פייגלין ונתניהו בהצהרה משותפת
צילום: תומר נויברג, פלאש 90

איבוד הזהות: נתניהו שילם לפייגלין מחיר גבוה - ויודע שיצטרך לעמוד בהסכם

ראש הממשלה ויו"ר זהות נאבקים כבר כמעט רבע מאה, ומקווים שזה ישתלם בקלפי. בליכוד מאחדים שורות לקראת הבחירות ונתניהו מאמץ לחיקו את סער. האווירה הרעה בקמפיין כחול לבן ממשיכה - בלי תחושה של ניצחון | פרשנות
יואב קרקובסקי
30 באוגוסט 2019
11:21

בנימין נתניהו שובר את השוק. המחירים הפוליטיים של השותפות הקואליציוניות שלו הולכים ומאמירים כבר שנים, והוא מוכן למכור. אתמול הסכר נפרץ עוד יותר, הסכם טרום קואליציה עם מפלגה שלא תתמודד בבחירות, אבל תקבל משרת שר - על חשבון מכסת שרי הליכוד. מי שמשלמים את המחיר והם כבר רגילים לזה, הם בכירי הליכוד.

בחירות 2019 – בואו להכיר את המפלגות, המועמדים וכמה עובדות שלא ידעתם

אבל ביניהם יש מי שהמחיר הנוכחי נראה להם מוגזם. מי שלא רצה את פייגלין בכנסת יקבל אותו שר. על 1.8% בסקרים מקבלים תפקיד שר, מה יקבל איתמר בן גביר אם יחליט לפרוש מהמרוץ, כשעוצמה יהודית זוכה ל-2.3% בסקרים – הוא יהיה ממלא מקום ראש הממשלה?

ההסכם ומסיבת העיתונאים של השניים, שידעו לדבר ביושר על המורדות ביחסיהם לאורך רבע מאה, מהווה גורם מרכזי בהנעת קמפיין הליכוד. נתניהו מתכוון בימים הקרובים לעשות את מה שהוא מתמחה בו ערב בחירות - הנעת בוחרים באמצעות גוועלד. הוא יסביר וינמק בשיחות פתוחות, סגורות ובתדרוכים: אם נתתי ליריב שלי שהתמודד מולי כמה פעמים על הנהגת הליכוד מחיר כל כך כבד, תהיו בטוחים שאני יודע את המצב האמיתי, והוא קשה. כך הוא מאמין שיצליח להניע בוחרים לקלפיות.

שרים בליכוד שמנסים עדיין לחשוב שההסכם לא יקוים אומרים שפייגלין יצטרך לבדוק איך נתניהו ממסגר את ההסכם איתו. הם מציגים דוגמאות מהעבר, ביניהם מינוי רפי איתן לשר ב-2009, או משה כחלון שלא מונה לראש רשות מינהל מקרקעי ישראל מיד לאחר שפרש מהליכוד ב-2012, וקיים מסיבת עיתונאים משותפת עם נתניהו ימים ספורים לפני בחירות 2013. הבעיה של ראש הממשלה, שיושב ראש זהות שונה מהאחרים. הוא יעשה נגדו קמפיין קשוח אם ההסכם לא ימולא עד הסעיף האחרון שבו. כזה הוא פייגלין, יש לו סבלנות.

היחסים בין השניים ידעו עלויות ומורדות כבר כמעט רבע מאה. פייגלין מראשי זו ארצנו שהובילו את ההתנגדות להסכמי אוסלו, הורשע בעבירת המרדה, וישב בכל חצי שנה. אם ימומש ההסכם הוא לא יהיה השר היחיד סביב שולחן הממשלה שריצה עונש מאסר. יו"ר זהות השכיל להבין שכדי להשפיע עליו להיכנס לשורות מפלגת שלטון. הוא הקים תנועה בשם מנהיגות יהודית, והצליח ליצור גוש מתפקדים גדול בליכוד.

מי אתה משה פייגלין?

כמה גראס יהיה מותר להחזיק? איפה היה טיבי כשבית המקדש היה קיים? ואיך כל אזרח במדינה יוכל להתחתן כפי שהוא רוצה?
קבלו את הפתעת הסקרים: מי אתה משה פייגלין
#מי_אתם

Posted by ‎כאן חדשות‎ on Wednesday, March 6, 2019

כאב הראש שמנהיגות יהודית עשתה לראשי הליכוד אריאל שרון ובנימין נתניהו היה גדול. אריק ברמי, שהיה מנכ"ל הליכוד תחת שרון, עשתה בהנהגת התנועה בדיקת עומק וגילה שהמתפקדים המזוהים עם מנהיגות יהודית, מצביעים בפריימריז של הרשימה לכנסת, אבל לא מצביעים מח"ל בבחירות הכלליות לכנסת. שרון וברמי הביאו נתונים, אבל לא הצליחו להוציא את פייגלין ואנשיו.

לקראת בחירות 2006, לאחר הקמת קדימה, הליכוד היה במצב קשה. התדמית הייתה שהליכוד הוא קיצוני. קדימה עשתה קמפיין קשה נגד המפגלה ובעיקר נגד נתניהו. בפריימריז לרשימה לכנסת, הצליח פייגלין להתברג במקום ריאלי, מתנת קמפיין אדירה לכל יריבי הליכוד. נתניהו מכיר את המצב הזה. הוא יצר קשר עם פייגלין וקיים איתו משא ומתן, נשמע מוכר לא? התוצאה – פייגלין פורש מהרשימה, ובתמורה נתן לו נתניהו הגדלת ייצוג של אנשי מנהיגות יהודית במוסדות הליכוד.

נתניהו כלכלן, הוא עובד עם אשראי ארוך טווח. הוא מוכן למכור היום במחירים מופקעים, ולשלם במועד אחר. העימותים בין השניים הגיעו גם לכדי התמודדות של פייגלין מול נתניהו. לבסוף הוא הצליח להיכנס לכנסת ב-2013, אבל שנתיים אחר כך הוא נדחק על ידי יו"ר המפלגה למקום לא ריאלי לקראת הכנסת ה-20. התוצאה הייתה הקמת זהות.

לפייגלין יש סבלנות, המטרות שלו לא משתנה רק יישומן נדחה. מי שבמצע שלו כתוב שמקומה של כנסת ישראל על הרב הבית, או מי שמצעו קובע שיש לעודד הגירת פלסטינים מהשטחים באמצעות מענקים כלכליים נדיבים - הוא הפרטנר החדש של מנהיג הליכוד, מפלגה לאומית ליברלית.

מסביב יהום הסער

נתניהו חדור מטרה - הוא באווירת קמפיין, ויודע ללכד את השורות ברגעים אלה, שאינם פשוטים עבורו. בתזמון "מקרי", שלושה שבועות לבחירות מתחילות ההדלפות של תמלילי החקירות בתיקיו הפליליים. זה הרגע שבו הוא זקוק לחיבוק. ביום חמישי בערב, תחת אווירת עשן הסכם הקנאביס הרפואי עם פייגלין, הוא כינס את חברי הסיעה לגיבושון בביתו ברחוב בלפור. כשראש הממשלה במשמעת קמפיין הוא מוכן להכיל את כולם, אפילו לארח בביתו את אחד מגדולי יריביו, גדעון סער.


כשדוברו, יונתן אוריך, מוציא לתקשורת את דבריו של סער, למרות העויינות הפוליטית העבה בין האישים, ניתן להבין את המסר. נתניהו מצופף שורות, משדר לחץ ומגייס את כולם. כל מי שיכול לשכנע את בוחרי הליכוד והימין לשים פתק מח"ל. זה קורה היום וגם בקמפיין אפריל. אז אומץ סער ולאחר הבחירות שב הנתק לשרור ביניהם. רק כשרוח הקמפיין סוערת באוזניים, פחות משלושה שבועות ליום הבוחר, חוזר נתניהו על מנהגו לאמץ יריבים ותיקים להפוך אותם לשותפים. זה לא אומר כלום על ה-18 בספטמבר. סער, כמו יתר בכירי הליכוד, יודע את זה.

חריקות בקוקפיט

פרשת ההאזנות ההדלפות והחקירות של כחול לבן לא מצליחה להירגע. כל ההתנהלות מלמדת בעיקר על הסביבה הקרובה של יושב הרש בני גנץ. אם הוא היה משכיל לשתף באירוע המביך הזה כמה אנשים, חלקם פוליטיקאים אבל רובם אנשים שהוא שכר לניהול הקמפיין, יכול להיות שהמבוכה הזו הייתה נמנעת.

גורמים בכחול לבן אמרו לקראת סוף השבוע שיש אפשרות שגנץ הפקיד את הטיפול כולו בידי ראש לשכתו הוד בצר. איש דיסקרטי כל כך שהוא לא שיתף אפילו את גנץ מי זו החברה שאת שירותיה הוא שכר. אם לצרף לכך את פרשת רונן צור, אין ספק שמשהו חורק מאוד בצמרת כחול לבן, בעיקר בסביבה של העומד בראשה. ההדלפות ופריצות המידע הן כבר הבעיות הקטנות שיש להתמודד איתן. הבעיה העיקרית זו הפגיעה התדמיתית ושבר יחסי האמון בצמרת. גנץ חייב דין וחשבון לחבריו להנהגת ובעיקר ליאיר לפיד.

האווירה הכללית היא רעה מאוד. קמפיין שאמור להביא למהפך פוליטי צריך להפגין אווירה של ווינריות, של אחדות משימה. כרגע כל צילום של הקוקפיט מסייר בגבולות או עומד על במה יסתיר מאחוריו לא מעט עויינות חשדנות וכעסים. על כל ההישגים הללו חתום גנץ. ולכן הוא זה שעליו מוטלת האחריות גם לתקן, וכלל לא בטוח שיוכל. עם תחילתו של חודש הסליחות, היה נכון שגנץ יכנס את כלל חברי הרשימה לגיבושון - ויתנצל.