בנימין נתניהו וגדעון סער
צילום: פלאש 90

ניסוי וטעייה: גדעון סער הפתיע את נתניהו

נתניהו אוהב להפתיע את יריביו, אך להפתעתו - גדעון סער דווקא היה מוכן • לסער, שעשה מהלך אמיץ, לכאורה אין מה להפסיד, ואולי הצעד שלו יבטיח לו משרה בממשלה הבא • בליכוד סימנו את לפיד כמחסום לממשלת אחדות, לפיד החליט להקריב • נתניהו נאחז בגוש ה-55, אבל עם ההתקדמות במשא ומתן עם כחול לבן - הבלוק כבר יתמוסס מעצמו
יואב קרקובסקי | פרשנות
04 באוקטובר 2019
16:53

בנימין נתניהו אוהב לתפוס את יריביו כשאינם מוכנים. זו מסורת, ואותה לא שוברים. כך היה מאז ומתמיד כמעט. את כל מערכות הפריימריז בעשור האחרון ניהל נתניהו כך, שיריביו יהיו מופתעים מהמועד, וגייסותיהם לא יהיו מוכנים ליום הפקודה. הפעם הוא ניסה להניע את המהלך ומצא שדווקא יריבו העיקרי, גדעון סער - מוכן. אולי משום כך הפריימריז לא יתקיימו.

תרגיל? ספין? מבחן נאמנות לגדעון סער? כמה כינויים עוד אפשר להעניק לפריימריז שהעלה נתניהו לאוויר וכל כך מהר הוריד אותם מעל הפרק? ככל הנראה זה ספין שאליו נגרר ראש הממשלה. בשעות הצהריים קיבלו דוברו של נתניהו פנייה מהעיתונאית דפנה ליאל בשאלה האם נתניהו מתכנן פריימריז בזק. בימים שקדמו לראש השנה השתעשעו אנשים בסביבתו, ובהם נתן אשל, בשאלה אם לקיים בחירות פנימיות להנהגת התנועה כעת או לא. הנושא נדון בשיחה בין נתניהו ליו"ר המרכז חיים כץ, וכבר זכה להדהוד שיצא החוצה.

תגובת הליכוד לליאל הציתה את האש, ומבחינת אנשי נתניהו זה הפך לניסוי כלים כדאי. הם לא צפו את התגובה של סער, שהבהירה אחת ולתמיד לבנימין נתניהו, בניגוד ל-2007 אז התמודד נתניהו נגד עצמו ומול דני דנון ומשה פייגלין, ובניגוד ל-2011, 2013 ו-2016, שההתמודדות הזו חזרה על עצמה בלי מועמד ראוי שמתמודד מולו, הפעם תהיה התמודדות.

ניפוץ אשליית המרד בליכוד?

סער יודע, במציאות הקיימת הוא הופך מיד ליעד מתקפה אוטומטי לצייצני בלפור, ורשת הביטחון העוטפת של ראש הממשלה, בהם דמויות מרכזיות בימין כמו שמעון ריקלין. עצם ניסוח ההודעה כפי שנוסחה מלמד על הלך הרוח של נתניהו: "ניפוץ אשליית 'המרד בליכוד' שלו מייחלות מפלגות אחרות".

 

סער עשה מהלך אמיץ, נגד הזרם. בעברית פשוטה קוראים לזה מנהיגות. בפוליטיקה קוראים לזה קריאת תיגר שיכולה לשדרג אותו פוליטית. ישראל כ"ץ לעומתו, שר החוץ שחב לנתניהו את השדרוג, והגאולה מפקקי תיק התחבורה, מיהר להתייצב לצידו של ראש הממשלה. דווקא כ"ץ, שכל כך הרבה פעמים דיבר על עצמו בגוף שלישי כמי שמועמד ודאי למשרה הרמה לאחר עידן נתניהו, יישר קו עם המנהיג ובחר בדרכו של אריאל שרון, שלצידו היה כל כך הרבה שנים – אם המנהיג פורש, הוא עושה זאת מבחירה ומחליפו יקבל את התפקיד כפרי בשל, לא בהתמודדות. כך היה יצחק שמיר אחרי מנחם בגין, כך שרון אחרי תבוסת נתניהו ב-99'.

לכאורה לסער אין מה להפסיד, נתניהו כלל לא כלל אותו בתוכניותיו הפוליטיות בחלוקת תיקים כלשהי. אבל נתניהו אינסטרומנטלי - כשהוא מזהה איום, הדרך לפרק אותו היא דווקא לקרב את האיום אליו. יכול להיות שדווקא בגלל ההצהרה הפוליטית שלו, לסער תובטח משרה בממשלה הבאה. נתניהו הרי יודע שכל יתר בכירי הליכוד נמצאים עמוק בתוך הכיס, כדי להקטין איומים, הוא ינסה לפרק את מוקש סער באמצעות קירובו אליו.

ההקרבה של יאיר לפיד

יאיר לפיד עשה מהלך עם מחיר אישי כבד. בעוד נתניהו לא חדל להזכיר בימים האחרונים את פתק ההצבעה "מח"ל – הליכוד עם בנימין נתניהו לראשות הממשלה", גם לכחול לבן היה פתק: "פה כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד". שני שמות היו על פתק ההצבעה שכלל את האותיות "פה", שהן האותיות של יש עתיד. גם לפיד נבחר בידי מיליון ומאה אלף מצביעי כחול לבן מתוך ידיעה שיש הסכם שיביא את גנץ ואת לפיד לראשות הממשלה. לפיד שילם מחיר אישי על מנת להבטיח אחדות לאומית, והימנעות מבחירות סבב ג'. קמפיין הליכוד על ראשו של יו"ר יש עתיד נמשך עוד מראשית 2019 - עוד לפני שקמה כחול לבן, ולאחר סבב ב' של הבחירות, סימן הליכוד ובעיקר ראש הממשלה נתניהו את לפיד כמחסום בפני אחדות לאומית. עכשיו הסיר לפיד את המכשול הסימבולי הזה.

בני גנץ הסביר בריאיון לכלי התקשורת אמש לאחר האירוע בטרקלין שאגל כי רק נתניהו הוא המכשול לממשלת  אחדות - לו יזוז הצידה ניתן להקים ממשלה במהירות. גורם בכיר בכחול לבן הסביר מאוחר יותר: "אנחנו לא מתערבים מי יוביל את הליכוד במשא ומתן הקואליציוני, ומי יהיה ראש הממשלה מטעמם ברוטציה, אך מספיק שנתניהו יסכים להיות שני אחרי גנץ ובשעה ניתן להשביע ממשלת אחדות לאומית". מכאן הפרשנות, מתווה הנשיא על מעמדו של ממלא מקום ראש הממשלה ניתן לדיון וגם שאלת הנבצרות ומעמדו של נתניהו אם וכאשר יועמד דין, אבל הקביעה שנתניהו ראשון בהכרח ברוטציה מהווה מכשול. 

נתניהו נאחז בגוש ה-55, הגוש נאחז בו

אחרי עצומת הנאמנות של ביטן, מנסה נתניהו להרחיב את החותמים לכלל 55 חברי הכנסת. החרדים כבר חתמו לו. אבל גם בקרב ה-55, שנתנו לנתניהו קארד בלאנש לקיים משא ומתן עם כחול לבן יודעים - לא כל הסיעות שמרכיבות את בלוק הימין יוכלו לשבת בקואליציה הרחבה שעשויה לקום בסיומו של התהליך. גורמים במפלגות הללו מזכירים את הפסילה של יעקב ליצמן את יאיר לפיד - איך תיושב המחלוקת הזו? האם יהדות התורה תעדיף תמיכה מבחוץ, על פני קואליציה עם לפיד? מה יעשו ראשי ימינה שעוד רגע יתפרקו לגורמים? האם בנט-שקד-כהנא של הימין החדש ישאפו להתחבר עם הליכוד?

נתניהו בחר להתעלם במופגן מאיילת שקד בצילום של ראשי המפלגות, בעיקר משום שרעייתו שרה נתניהו ישבה בשורה הראשונה לצפות כיצד ינהג. במקרה שהימין החדש יתאחד עם הליכוד, או יחליט להיות חלק מקואליציה האם הבית היהודי-האיחוד הלאומי יחברו? בצלאל סמוטריץ' כבר רמז שלא בהכרח.

גורמים בתוך הבלוק מזכירים סוגיה כמעט נשכחת - תיקים ותפקידים. בממשלה רחבה, יש הרבה חברי כנסת, מעט בעלי תפקידים של ממש. אם נזכור את דרכו של לפיד - הוא רוצה ממשלה קטנה, שאיפתו ממשלה של 18 שרים בלבד. זו הייתה התביעה שלו מנתניהו ב-2013. זה לא הוגשם במלואו אז, זה בוודאי לא יוכל להתגשם בממשלה רחבה. אבל מה יעשו שרי הליכוד, נציגי ימינה, ש"ס ויהדות התורה שיצטרכו להסתפק במיעוט תפקידים? ההערכה הרווחת בכנסת ה-22 הטרייה היא שבמתווה של ממשלת אחדות לאומית, בלוק הימין יתמסמס מאליו כי לא כל מרכיביו ימצאו את מקומם בתוכו, לכן אולי כדאי לכחול לבן, להתחיל לדבר, הגוש כבר ימס מעצמו.