצון, מה שמתבטא בקליפ אמיץ עם אמירה ברורה – "האני" קודם ל"אתם". וזה עובד. עכשיו, אחרי שזכתה בפרסים החשובים ביותר במוזיקה, יכולה קארדי בי להמשיך לנופף באישיותה מול פניי המבקרים ולהעמיק את הקשר בינה לבין אומנותה.

נכון – אין לקארדי בי חריזה מבריקה, או הפקה שטרם נשמעה כמוה – אבל יש לה את עצמה. כלומר, אישיות מחוספסת שמסרבת להשתחל לתבניות, והדרך שבה היא מגישה את הטקסט, מצורת ההגייה עצמה ועד פרטי האופנה וההצהרות האומנותיות הוויזואליות – נובעת מתוך הבנה אסטטית גבוהה של התרבות שבה היא צמחה. היא פורצת דרך לא בשל השכלה מוזיקלית או אומנותית אקדמית, אלא דווקא משום שהיא יוצרת מתוך אינטואיציה חייתית בלתי מרוסנת – משהו שהחברה המערבית מדכאת בכפייתיות.

בימים אלה עוברת הראפרית משפט מתוקשר בגין תקיפת שתי חשפניות במועדון בניו יורק, שעלול להסתיים בתקופת מאסר. האם אמריקה, שמאפשרת לנשים להיות מנוצלות ופוגעת בחפותן – במיוחד אם הן מיעוטים, הייתה שופטת לחומרה בגין אותם מעשים גבר לבן? כנראה שלא. אם הראפר המהפכני וזוכה הפוליצר קנדריק לאמאר הוא משורר הרוח האפרו־אמריקנית בשיא יופייה הנשגב של תקופתנו, קארדי בי היא שירת הזעם החייתית עצמה, שלא בויתה מעולם וזה קסמה והסיבה להיותה כל כך פופולרית – היא מודעת לכוחה ולצורה שבה מתבוננים בה ומנצלת את זה לטובתה.


הראפרית קארדי בי טוענת לחפותה בבית המשפט, 24 שעות לפני צאת הקליפ. (צילום: רויטרס)

המשוררת עדי קיסר כתבה באחד משיריה הגדולים, "אני המזרחית שאתם לא מכירים" – וכפרפרזה אפשר לומר שקארדי בי היא המיעוט שאתם לא מכירים. הראפרית בת ה־26, הייתה הראשונה בהיסטוריה ששלושה משיריה כבשו את המקום הראשון במצעד הבילבורד – ואין זה פלא שהיחידה שהצליחה לכבוש את מצעד הלהיטים שנשלט על ידי טעם ההגמון, כלומר גברים לבנים, לפניה – הייתה רק לורן היל.

לא מפתיע שדווקא בימים שבו מתנהל נגדה משפט מתוקשר – בוחרת הראפרית להציג קליפ אגרסיבי שבו היא תוקפת את המוסר הכפול של התקשורת ומערכת אכיפת החוק. נדמה כי ככל שהלחץ על הראפרית גובר, כך ממהרים מבקרי מוזיקה להשתמש נגדה במילה "פרובוקציה" בלי להבין לעומק שהאמירה של קארדי בי לא רק שהיא לא פרובוקטיבית או נוצרה לשם הפרובוקציה גרידא, היא יותר מכל חושפת את המנגנונים המדכאים בתרבות המערבית - וזה, אולי יותר מכל, מה שמפריע לשומרי הסף – אישה עצמאית וחופשייה.