חפש
Languages
סיכום שנה
יח"צ

שירי השנה של כאן 88 לשנת תשע"ט

האזינו לתכנית מיוחדת עם שירי השנה הישראליים שבחרו צוות התחנה וקראו את הנימוקים לבחירות
מערכת כאן
24 בספטמבר 2019
19:15

אז מה היה לנו השנה? ההיפים חזרו ובגדול (ביטניק, אלקטריק זו), האינדי-פופ המקומי השתדרג ונשמע מיליון דולר (לולה מארש, ג'יין בורדו), אמנים אהובים חזרו אלינו (דניאלה ספקטור, רונה קינן) ושמות חדשים כבשו את ליבנו (יוגב גלוסמן, דניאל רובין). אה כן, ונצ'י נצ' הפך לרביד פלוטניק ואפילו זכינו בשיר חדש של מאיר אריאל. כל השנה אנחנו משמיעים, משדרים ועוקבים באהבה אחרי היצירה המקומית המקורית והשוקקת. לכבוד ראש השנה בחרנו את 30 השירים שאהבנו יותר מכל.

האזינו לשירי השנה שלנו גם בספוטיפיי

30. אסתר רדא - הלוואי

השנה חזר אלינו אחד הקולות הגרוביים, המעניינים והחשובים ביותר של העשור האחרון - ולראשונה גם בעברית. הסול המלטף של אסתר רדא בשפת הקודש מרגיש כמו כניסה לטריטוריה לא מוכרת אבל עדיין מענגת וממכרת. "הלוואי" ממזג בין הגרוב והסול של רדא, לעולמות הג'אז מהם מגיע תומר בר, מפיק ומעבד השיר, והוא בעיקר גורם לנו לרצות לשמוע חומרים נוספים משיתוף הפעולה הזה.

29. דניאל רובין - הסיפור בגדול

שירים הם טיפול פסיכולוגי ובדרך כלל הם גם זולים יותר. את שיר הנושא של אלבומה השני כתבה דניאל רובין ברגע של חרדה והופתעה לגלות שדווקא ברגע כזה יצא שיר מנחם ומכיל ששם הכל בפרופורציות. בכל פעם שהרגישה רע היא חזרה לשיר, הקליטה עוד סקיצה, הוסיפה עוד שכבה, עד שהוא גדל והגיע למפיק עמרי אמדו. מרגע שיצא הוא זמין לכולנו ויכול לחסוך אולי ביקור אחד אצל הפסיכולוג (השימוש באחריותכם). והחרדה של דניאל? אל דאגה יש לה עוד שירים.

28. Totemo - Black Holes

בשעה טובה רותם אור, AKA טוטמו, הוציאה השנה אלבום מלא ושמו Everything Happens Only Once, אחרי שני מיני אלבומים שגם עליהם עבדה עם המפיק רועי אביטל (Garden City Movement). כמו תמיד, אור לא מסתירה מאיתנו כלום ומספקת שיר אישי ואינטימי שלא משאיר אוזניים אדישות. וגם הפעם השיר מלווה בקליפ שגם הוא חלק משמעותי בפאזל היצירתי והמרשים של טוטמו.

27. דניאלה ספקטור - עדיין בוער

חמש שנים עברו מאז שדניאלה ספקטור הוציאה אלבום סולו מלא. "עדיין בוער" מתוך האלבום החדש הופק בידי אחד המפיקים העסוקים בארץ בשנתיים החולפות - כן כן ניחשתם נכון, תומר ישעיהו. השילוב ביניהם יצר קונטרסט מעניין, לחן שמח אבל מילים עצובות על הבדידות שיש בזוגיות ארוכת שנים ועל האפשרות דווקא להתעורר, לעשות שינוי ולעורר את האהבה מחדש.

26. Forestt - In Your Arms

להקת הפולק הישראלית Forestt מצליחה לחבר בין סקוטלנד ליהדות אשכנז, בין דרום אמריקה לשנות השישים ובין מוזיקה צוענית לפולק אמריקאי. השיר In Your Arms מתוך אלבום הבכורה שלהם Into The Woods כאילו מתחיל באיזה שטעטל במזרח אירופה ונגמר רחוק רחוק מכאן על גבעות ירוקות. מסוג החיבורים שאפשר לשמוע רק כאן.

25. Iogi - We Used To Feel Alright

לפני כשנה יוגב גלוסמן (AKA iogi) הקליט אלבום באנגלית וחשב לגנוז אותו. הוא בכלל רצה להוציא אלבום בעברית אבל בסוף הוא צבר אומץ ושחרר אותו לעולם בשקט בלי יח"צ, השקות ומהומות. למרות שיוגי ניסה להצניע אותו לאלבום the ceilling היו תוכניות משלו ולאט לאט שמו ואיכותו נפוצה למרחקים (כלומר לתחנות הרדיו). השיר Magic Trick שיצא בשנה שעברה נכנס למקום ה-13 בסיכום השנה הקודם שלנו. אבל לא הצלחנו להתאפק והכנסנו השנה עוד אחד. השיר We Used To Feel Alright היה כרטיס ביקור מושלם לאלבום יפהפה שהוכיח שמוזיקה טובה באמת תמצא דרכה לאוזניים של כולנו גם בלי שיווק מסיבי. 

24. רביד פלוטניק (נצ'י נצ') – נתראה בגלגול הבא

שנתיים אחרי האלבום המבריק "שפל וגאות" שזכה בפרס אלבום השנה של אקו"ם, רביד פלוטניק שם בצד את שם הבמה שלו נצ'י נצ', וחוזר לשמו האמיתי. גם שם אלבומו החדש מעיד על תהליך התבגרות ובאופן סמלי נקרא "ועכשיו לחלק האומנותי". מדובר באלבום ורסטילי ואקטואלי שמנסה להרחיב אופקים ולפנות לקהלים שונים. אחד השירים הבולטים באלבום, "נתראה בגלגול הבא", נכתב לזכרה של גלי בללי ז"ל, שנהרגה באסון בנחל צפית באביב שעבר. המילים בשיר כואבות ומדברות על געגוע ואובדן. את הטקסט החודר מלווה תיפוף עדין וכינורות אתניים שמאפיינים מוזיקת עולם, והכל בהשפעה אהוד בנאית מובהקת. 

23. מאיר אריאל – משורר

ב-1987 מיקי שביב ערך ערב שירי משוררים במרכז סוזן דלל בתל אביב. הוא פנה למאיר אריאל וביקש שינחה את הערב, מאיר הסכים וכתב קטעי מעבר כמו שרק הוא ידע לכתוב. יותר מ-30 שנה אחר כך המוזיקאי פטריק סבג, שתמיד חלם לעבוד עם מאיר, האזין לרדיו ושמע הקלטה של יואב קוטנר מראיין אותו. הוא שם לב שלמאיר יש קצב דיבור מסוים, קצת Spoken Word. כשהוא חזר הביתה הוא החל לחפש קטעי ארכיון במטרה להגשים את החלום שלו וליצור שיר עם מאיר אריאל. בחיפושיו הוא נתקל בקטע מעבר מאותו ערב משוררים וכעת לציון 20 שנה למותו של מאיר, המלאכה הושלמה, החלום הוגשם וזכינו במתנה נדירה: שיר חדש של מאיר אריאל. 

22. ג'יין בורדו – אוקיינוסים 

חמש שנים חלפו מאז שג'יין בורדו נכנסו לחיינו עם אלבום בכורה מצויין (אחד מעשרת אלבומי העשור שלנו) ובשעה טובה מגיע כבר אלבום שלישי. האלבום "אוקיינוסים" הוא עוד מדרגה בהתפתחות של הלהקה הפעם לסאונד עשיר ומופק יותר. את האלבום הפיקו עמרי אמדו ורועי דורון שלקחו את הלהקה למחוזות חדשים. השיר "אוקיינוסים" הוא שיר אינדי-פופ בוגר שלא מתחנף לאוזניים, רחוק מהמתקתקות המוכרת של ההרכב, אבל עם לחן סוחף ומתגלגל שהולם את נושא השיר ונותן לקולה המיוחד של דורון טלמון תצוגות תכלית נפלאה.  

21. מרסדס בנד – מה קרה שם

לא ברור איך גל תורן מספיק הכל. הוא נמצא בכל מקום, משחק בחצי מהסדרות בטלוויזיה וברבע מהסרטים הישראלים החדשים. בשנה שעברה הוא וחבר הילדות שלו גיא לוי השלימו את פרויקט הנעורים שלהם "ליילי" שהיה גם האלבום הבוגר שקיבלנו מגל תורן עד כה. השנה הוא חזר לבייבי האמיתי שלו "מרסדס בנד". באלבום הרביעי של הלהקה, "מה זה הדבר הזה", היא ניסתה על פי הגדרתה "להבין מה נסגר עם העולם הזה" ולהתמודד עם משבר אמצע החיים וחרדה קיומית. שאלה שעולה גם בשם השיר האהוב עלינו מתוכו, "מה קרה שם".

20. The Turbans – On My Way

יום אחד המפיק ואיש הסאונד אורי "מיקסמונסטר" ורטהיים (התפוחים, רדיו טריפ ועוד) הלך להופעה של הרכב חדש בשם The Turbans. בזמן שניגנו את השיר On My Way גמלה בליבו ההחלטה להקים לייבל ישראלי חדש בשם Mona Tone ולהפיק להם אלבום. השיר שנתן השראה לשיתוף הפעולה הזה הוא פיסת סרף רוק נוסטלגית כיפית וממכרת. הכי רחוק מישראל של 2019 שאפשר לדמיין.

19. שני פלג - נחשים וסולמות

שני פלג היא ההבטחה הגדולה של הרוק הישראלי בעשור האחרון. אלבומה הנהדר "ניתוקים" שיצא בשנה שעברה היה צעד קטן לכיוון הכרה רחבה יותר והשנה זכינו לכמה סינגלים בודדים שרק הגדילו את האהבה שלנו אליה והרעב לקראת אלבום נוסף. "נחשים וסולמות", כמה סמלי, עוסק במסע התבגרות והתפכחות במציאות מלאת תהפוכות, עליות וירידות. נראה שגם מוזיקלית זה רגע ההתבגרות של פלג ואולי גם צעד נוסף לקראת הגשמת ההבטחה.

18. נדב אזולאי וגיל נמט - מה להפסיד

אומרים שהפכים נמשכים זה לזה והנה ההוכחה: נדב אזולאי, אדם מופנם שמתקשר בעזרת מוזיקה ומודע עד כדי כאב לכל תנועה שלו, פוגש את גיל נמט, אדם מוחצן וחסר עקבות שמתקשר בעזרת כל מה שבא לו. יחד, כמאמר הקלישאה, הם משלימים אחד את השני וה-Bromance שלהם הביא לעולם אולפן הקלטות חשוב בבאר שבע ויצירה מקומית ענפה שהגיעה לשיאה באלבום שלישי ונהדר בשם "תלמד אותי לרקוד". "מה להפסיד" העניק לאלבום את שמו, שכן הוא עוסק ומספר בין היתר על, נו איך לא - הרצון ללמוד לרקוד. להשתחרר. לזוז חופשי במרחב הזה, גם כשכל העיניים עליך. כי אחרי הכל, מה יש להפסיד?

17. קותימאן מארח את שי צברי - רק בלילות

מפגשי ענקים בין מוזיקאים נוטים להיות מאכזבים. אולי זו חרדת ביצוע לנוכח הציפיות הגבוהות ואולי זה האגו ששומר את הקלפים החזקים של כל צד קרובים לחזה. כששי צברי וקותימאן - שני ענקי גרוב מקומיים - נכנסו לאולפן להקליט שיר משותף חד פעמי, הם החליטו להתעלם מהמוסכמה המבאסת ולתת את הכי טוב שלהם. השיר "רק בלילות" הוא תצוגת תכלית של כל מה שאנחנו אוהבים בקותימאן ובצברי. הפקת כלי נשיפה מוגזמת, דרייב דוהר, פזמון עוצמתי וקול אגדי. המילים של צברי, הלחן וההפקה של קותימאן והרווח מהחיבור כולו שלנו.
נ.ב.
אל תפספסו את הגרסה הטורקית

16. שלום גד - כל מקום כל זמן

משנות התשעים ועד היום שלום גד הוציא 15 אלבומים! ביוני השנה הגיע האלבום ה-16 "שם זמני" שעוסק במשברי זהות וסתירות פנימיות. השיר "כל מקום כל זמן", בליווי ההרכב הקבוע שלו "היהלומים", הוא שיר געגועים והשלמה שמיצג היטב את מקומו של גד בנוף המוזיקלי המקומי: "בכל מקום ובכל זמן, אני שמח על כל דבר קטן / אני שומר, אני נרדם, אני נעלם, אני כאן". שיר קטן ויפה בתוך עוד אלבום נפלא של אחד מאמני האינדי הוותיקים, הפורים והחשובים שצמחו לנו כאן. 

15. ביטניק - מה שעושה לנו טוב

"ברובם אני לא מוצא אותה אחת, לא מוצא אותה אחת" – כן, אי אפשר שלא לשמוע את אריק אינשטיין או את זקני צפת בסינגל הבכורה של הצמד "ביטניק". גלעד "גבעול" לוין וגיא רודוביץ' החלו לכתוב שירים ביחד ברישיקש שבהודו. לאחר שחזרו לארץ הוציאו קסטת דמו שהוקלטה על טייפ ארבעה ערוצים בדירה של גלעד בנחלאות. תחת הידיים של אורי "מיקסמונסטר" ורטהיים ובתוספת התופים של טל תמרי הם מביאים איתם רוח כיפית של רוקנ'רול משנות השישים והשבעים – שומעים שזה מה שעושה להם טוב. וגם לנו. 

14. The Paz Band - Old Bag of Sand

כפי שאתם כבר יודעים The Paz Band הוציאו השנה את אלבומם השני Supply & Demand שהיה השאפתני ביותר שלהם עד כה מבחינה אומנותית (ואף הספיק להיכלל ברשימת אלבומי העשור שלנו). אלבום בוגר ומתקדם ביחס לקודמו. ההחלטה לעבוד עם צמד המפיקים ניר הורביץ ועומרי סקופ ולנסות לעשות דברים קצת אחרת השתלמה ומגיעה לידי ביטוי ביצירה הכי שאפתנית באלבום: Old Bag of Sand. יש בו הרבה השפעות ביטלס וג'ף לין אבל הוא עדיין שומר על ייחודיות. 

13. אפרת בן צור - עיר מרוחקת

לסיכום השירים של שנה שעברה בחרנו את השיר "על דרך הטבע" של אפרת בן צור, שבו היא חזרה לשפה העברית אחרי אלבום מצוין באנגלית. כבר אז תהינו מתי ייצא השיר הבא והאם יהיה אלבום. והנה השנה קיבלנו את "עיר מרוחקת" היפהפה אותו הלחינה למילים של דליה רביקוביץ'. גם האלבום באותו השם ראוי להאזנה ומוכיח את חשיבותה של בן צור בנוף המוזיקלי המקומי. זמרת-יוצרת שעושה רק מה שהיא אוהבת. טריק שאיכשהו מצליח לה כל פעם מחדש.

12. רחל ירון – פעם ביום

היא נכנסה לחיינו לפני שלוש שנים אחרי שחזרה בשאלה והוציאה אלבום בכורה בהפקת עמית ארז. השנה היא חזרה עם אלבום שני, הפעם בהפקת אור בהיר (אטליז, עומר נצר ועוד). "פעם ביום" עוסק בגעגוע לאלו שאינם ובניסיון להיאחז בזכרונות שמטשטשים עם הזמן. את השיר כתבה ירון על הגעגוע לאביה שנפטר כשהייתה ילדה. "אתה קורא לי לחזור ואני לא יכולה כי אתה לא נמצא פה ואתה לא יודע אני מחכה שתחבק אותי פעם ביום, פעם ביום, פעם ביום". ההפקה נשמעת כמו מחווה גראנג'ית לרוק של שנות התשעים ומעוררת גם היא געגוע קל לרוק ישראלי בועט ואיכותי.

11. תומר ישעיהו - עד שנגמר

אחרי שבשנה שעברה הוציא את השיר שנבחר לשיר השנה שלנו ("יום אחד"), תומר ישעיהו לא נח על זרי הדפנה. גם אלבומו הרביעי והחדש, "מונומנט", לא אכזב. נראה שישעיהו יצא לחיפוש קל, מצד אחד שמר על המוכר והאהוב ביצירה שלו ומצד שני חיפש להרחיב גבולות ולהעמיק את הקשר עם הבוזוקי. "עד שנגמר" הוא כנראה תולדה של אותו חיפוש. גיטרה באווירת לאונרד כהן פינת אסף אבידן לצד חצוצרה נהדרת של רועי חרמון ובוזוקי שלא היה מבייש את פוליקר. מעל הכל, הקול השביר והמלטף של ישעיהו שוב תמים, שוב פגיע ושוב שובר את הלב. 

10. רונה קינן - מראה שבורה

רונה קינן חזרה השנה עם "זמן התפוז", אלבום ראשון מזה שבע שנים, אבל יש בו שיר אחד, לא חדש בכלל, שגם קצת התעלל ברונה. "מראה שבורה" נכתב כבר ב-2014 ולדבריה הוא "השיר שעבר הכי הרבה שכתובים בזמן התפוז. כתבתי אותו בקיץ 2014, הקלטתי אותו, גנזתי, שכתבתי, הלחנתי מחדש, השמטתי פזמון, החזרתי פזמון - בסוף הוא היה עקשן מספיק והגיע לקו הגמר". וכמה טוב שהוא היה כה עקשן? "מראה שבורה" הוא אחד השירים היפים והבולטים באלבום מוצלח מאוד.

9. קמה ורדי - Whatever Will Be

קמה ורדי חזרה אלינו השנה פואטית, חשופה ופגיעה עם שיר חדש וראשון מתוך אלבומה השלישי After Lemon Sun Blues שיראה אור בקרוב. Whatever Will Be הוא שיר מלטף ומחמם, שבו נעה קמה, לדבריה, "בין תשוקה גדולה ומאופקת לבין קבלה והשלמה". המקצב הוואלסי יחד עם הקול הייחודי וההגשה הנוסטלגית של ורדי מייצרים תחושה של האזנה לשיר שנשמע על-זמני. כאילו היה כאן כל הזמן ורק במקרה החליט לצוץ השנה. 

8. גיא מזיג - אנחנו

לפני כחמש שנים, אחרי מבצע צוק איתן, גיא מזיג העביר שעות ארוכות באולפן ועבד על מופע מחווה לאריק איינשטיין זצ"ל. השירים של אריק התערבבו עם תחושות הייאוש והחשש של תקופת המבצע וכך נולד "אנחנו", קלאסיקה ישראלית בהתהוות. "אנחנו" הוא אנחנו, שיר מלא ייאוש ותקווה גם יחד, שיר נוסטלגי אך עדכני, "שיר נעורים שאהבנו, כל הפצעים שכאבנו, ה'תהילה' שקצרנו והמילה שכבר שנים לא אמרנו, אנחנו". כבר שנים שמזיג הוא אחד השמות החשובים והפעילים מאחורי הקלעים. "אנחנו" הוא עוד צעד קטן עבורו להפוך לאחד  החשובים שפועלים במרכז הבמה. 

7. Lucille Crew & IRO - This Day

בשעה טובה, "הצוות של לוסיל" חזר. שנתיים אחרי שהוציאו את אלבומם Respect The Dawn הם עובדים בימים אלו על חומרים חדשים. בינתיים הם הספיקו להיפרד, בנעימים, מהראפר הכריזמטי Rebel Sun וגם לצלם סדרת רשת מצוינת. אבל הם עדיין אותו צוות עם אותה אג'נדה ויצירה קולקטיבית מצוינת. This Day היפייפה נוצר יחד עם המוזיקאי האמריקאי IRO והיה אחד השירים הבולטים של השנה, אם לשפוט מכמות הפעמים ששאלתם אותנו "של מי השיר הזה?!". כיאה לצוות גם השיר הזה מלווה בקליפ מושקע, הפעם צילום מרהיב של טורונטו מ"עין המסוק".

6. Electric Zoo - Sunshine

הם פרצו לחיינו לפני יותר מארבע שנים עם האלבום המצוין Diamonds in the Sand, שהוקלט באולפני קול הקמפוס ז"ל על טייפ סלילים ומכשירים אנלוגיים אחרים משנות ה-60 וה-70, וכולנו היינו בטוחים שהם והבשורה המוזיקלית שלהם כאן להישאר. אבל אז פתאום נעלמו עקבותיהם. עד לשנת 2018 כשפתאום התחילו לצוץ טיזרים ותמונות מחדרי חזרות. השנה בשעה טובה הם הוציאו כבר שני אלבומים! ומתכננים עוד אחד עד סוף השנה. השיר Sunshine הוא פיסת נוסטלגיה היפית ממסטלת (געגועים לוודסטוק כבר אמרנו?) שלא נופלת מאף להקה בליגה הראשונה של הגל החדש בפסיכדליה העולמית.

5. ריף כהן - Tomber De Haut 

גם ריף כהן חזרה השנה אבל באור שונה ועם קצת עזרה מחברים. את המילים לשיר כתבה קרן אן, את הלחן והעיבוד דודו טסה (הוא נמצא בכל מקום בזמן האחרון), שגם אמון על ההפקה ביחד עם שותפו הקבוע ניר מימון. השיר Tombre De Haut (נופלת מגובה רב), התחיל ממנגינה שכתב טסה. הוא וריף שיתפו פעולה בעבר באלבום השני של הכוויתים והאולפנים שלהם שוכנים זה לצד זה. כשהם הבינו שהלחן תפור עליה, הם פנו לקרן אן שתכתוב את המילים. אן חזרה אליהם עם טקסט נוגע ללב על החיים שאחרי הנפילה והפחד לצד האופטימיות ממה שעתיד לבוא. השיר הוא בהחלט נחמה גדולה בדרך.

4. יוגב גלוסמן - מאה מדרגות 

בשנה שעברה הוציא המוזיקאי יוגב גלוסמן אלבום בכורה נהדר תחת השם iogi (ע"ע מקום 25). עד אותו אלבום, גלוסמן היה ידוע בעיקר כבסיסט וכנר מוערך שניגן עם אמנים כמו יוני רכטר, עידן רייכל ו-A-Wa. השנה הוציא את אלבומו השני, הפעם בעברית ותחת שמו המלא. "מאה מדרגות" היה הטעימה הראשונה מתוכו ואין ספק שהעדינות הממכרת בקולו ובמוזיקה שהוא יוצר ממשיכה גם כאן. אנחנו ממשיכים לאהוב את מה שהבחור המוכשר הזה עושה.

3. לולה מארש - Echoes

עברו שנתיים מאז הוציאו לולה מארש את אלבום הבכורה שלהם ומאז הם לא נחים לרגע. מלהקה שניגנה בסמטאות יפו ובברים הקטנים של תל אביב, כיום היא נחשבת לאחת מלהקות האינדי המצליחות שיצאו מישראל. נראה שכל מה שהם יוצרים ישר נחטף לפרסומת או לפסקול של סרט או סדרה. באופן מתאים ודי מדויק, לולה מארש מפיקים שירים שנראה כי נועדו לעולם האומנותי הוויזואלי. Echoes, מתוך האלבום החדש, משלב אווירה מערבונית דרמטית וסאונד עכשווי שמגיע מעולמות האינדי-פופ וכמו תמיד הם נשמעים מעולה.

2. אלון עדר ולהקה - חוזר ועולה שם

האם יש מוזיקאי או מוזיקאית ישראלים פורים יותר מאלון עדר? בשבע שנים הוא הוציא לא פחות משמונה אלבומים (שניים מהם אגב, רק בתשע"ט) וכל זה לצד הפקות, מחזמר, אלבומי ילדים, הופעות אורח בשירים של אחרים ועוד. "חוזר ועולה שם" מתוך "משתלבים בנוף" הוא מסוג ההמנונים שיזדחלו לכם לאוזן בלי שתשימו לב ובפעם הרביעית שתתקלו בו במקרה ברדיו הוא פתאום יתפוצץ לכם במוח או אז תחשבו שהכרתם ואהבתם אותו כל חייכם.

1. רונה קינן - מות התפוז

"מותו של עץ התפוז / בקיץ שוב מלחמה / ושוב הדמעות, שוב אין ברירה / היכן הטעות / ואיפה הסדק התגלע / רציתי לכתוב לך שיר יפה / שיר על משהו נפלא"

המימד החברתי הרחב תמיד היה חלק מהיצירה של רונה קינן אבל המימד האישי תמיד האפיל עליו וזכה לנתח גדול יותר מהיצירה והשיח התקשורתי. באלבום החדש שלה "מות התפוז" המשוואה התהפכה, כאילו רונה לקחה שבע שנים (הזמן שחלף מאז צאת האלבום הקודם) כדי להתבונן בכולנו מהצד ולהסיק מסקנות. האלבום, שהופק בידי תום דרום ותמיר מוסקט, הציג רונה אחרת גם מבחינה מוזיקלית. מעודכנת ואלקטרונית יותר, בהשפעת רוח התקופה. מהר מאוד היה ברור שהוא לא רק אחד מאלבומי השנה אלא גם אחד מאלבומי העשור. שיר הנושא הוא כמו קפסולה שמשקפת את רוח השינוי שחוותה קינן, אבל בו זמנית הוא נשאר נאמן לעבר ולכל מה שלמדנו לאהוב ביצירה שלה. קלאסיקה בהתהוות. 

השתתפו בדירוג השירים: מאיה אלקולומברה, אבנר גורלי, ניר גורלי, רותם דויטשר, רועי דלמדיגו, נעמה הדסי, עפרה הלחמי, רוני ורטהיימר, שיר זיו, יואב יפת, תומר מולוידזון, גיל מטוס, לאון פלדמן, אביעד רוזנבוים וסמדר שפר-פורמן.