מטוס פייפר
צילום: אי-פי

65 שנים לאסון בקיבוץ מעגן: הקלטות מאירוע התרסקות המטוס נחשפות

בהקלטה ניתן לשמוע את רגעי התרסקות המטוס שהרג 17 בני אדם ופצע 25 אנשים. שתי ועדות חקירה מונו לבדיקת האירוע, אלא שתוצאותיה לא נעמו לאיש, ולכן היה מי שטרח להעלים מסמכים מתיקי החקירה, לטייח ולמחוק מעל דפי ההיסטוריה את האסון כולו
איילת דוידי
27 ביולי 2019
10:56

זה קרה לפני 65 שנה בדיוק: באסון מעגן נהרגו 17 אנשים ו-25 נפצעו. מטוס פייפר ביקש להצניח אגרת ברכה לזכר צנחני מלחמת העולם השנייה, אלא שזו נתפסה בגלגלי המטוס ונותרה תלויה עליהם. הטייס, אורי גלין, עשה מאמצים לחלצה, אלא שהמטוס צלל במהירות לתוך הקהל הרב. בהקלטה שנחשפה הבוקר (שבת) לראשונה בכאן רשת ב, ניתן לשמוע את קולות האימה כשהמטוס מתרסק אל עבר הדובר שביקש לקרוא את האיגרת ששלח נשיא המדינה דאז, יצחק בן צבי. 

האזינו להקלטה מהאסון שמושמעת לראשונה

מוטי אחיסר, שציין את בר המצווה שלו מספר ימים לפני שקרה האסון סיפר: "אני זוכר שהמטפלת שלי הכניסה אותי לחדר בבית הילדים וסיפרה לי שקרה אסון ואבא נהרג". ב-29 ביולי 1954 התכנסה השמנה והסלתה של החברה הישראלית דאז בקיבוץ מעגן, להלל ולשבח את צנחני מלחמת העולם השנייה שצנחו מעבר לגבולות האויב, כדי לנסות ולהציל את אחיהם היהודים מידי הנאצים. 

האזינו לריאיונות עם העדים שהיו באירוע

לאירוע, טקס זיכרון לצנחני היישוב, הוזמנו כ-2,500 בני אדם. ראש הממשלה משה שרת, שרים ונושאי תפקידים, אנשים רבים מההתיישבות העובדת, צנחנים ובני משפחותיהם, נשיא המדינה היה אמור אף הוא להשתתף בטקס, אך ביטל ימים ספורים קודם לכן את השתתפותו, לטובת אירוע ביד ושם. עם זאת, הוא שיגר איגרת עם דבריו. מארגן הטקס, מזכיר קיבוץ מעגן פנה לצה"ל וביקש מטס צבאי, אך הצבא סירב לבקשתו. ארגון קלוב התעופה לישראל הציע מטס ראווה לצורך פרסום פועלם, ומארגן הטקס הסכים לכך יומיים לפני המועד, במגמה שמטוס קל יעבור מעל ראשי הנוכחים וממנו תושלך איגרת הברכה מנשיא המדינה לכבוד הנוכחים בעצרת. מסדר הכבוד הצבאי תפס את מקומו בקדמת הבמה, הדגלים ניצבו בראש התורן והאנדרטה החדשה הייתה מכוסה בבד מחכה לרגע חשיפתה. תזמורת צה"ל חיכתה לאות ופתחה את הטקס. עדה לאסון שהייתה בזירת ההתרסקות נזכרה וסיפרה: "ברחתי משם אחורנית, זה היה נורא. השתדלתי להיות רחוקה ולא לראות מה קרה באסון עצמו".

שתי ועדות חקירה מונו לבדיקת האירוע, אלא שתוצאות הבדיקה לא נעמו לאיש ולכן היה מי שטרח להעלים מסמכים מתיקי החקירה, לטייח ולמחוק מעל דפי ההיסטוריה את האסון כולו, ובעיקר לא לקחת אחריות. לא כלפי הפצועים שזעקו לעזרה ולא כלפי בני המשפחות שמשלמות את הקורבן עד היום הזה.

ועדת החקירה סיכמה את האסון במילים אלה: "קשה למצוא מקרה מעציב יותר של אסון ללא טעם וללא תכלית אשר שרשרת הנסיבות שקדמו לו הן כאלה אשר כל מי שטיפל בארגון העצרת מראשיתה ועד להתרסקות המטוס נהג בפזיזות, בקלות ראש ובחוסר אחריות כפי שכבר תואר בדין וחשבון זה. צורת טיפול זו בעניינים אחראיים מצד אנשים רבים כל כך מעוררת דאגה רצינית וחרדה מפני רוח של חוסר אחריות וזלזול המתפשטים בציבור גם ביחס לעניינים הדורשים הקפדה מדוקדקת בכל פרט שלהם".