חפש
Languages
מפגינים מחוץ לביתו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן
צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90

מלחמת האינטרסים בשוק הקנאביס שפוגעת במטופלים

הרפורמה של משרד הבריאות שינתה לחלוטין את האופן שבו 50 אלף ישראלים יכולים לקנות את החומר, וכולם מאשימים את כולם בעליית המחירים. בסופו של דבר, ייתכן שהמטופלים יצטרכו להפנות את המאבק לכיוון אחר לגמרי | הטור של שאול אמסטרדמסקי
שאול אמסטרדמסקי
16 באוגוסט 2019
12:06

הסיפור של הקנאביס הרפואי בישראל הוא סיפור עם המון זוויות. זה סיפור על מדינה קטנה במזרח התיכון, שהפכה בתוך כמה שנים לאימפריה של משתמשי קנאביס רפואי - מ-20 אלף ישראלים שמשתמשים ל-50 אלף בתוך ארבע שנים. זה סיפור על מטופלים שמטורטרים בבירוקרטיה ממשלתית אין-סופית בשביל לקבל את הדבר היחידי שנותן להם מזור מהכאבים והסימפטומים מהם הם סובלים. ויש בסיפור הזה אפילו חברה מובילת שוק שפתאום קורסת, והמשטרה טוענת שבעליה הוא גורם עברייני ולא מאפשרת לו לחזור לעסק. אבל מה שבעיקר יש בסיפור הזה - זה המון המון כסף, וכתוצאה מכך המון אינטרסים שמושכים לכל הכיוונים. הגיע הזמן לעשות בסיפור הזה קצת סדר.  

על פי נתוני משרד הבריאות, שוק הקנאביס הרפואי מגלגל כ-200 מיליון שקל בשנה. בכל חודש מצטרפים למעגל המטופלים כ-2,000 ישראלים נוספים. עד לפני שלושה חודשים, כל מטופל כזה היה מקבל רישיון ממשרד הבריאות, מתקשר עם אחד ממגדלי הקנאביס, ומתחיל לקבל ממנו משלוחים קבועים של קנאביס לפי הכמות שרשם הרופא המטפל ואושרה על ידי משרד הבריאות. המחיר היה קבוע - 370 שקלים, לא משנה לאיזו כמות, ועוד 100 שקלים למשלוח. בסך הכול 470 שקלים. משרד הבריאות לא אהב את המצב הזה. לטענת המשרד, הקשר הישיר הזה בין המגדלים למטופלים הפך אותם ללקוחות שבויים, איכות החומר לא הייתה אחידה ולא עמדה ברמה נאותה, והיה פוטנציאל גדול לשוק פרוץ מדי. אז הכללים השתנו. 

מתחילת חודש מאי האחרון, כל מטופל חדש שמקבל מרשם ורישיון לקנאביס מוכרח לקנות אותו במשרד הבריאות. שרשרת הייצור התרחבה - המגדלים מגדלים את הצמח, משם הוא עובר ליצרנים שמעבדים את החומר ומייצרים ממנו את המוצר הסופי לצרכן, בדרך ישנן גם בדיקות מעבדה לבקרה על איכות המוצר, חברות הפצה מפיצות את המוצרים הסופיים לבתי המרקחת, ושם מוכרים את החומר למטופלים. כל אחד מהשחקנים האלה מרוויח בדרך. 

ישראל הפכה בתוך כמה שנים לאימפריה של משתמשי קנאביס רפואי, ובסיפור הזה יש בעיקר המון כסף - וכתוצאה מכך המון אינטרסים שמושכים לכל הכיוונים

במצב כזה לא פלא שהמחירים לצרכן הסופי עלו. 20 גרם קנאביס אמנם יעלו מעט פחות אחרי הרפורמה, אך מ-30 גרם ומעלה, המחיר יקר יותר. 30 גרם יעלו כעת 15% יותר מכפי שהיה לפני הרפורמה, 40 גרם יעלו 50% יותר, ומי שצורך 100 גרם קנאביס בחודש ישלם אחרי הרפורמה פי ארבעה ממה ששילם קודם. אז למה המטופלים היו צריכים את כל זה? 

שיטת התמחור ברפורמת הקנאביס היא לא טעות - היא מדיניות

כשצוללים לעומק המספרים של משרד הבריאות, שנחשפו ב״כלכליסט״, התמונה מתבהרת ונראית מעט אחרת. כן, המחירים עבור מי שצורכים 100 גרם קנאביס בחודש התייקרו מאוד, אבל לא במקרה. במשרד הבריאות סבורים שאין סיבה רפואית אמיתית לצרוך כל כך הרבה. יתר על כן, המספרים עצמם מעידים כי מרבית המטופלים - כ-60% - צורכים עד 30 גרם קנאביס בחודש לכל היותר. עבור הישראלים האלה, שמהווים את חלק הארי של המטופלים, הקנאביס התייקר כתוצאה מהרפורמה אך במעט. 

במשרד הבריאות לא נבהלים בינתיים מהלחץ הציבורי. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (הדס פרוש, פלאש 90)

אחת מהסיבות שבגללן משרד הבריאות קבע שיטת מחירים חדשה, שמייקרת מאוד את הקנאביס עבור מי שצורכים כמויות גדולות ממנו, היא משום שהמשרד מנסה לדכא שימוש בהיקפים כאלה. זו לא טעות, זו מדיניות.

משהרפורמה יצאה לדרך כולם פחות או יותר התחילו להאשים את כולם בכישלון שלה. מגדלי הקנאביס מאשימים את בתי המרקחת שהם לוקחים 40% עמלה תמורת מכירת המוצר, מה שמייקר מאוד את מחירו. בתי המרקחת מנגד מאשימים את המגדלים שהם לא מספקים להם את החומר, ובכך יוצרים מחסור מלאכותי שגורם למרמור בקרב המטופלים. בנוסף, איגוד המטופלים עצמו עתר לבג״ץ נגד משרד הבריאות בדרישה להחזיר את המצב לקדמותו. 

בינתיים עושה רושם שמשרד הבריאות לא נבהל. שם מתכוונים בהמשך לקחת את הרפורמה צעד אחד קדימה – כך שכל מי שיקבל מרשם לקנאביס לא יצטרך יותר רישיון מטעם משרד הבריאות, אלא יוכל פשוט לקבל את הקנאביס שלו בבית מרקחת כמו כל תרופה אחרת. המהלך הזה ללא ספק יוריד את הלחץ הציבורי מצווארו של המשרד. בשביל לגרום למגדלי הקנאביס לשתף פעולה, במשרד הבריאות שלפו את הנשק הכי יעיל מבחינתם. הם איימו על המגדלים והיצרנים במקום שחשוב להם באמת - אם לא תעבירו את החומר, לא תקבלו רישיון לייצא את החומר שלכם לחו״ל. 

אף אחד מהצדדים לא ממצמץ

עם כל הכבוד ל-200 מיליון שקל בשנה שמגלגל שוק הקנאביס הרפואי בישראל, זה כסף קטן. הכסף הגדול באמת - זה שמעניין את מגדלי ויצרני הקנאביס, נמצא בחו״ל. הם רוצים לייצא את הקנאביס שלהם, להשתלט על העולם, ולגלגל מיליארדי דולרים. וזה בדיוק קלף המיקוח של משרד הבריאות. 

במשרד הבריאות מתכוונים לקחת את הרפורמה צעד אחד קדימה – כך שכל מי שיקבל מרשם לקנאביס לא יצטרך יותר רישיון מטעם משרד הבריאות, אלא יוכל פשוט לקבל את הקנאביס שלו בבית מרקחת

בתחילת השנה, אחרי גרירת רגליים של חודשים ארוכים, אישרה הממשלה את האפשרות לייצא קנאביס רפואי מישראל. הרציונל הממשלתי: בזכות החדשנות הטכנולוגית של ישראל בתחום החקלאות, הקנאביס הרפואי יכול להיות משאב הטבע הבא של המדינה. אם החברות הישראליות יעוטו על העגלה הזו וייצאו קנאביס במיליארדים, המדינה תראה לא מעט הכנסות במיסים. על פי ניתוח ממשלתי שנעשה לפני קבלת ההחלטה, ההערכה היא כי ייצוא הקנאביס יכניס לקופת המדינה כארבעה מיליארד שקל בשנה במיסים. 

אבל ההיתר לייצא את הקנאביס לא ניתן באופן גורף. כל חברה שרוצה לייצא צריכה לפנות למשרד הבריאות ולקבל רישיון. ללא רישיון כזה, לא ניתן לייצא. מאחר שמגדלי ויצרני הקנאביס שמגדלים ומייצרים אותו לשוק המקומי הם גם אותם הגופים שרוצים לייצא לחו״ל, במשרד הבריאות מאמינים שהם יכולים להשתמש ברצון של החברות לייצא לחו״ל בשביל לכופף אותן, ולגרום להן לשחק לפי הכללים של הרפורמה כאן בישראל. 

הכסף שמעניין את מגדלי ויצרני הקנאביס נמצא בחו"ל (צילום: אביר סולטן, פלאש 90)

אף אחד מהצדדים עוד לא מצמץ במשחק הזה. המבחן האמיתי יגיע בחודש הבא, אז יחויבו המגדלים להעביר לפחות 10% מהכמות של החומר שלהם לבתי המרקחת. מגדלים שלא ישתפו פעולה יסתכנו בסנקציות מצד משרד הבריאות. מנגד, אם כל המגדלים לא ישתפו פעולה, למשרד הבריאות לא יהיו המון אפשרויות תמרון. 

אולי סל התרופות הוא הפתרון

כל האינטרסים הכלכליים האלה לא ממש מעניינים את המטופלים. הם רוצים לקבל את החומר שלהם באיכות גבוהה, ובמחיר נמוך. בניסיון להתמודד עם הלחץ הציבורי, במשרד הבריאות דורשים ממשרד האוצר להכניס את הקנאביס הרפואי לרשימת המוצרים שמחירם מפוקח - כמו חלב ושמנת חמוצה. במשרד האוצר לא אוהבים לפקח על מחירים באופן כללי, ובאופן ספציפי סבורים ששוק הקנאביס הרפואי תחרותי דיו בשביל שהמדינה לא תצטרך לפקח על המחירים. במשרד הבריאות טוענים, מנגד, כי מחיר כל התרופות שניתנות במרשם בישראל מפוקח. אם הלחץ הציבורי יגבר, ייתכן שבמשרד האוצר יצטרכו לחשוב על המדיניות שלהם מחדש. 

אם כבר מדברים על לחץ ציבורי, אולי הלחץ הזה צריך להיות מתועל למקום קצת אחר. במקום לריב על המחיר ועל שיטת ההפצה, ייתכן שמה שהמטופלים ירוויחו ממנו את המקסימום יהיה אם המדינה תכניס את הקנאביס הרפואי לסל התרופות. זה לא תהליך פשוט, וזה ייקח זמן - לפחות עד דצמבר הקרוב, ואם לא אז, בדצמבר הבא - אבל כדאי להתחיל אותו. 

אם הקנאביס הרפואי יהיה בסל התרופות, המשמעות תהיה שהמדינה תראה בו תרופה לכל דבר, שלמטופלים יש זכות מלאה לקבל אותה בלי שטיקים (לא בכל המקרים, ולא בעבור כל הסימפטומים, אבל בכל זאת). אם זה יקרה, בשביל לקבל את החומר המטופלים לא יצטרכו לקרוא כתבות על מגדלים, יצרנים, מעבדות, מפיצים ובתי מרקחת. קופות החולים יהיו אחראיות לזה בדיוק כמו לכל תרופה אחרת. וכשקופות החולים יהיו אחראיות לזה המחירים יהיו נמוכים אפילו יותר, כי קופות החולים הן הגופים החזקים ביותר בישראל בכל מה שקשור למחירי תרופות - הן יודעות לקבל את המחירים הטובים ביותר שאפשר. לשם הלחץ הציבורי של המטופלים צריך להיות מופנה.