חפש
Languages
רצועת עזה
צילום: חסן ג'די, פלאש 90

מתקן התפלה ובית חולים שדה: כך תשוקם הרצועה?

אזור תעשייה מפוקח, קו מתח חשמלי ומאגרי אחסון דלקים הם רק חלק מהפרויקטים שיובאו לאישור ועדת הקישור לסיוע כלכלי לרשות הפלסטינית בשבוע הבא בניו יורק. האם זה יספיק לחמאס? | גל ברגר, פרשנות
גל ברגר | פרשנות
21 בספטמבר 2019
10:40

בשבוע הבא תתכנס בניו יורק ועדת הקישור לסיוע כלכלי לרשות הפלסטינית, ה-AHLC (בראשי תיבות Ad Hoc Liaison Committee). הוועדה, שהוקמה בעקבות הסכם אוסלו ב-1993 ונורווגיה עומדת בראשה, מקפידה להתכנס פעמיים בשנה: באביב בבריסל, ובסתיו בשולי העצרת הכללית של האו"ם. תפקידה לגייס כסף לפרוייקטים גדולים ברשות הפלסטינית - בגדה וברצועת עזה.

את "התפירה" של אותם פרוייקטים עושה מתאם פעולות הממשלה בשטחים מול גורמים שונים: נציגי התורמים כאן, נציגי הפלסטינים, ארגוני NGO ועוד. כשמתקבל האישור הסופי מהתורמות (ועדת הקישור), תפקידן לגייס את הכסף, והפרוייקטים אמורים לנוע קדימה. לעיתים התהליך מתעכב מטעמי ביורוקרטיה של הרשות הפלסטינית, ולעיתים הכסף שהובטח לא מגיע.

הוגי תוכנית "ההסדרה" של עזה - שנועדה לאוורר את הרצועה, להעניק לה אורך נשימה ולהרחיק מלחמה - השכילו להכניס לתוכה חלק מהפרוייקטים האלה. בחלקם, מי שנושא ונותן עליהם מהצד העזתי הוא מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר שבידיו תוכניות ושרטוטים. נסקור כמה מהפרוייקטים הבולטים שיובאו לאישור הפורום המתכנס.

מתקן ההתפלה הענק של עזה

אחת הבעיות הקשות שעזה סובלת מהן היא מחסור חמור במים לשתייה ולבישול. הבעיה הזו הלכה וגדלה עם השנים, עד כדי כך שבעזה מזמן לא שותים מים מהברז ויש מי שמצחצח שיניים במים מינרליים. פרוייקט ההתפלה בא לתת מענה לבעיה הזו ויש מי שכבר הגדיר אותו בתור "הפרוייקט הכי הגדול בתולדות העם הפלסטיני" ובוודאי בתולדות עזה.

מדובר בפרוייקט בעלות של 650 מיליון דולר (540 מיליון יורו), והמממן העיקרי שלו הוא הבנק העולמי. גם כוויית תורמת לפרוייקט. חברת Fichtner הגרמנית נבחרה להוציא אותו לפועל בתוך חמש שנים.

פלסטינים נושאים מכלי מי שתיה לביתם ברצועה (צילום: אי-פי)

מה כולל הפרוייקט? הקמת מתקן התפלה גדול בחופי חאן יונס בדרום הרצועה. ממול – בצד המזרחי של גדר המערכת עם ישראל יוקם מתקן מהילה גדול. שני המתקנים יחוברו בצינורות חדשים. איך זה יעבוד? תוקם יחידה בים, מעין משאבה גדולה, שתחובר בצינורות שיונחו על קרקעית הים מהיחידה הזו ועד למתקן ההתפלה שבחופי חאן יונס. היחידה בים תזרים מים למתקן ההתפלה בחוף, שם יופרדו מי הים למים ולמלח. המים נטולי המלח יוזרמו בצינור המחבר אל בריכת המהילה שעל גדר המערכת ושם ימהלו עם מים שעזה מקבלת מישראל.

אם המים מישראל נחשבים באיכות גבוהה מאוד, אז מים מותפלים שימהלו במים מישראל הם באיכות טובה מאוד, ואת זה על פי התכנון, ישתו העזתים בעשור הבא. כדי שהמים יגיעו לבתים, צריך גם לשדרג את הצנרת בתוך רצועת עזה, שתי וערב לאורכה ולרוחבה. שדרוג הצנרת יאפשר בין השאר להכפיל את כמויות המים. גם את זה תעשה החברה הגרמנית שבכך תקים למעשה את "המוביל הארצי של עזה".

אזור תעשייה מפוקח על הגבול עם ישראל

בעגה המקצועית קוראים לזה MIZ - אזור תעשייה מפוקח (Monitored Industrial Zone). אזור התעשייה הזה כבר קיים. קוראים לו אזור התעשייה קרני והוא נמצא סמוך למעבר קרני. אזור תעשייה זה שימש כמעבר הסחורות העיקרי של רצועת עזה, עד שהוחלט לסגור אותו ולהעתיק את פעילותו לכרם שלום. מי שעומד בראש אזור התעשייה הישן הוא לא אחר מאשר בשאר אל-מסרי, היזם של "העיר הפלסטינית החדשה" רוואבי מצפון לרמאללה. באזור התעשייה קרני יש 14 מפעלים פעילים. רוב המבנים שם משמשים כהאנגרים ריקים או האנגרים לאחסון וכמה מתפרות מקומיות. באזור התעשייה מועסקים כמה עשרות פלסטינים, לכל היותר 200.

המטרה: 50 מפעלים באזור התעשייה הסמוך. מעבר קרני (צילום: ויסאם נסאר, פלאש 90)

אז איך הופכים אותו לאזור תעשייה מפוקח ומשגשג? ראשית, מקיפים אותו בגדר מכל צידיו, בעלות של כמה מאות אלפי דולרים. בנוסף, פורשים אמצעי פיקוח נוספים כמו מצלמות. זה יאפשר להכניס לאזור המפוקח חומרים שכיום אסורים לכניסה לעזה, מחשש שיזלגו לתעשיית הטרור של חמאס. מדובר בחומרים שנקראים דו"ש, כלומר חומרים דו-שימושיים שיכולים לשמש לשתי מטרות – אזרחית וצבאית. מרגע שאזור התעשייה יהיה מפוקח ניתן יהיה להכניס אליו את החומרים שהאיסור להכניסם לרצועה מעכב כיום התפתחות של תעשיות שונות כמו תעשיית הבניין.

כדי שאזור התעשייה המפוקח בקרני יהפוך לאזור תעשייה משגשג צריך יהיה להעביר אליו מפעלים. עלות העתקה של מפעל מתכת מרחוב עומר אל-מוכתאר או משכונת רימאל בעזה, אל אזור התעשייה המפוקח יכולה לנוע בין עשרת אלפים דולר למאה אלף דולר. בימים אלה מתחילים לרשת שם את הגגות בפאנלים סולאריים, מה שאמור לייצר גמישות אנרגטית ולהוזיל עלויות חשמל לבעלי המפעלים. כך ניתן לחסוך כסף לרכישת ציוד חדש או להעסקה של יותר פועלים.

לבסוף המוצרים שייוצרו באזור התעשייה המפוקח אמורים ללכת לייצוא ולהגדיל הכנסות למשקיעים או לבעלי המפעלים. ה-MIZ אפוא, הוא WIN-WIN לכולם. קטאר משמשת כמשקיעה העיקרית של הפרוייקט הזה שמצריך השקעה של כמה מיליוני דולרים.

המטרה היא שבאזור התעשייה המפוקח יהיו בשלב ראשון 50 מפעלים ו-5,000 פועלים פלסטיניים. ההערכה שזה אפשרי תוך שישה חודשים. מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר דרש כזכור לאפשר ל-5,000 פועלים מעזה להיכנס לעבוד בישראל. אם כך מדובר בפתרון חלקי.

קו מתח 161 מישראל לעזה

קו המתח זה אמור לתת עזה עוד 100 מגה ואט חשמל בחודש. כיום עזה מקבלת 120 מגה ואט בקווי מתח מישראל ועוד 90 מגה ואט מתחנת הכוח שלה. מאז נובמבר האחרון מממנת קטאר בכל חודש 10 מיליון דולר לרכישת סולר מישראל, שהולך ישירות לתחנת הכוח בעזה ומאפשר לטורבינות שם לעבוד ולהפיק יותר חשמל מבעבר.

קו המתח 161 צפוי לתת "בוסט" נוסף במהפכת החשמל של עזה תוך שלוש שנים בעלות של כמה עשרות מיליוני דולרים. מה נדרש לשם כך? להקים תשתית בצד הישראלי ולאחר מכן להתאים את התשתית בצד הפלסטיני, כדי שהמערכת המיושנת שם לא תקרוס. ואז - להרים את השאלטר. אבל, מה הבעיה? מישהו יצטרך לשלם על 100 מגה ואט חשמל, שעלותו מוערכת ב-40 מיליון שקלים בחודש (כחצי מיליארד שקל בשנה). השליח הקטרי כבר הסכים לקחת על עצמו את כיסוי העלות, אולם הוא עדיין דן בנושא עם חברת החשמל על התעריפים ועל מימון הקמת התשתיות.

מאגרי דלק לאחסון רזרבות סולר

גם בפרוייקט הזה משקיע השליח הקטארי. מדובר במאגר דלקים שאמור להכיל כמיליון ליטרים של סולר. לעזה כזכור נכנסים מישראל מדי יום 120 אלף ליטרים סולר. גם פרוייקט זה התחיל כבר לנוע. למשל הוכנסו לעזה חומר אפוקסי לציפוי פנימי של המאגרים שיאפשר לבודד אותם ולמנוע מצב בו הדלקים יחלחל לבטון.

בית חולים שדה בצפון רצועת עזה בהובלת ארגון NGO אמריקני

העיתון הלבנוני אל-אח'באר דיווח כי ישראל צפוייה להכניס בשבוע הבא לעזה ציוד ומכשירים המיועדים להקמת בית חולים שדה אמריקני, סמוך למעבר ארז בצפון הרצועה. בית החולים הזה יורכב ממתקנים שפורקו מבית החולים הצבאי שהקימה ישראל לפני כמה שנים בגבול עם סוריה ברמת הגולן, וכן מציוד ומכשור חדש שנרכשו בתרומות ארגון NGO אמריקני (פרינדשיפס, אריזונה).

למעשה, בית החולים נבנה כבר בימים אלה סמוך למעבר ארז לבקשת הצוות הרפואי הזר שיוצב במקום, והוא אמור להתפרש על 40 דונם ולספק טיפול רפואי לחולים ופצועים ברצועת עזה למשך 10 שנים לפחות. השליח הקטרי לרצועה מוחמד אל-עמאדי השקיע מיליון דולר במיזם, כסף שנועד להכשרת הקרקע ולהקמת גדר מסביב לבית החולים.

סינוואר רצה בית חולים ברפיח - וקיבל אותו קרוב לגבול עם ישראל (צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90)

לא מדובר בקומץ אוהלים אלא בבית חולים מודרני לכל דבר עם מאהלים והאנגרים ממוזגים, וכפי שכבר הוגדר בידי יודעי דבר: "סטייט אוף דה ארט". סינוואר רצה שהוא יוקם ברפיח – שם סובלים כבר שנים ממצוקת בתי חולים, אך היזמים התעקשו שבית החולים יהיה סמוך למעבר הגבול עם ישראל (לכל צרה שלא תבוא).

לסיכום, הרבה מונח על הכף מבחינת חמאס השולט בעזה. אך ארגון חמאס דורש עוד: נתיב חופשי של סחורות ואנשים מעזה, פרנסה לכמה שיותר אנשים ברצועה, ולא פחות חשוב: הסדרה של סוגיית המשכורות לאנשי הארגון – עשרות אלפי פקידים שמינה בשנות שלטונו בעזה ולא מקבלים משכורת סדירה. בל נשכח את שאיפתו המרכזית של חמאס: להמשיך להתעצם, להתחמש ולהתחפר בלי הפרעה מהצד הישראלי.