חפש
Languages
הודעה על הורדת הריבית, בבורסה בוול סטריט
צילום: אי-פי

אפקט הפרפר: איך הורדת הריבית בארה״ב תשפיע על המשכנתא שלכם?

החלטת הבנק המרכזי בארה"ב בהחלט יכולה להשפיע גם על הנגיד הישראלי, וריבית נמוכה היא בשורה טובה ללוקחי ההלוואות. ובכל זאת - יש סיבה גדולה לדאגה | הטור של שאול אמסטרדמסקי
שאול אמסטרדמסקי
02 באוגוסט 2019
11:31

אם יש לכם משכנתא על הראש, או הלוואה גדולה אחרת - התעודדו, יש סיכוי לא רע שבקרוב ההחזר החודשי שלכם יקטן קצת. כן, יקטן. החלטת הבנק המרכזי בארצות הברית - הפד האמריקני - להפחית את הריבית, בהחלט עשויה לגרום גם לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, ובהם גם לבנק ישראל, להפחית את הריבית בחודשים הקרובים. ואם זה יקרה, ואם יש לכם משכנתא או הלוואה צמודות לפריים, ההחזר החודשי שלכם בהחלט ירד. עד כאן החדשות הטובות.

אבל בזמן שאתם מתעודדים לכם, כדאי גם לחגור חגורות בטיחות. הפחתת הריבית בארצות הברית היא גם סימן מבשר רעות, וסימן שהבנק המרכזי בארצות הברית סבור שהמשק האמריקני, ואולי גם העולמי, עלול להיכנס להאטה, וצריך את זריקת המרץ הזו בדמות הורדת ריבית.

הפחתת הריבית בארה"ב בהחלט יכולה להשפיע גם על בנק ישראל. (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

זה הולך ככה: המשק האמריקני צומח, אבל בזמן האחרון הוא צומח פחות - 2.1% בלבד ברבעון השני של 2019 לעומת 3.1% בתחילת השנה. הקצב הזה גם נמוך יותר מקצב הצמיחה ב-2018, ונמוך יותר מההבטחות של הנשיא דונלד טראמפ.

בשביל לקבל פרופורציה - צמיחה של 2.1% לכלכלה בסדר גודל של ארצות הברית הוא קצב צמיחה נאה מאוד. ועדיין, כשהמגמה היא מגמת האטה, כל הגורמים הכלכליים נדרכים. הבנק המרכזי נדרך במיוחד, משום שהוא בין הבודדים שיש בידיו כלי שעשוי להתניע את הכלכלה - הריבית.

הפחתת הריבית בארצות הברית היא גם סימן מבשר רעות, וסימן שהבנק האמריקני המרכזי סבור שהמשק עלול להיכנס להאטה

ריבית היא הדבר הזה שברגע שמתחילים לדבר עליו בחדשות אנשים מעבירים תחנה או ערוץ. אבל בתכלס - לא רק שהריבית משפיעה על החיים של כולנו, גם די פשוט להבין את המנגנון שלה.

ריבית היא מחיר הכסף. כשהריבית נמוכה, הכסף זול (זול יותר לקחת הלוואה). וכשהכסף זול, בעלי עסקים, חברות גדולות, אתם, ולמעשה כל מי שמבצע פעילות כלכלית כלשהי, חושב לעצמו - 'הממ, הריבית נמוכה, הכסף זול, אולי אני אקח הלוואה?'. זו יכולה להיות הלוואה בשביל לקנות רכב חדש, או בית חדש, או בשביל להקים מפעל חדש, קו ייצור חדש, או לבנות בניין. ולכן, כשהכלכלה מאטה, בנקים מרכזיים מורידים את הריבית בשביל לתת לכלכלה זריקת עידוד. כסף זול - קחו! תיצרכו! תשקיעו!

ואז הגיע טראמפ

הבעיה העיקרית של ריבית נמוכה היא שאם היא נמוכה מדי במשך זמן רב מדי, אנשים וחברות לוקחים יותר מדי הלוואות. זה מה שקרה לפני המשבר הפיננסי ב-2008, וזה גם מה שקורה בשנים האחרונות, כי הריביות בכל העולם היו אפסיות ממש, ובמדינות מסוימות אפילו מתחת לאפס.

הבנקים המרכזיים הורידו את הריביות שלהם בחדות בסוף 2008, כשהמשבר הפיננסי פרץ בבת אחת וכל העולם פחות או יותר נכנס למיתון. מאז ועד לסוף 2015, הריבית בארצות הברית לא זזה ונשארה קרוב מאוד לאפס - בערך עשירית האחוז. דבר דומה קרה גם בישראל.

הריבית הנמוכה בישראל גרמה למעמד הביניים לקחת על עצמו עוד ועוד הלוואות. היום היקף החובות של הישראלים עומד על יותר מ-550 מיליארד שקל

הריביות הנמוכות האלה תדלקו את שוק המשכנתאות ואת מחירי הדיור - לא רק בישראל, גם במדינות אחרות כמו אוסטרליה, ניו זילנד, אירלנד או הונג קונג. הריבית הנמוכה בישראל גרמה למעמד הביניים לקחת על עצמו עוד ועוד הלוואות בעשור האחרון, וחובות משקי הבית הישראלים גדלו בעשור האחרון ביותר מ-5% בממוצע בשנה - יותר מקצב הצמיחה, ויותר מקצב הגידול בשכר העובדים. היום היקף החובות של הישראלים עומד על יותר מ-550 מיליארד שקל, כלומר יותר מחצי טריליון.

לכן, בניסיון להחזיר את המצב לתחום הנורמלי, שבו הריבית לא גבוהה מדי ולא נמוכה מדי, כשהוא חשב שהכלכלה כבר במצב טוב מספיק, הפד האמריקני התחיל בסוף 2015 להעלות את הריבית. לאט לאט ובהדרגה, הריבית בארצות הברית עלתה עד לרמה של 2.5% - היכן שהיא נמצאת עכשיו. וכולם היו בטוחים שזהו זה, אנחנו כבר באזור הבטוח, כבר לא נראה הורדות ריבית בתקופה הקרובה. אבל אז הגיע טראמפ, והתחיל לעשות בלגן.

בתחום הכלכלי ההתנהלות של טראמפ לא ברורה, בעיקר בהיבט הבינלאומי. ההתעקשות שלו להתחיל מלחמת סחר עם סיןטורקיה, מקסיקו, ומדינות נוספות, הביאה לכך שהשווקים ברחבי העולם נכנסו לאי ודאות והפכו לעצבניים ותנודתיים. וכשזה קרה, גם הכלכלה האמריקנית התחילה לדשדש.

טראמפ, כמו נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, רוצה שהריבית תהיה נמוכה יותר. אחרי הכול, ריבית נמוכה פירושה כסף זול, ומי לא אוהב כסף זול. בחודשים האחרונים טראמפ צייץ שוב ושוב נגד נגיד הבנק המרכזי בארצות הברית, תוך כדי שהוא אומר שהמצב הכלכלי של ארצות הברית היה טוב יותר לולא הבנק התעקש לשמור על ריבית גבוהה. בבנק המרכזי ראו את הציוצים האלה, ובתגובה החליטו להעלות את הריבית. אולי בשביל להראות לנשיא מי באמת לובש את המכנסיים בכלכלה האמריקנית.

אלא שאז, בין היתר בגלל ההתבטאויות של טראמפ, חוסר הוודאות הכלכלי בעולם נהיה כל כך חריף, שלבנק המרכזי נגמרו האפשרויות, והוא החליט השבוע להוריד את הריבית, לראשונה זה יותר מעשור. על אף שנגיד הבנק האמריקני ג׳רום פאוול הדגיש במסיבת העיתונאים אחרי הפחתת הריבית, שמצב הכלכלה האמריקנית בסדר, ושהפחתת הריבית היא בסך הכל סוג של תעודת ביטוח ותרופה שמקדימה למכה, זה עדיין לא נראה כמו סימן טוב.

גם הכלכלה הישראלית עלולה להיפגע

איך זה ישפיע עלינו בישראל? בשתי דרכים. דבר ראשון, אם השוק האמריקני אכן מאט, או חלילה בדרך למיתון, גם הכלכלה הישראלית תיפגע. ישראל מייצאת בערך שליש מכל מה שהשוק הישראלי מייצר בשנה, והשוק האמריקני הוא יעד הייצוא הגדול ביותר שלנו. כשהכלכלה האמריקנית מאטה, הלקוחות האמריקנים קונים פחות, וכל גורם ישראלי שמייצא לארצות הברית נפגע. אם ההאטה תהפוך למיתון עמוק, ההשפעה על הכלכלה עלולה להיות דרמטית.

דבר שני, אם החלטת הפד האמריקני להוריד את הריבית תגרום גם לבנק ישראל להוריד את הריבית, כמעט כל משק בית בישראל יושפע מההחלטה הזו. אם לשפוט לפי ההתבטאויות לאחרונה של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, נדמה שהגישה שלו היא להתיישר לפי ארצות הברית. אחרת, הוא חושש, השקל הישראלי יתחזק מדי, והמחירים בישראל יטפסו.

אם הכלכלה תאט עד כדי כך שהיא תיקלע למיתון, כבר לא יהיה יותר לאן להוריד את הריבית, והבנק המרכזי ימצא את עצמו עם הגב לקיר

אם בנק ישראל אכן יחזור להוריד את הריבית במקום להמשיך להעלותה, כל מי שלקחו הלוואות - משכנתאות או הלוואות אחרות - שצמודות לפריים, ירוויחו. הפריים היא ריבית שהבנקים משתמשים בה, והיא גבוהה ב-1.5% מהריבית של בנק ישראל. היום הפריים עומדת על 1.75%. אם בנק ישראל יפחית את הריבית שלו לרמה הקודמת, הפריים תרד לקצת יותר מ-1.5%. הפער הקטן הזה יכול להוות פער אדיר בהחזר החודשי לכל מי שלקח הלוואה של מאות אלפי שקלים או יותר.

מנגד, ריבית כל כך נמוכה פירושה חדשות לא טובות לאנשים אחרים. לכל החוסכים לפנסיה, למשל. מאחר שכמעט כל כספי החסכונות לפנסיה מושקעים בשוק ההון, לריבית יש השפעה דרמטית עליהם. כל זמן שהריבית נמוכה מאוד, לאנשים שמנהלים את כספי הפנסיה שלנו קשה יותר לעשות כסף על החסכונות שמושקעים בבורסה. הקושי הזה דוחף אותם להשקיע את הכסף שלנו בהשקעות יותר ויותר מסוכנות. כך יוצא שריבית נמוכה לאורך זמן היא הרוצחת השקטה של חסכונות הפנסיה, משום שהיא מגדילה מאוד את הסיכון, או עלולה להקטין מאוד את התשואות.

הגישה היא להתיישר לפי ארצות הברית. נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ועוד נקודה אחרונה - מאחר שהריבית היא כלי הנשק העיקרי של הבנקים המרכזיים, הם לא אוהבים שהיא קרובה מדי לאפס. אם הכלכלה תאט עד כדי כך שהיא תיקלע למיתון, כבר לא יהיה יותר לאן להוריד את הריבית, והבנק המרכזי ימצא את עצמו עם הגב לקיר. לכן, אם בבנק המרכזי בארצות הברית מעדיפים להוריד את הריבית בכל זאת, מתוך ידיעה שטווח ההורדה שלה מוגבל, זה סימן שהם חושבים שהמצב באמת רציני, ושהסיכון להאטה משמעותית כבר קרוב.