חפש
Languages
נתניהו ומוזס
צילום: פלאש 90

חשיפת שיחות נתניהו-מוזס: הרגע שממנו חשש רה"מ

התמלילים שפורסמו מלמדים על רקיחת עסקת שוחד שנתניהו ניסה בעבר לממש את חלקו בה • טענת נתניהו לאכיפה בררנית אינה קו הגנה שבו נוקטים חפים מפשע • ולמה החליטה הפרקליטות להימנע מהעמדת איתן כבל לדין? | דעה
מרדכי גילת
03 בנובמבר 2019
15:31

מי שלא הבין מדוע התנגד כל כך בנימין נתניהו לשחרור חומרי החקירה בתיקיו הפליליים החמורים לפני הבחירות הלפני האחרונות; מי שלא הבין מדוע הוא אילץ בעצם את אביחי מנדלבליט לדחות את העברת חומרי החקירה בכמה חודשים - קיבל את התשובה ביום שישי ובמוצאי שבת לפני שבוע.

בשישי חשף גידי וייץ בהארץ את תמלילי חקירת ארנון מוזס בתיק 2000 ובשבת חשף רביב דרוקר את הקלטות ותמלילי השיחות בין ראש הממשלה למו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס. החומרים האלה, צריך להודות, קשים לעיכול לאנשים נורמטיביים.   

מהרגע הזה, שבו נחשפו הראיות בעסקת התן וקח שנרקמה בין ראש הממשלה למו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס – חשש בצדק ראש הממשלה. הוא חשש שמעטפת הסודיות בעסקה המושחתת תיקרע לחתיכות ושני האנשים החזקים במדינה ייחשפו בקלונם.

זה מה שהפחיד להערכתי את נתניהו, את מוזס  ואת החיילים השוטים של שניהם – בתקשורת ומחוצה לה. על הרקע הזה, מותר להניח, נולד בראשית השנה הקמפיין הרעשני לסגירת תיק 2000. רוח הקמפיין: הגשת כתב אישום בתיק הזה תפגע בדמוקרטיה. מדובר בקשרים מקובלים בין פוליטיקאים לעיתונאים. אין תקדים להגשת כתב אישום בגין הבטחת פרסום אוהד לנבחר ציבור. כלומר, מלחמה בשחיתות השלטונית תחסל את הדמוקרטיה. זה עולם המושגים המעוות של החצר המלכותית בבלפור.

שקר ועוד שקר ועוד אחד. זריית חול בעיני הציבור כאילו כולו או רובו מטומטם.

בקמפיין הזה לא פסחו חיילי הנאשמים, כפוף לשימוע, על טענת הגנה נוספת: גם מוזס וגם נתניהו לא התכוונו לממש את הבטחותיהם בעסקה, הם שיקרו זה לזה,  הם היתלו אחד בשני.

ראשית, לפני שאנשים יקנו את הגרסה הזאת, אני מציע להם לעיין בסעיף 295 לחוק העונשין: הסעיף הזה קובע במפורש כי בעבירות שוחד, גם אם לא התכוון הנאשם לבצע את מה שתכנן, דינו כאילו ביצע. החוק בנושא הזה, כמו הפסיקה, חד וברור.

שנית, מה מנסים שני הנאשמים, על פי טיוטת כתב האישום, לומר לנו? שסתם כך הם נפגשו בחשאי, ביוזמת נתניהו, 15 פעמים? שסתם כך לא נמצא זכר ביומני העבודה שלהם לפגישות האלה? שסתם כך הכחיש ראש הממשלה בתחילת חקירתו במשטרה כי חלק מהשיחות ביניהם הוקלטו? שסתם כך בחר ראש הממשלה, הטוען כי ארנון מוזס ניסה לסחוט אותו, לא לפנות למשטרה?

התשובה לשאלות האלה ברורה. היא מחזקת את הכוונה הפלילית.

נידרש כאן לרגע גם לסיפור הסחיטה באיומים. הוא אמיתי, גם לטענת פרקליטו של נתניהו בריאיון בטלוויזיה. רק מה? סוחטים ראש ממשלה בישראל והוא שותק? מאיימים עליו, יש לו ביד הוכחה ניצחת, והוא לא פונה איתה למשטרה, לפרקליטות, ליועץ המשפטי לממשלה? אפילו לא ליועצת המשפטית של משרדו?  מה זה צריך להיות בדיוק?

שתי תשובות לשאלות האלה: אחת, תמלילי השיחות מלמדים שנרקחה עסקת שוחד ושנתניהו ניסה בעבר לממש את חלקו בה. שניה, לא היה לו עניין לחשוף בפני שלטון החוק את תוכן השיחות שהוא יזם עם מוזס. הוא לא רצה להפליל את עצמו. הוא הבין היטב מדוע אסור לו לשתף בסוד הגדול את נציגי מערכת האכיפה. אפשר לומר עליו הרבה דברים רעים, אבל טיפש הוא לא.

אכיפה בררנית - קו הגנה של אשמים

מילה לסיום על משפט הקסם החדש מבית מדרשה של חצר בנימין נתניהו: אכיפה בררנית. זה הטרנד של ראש הממשלה ושל חברי המקהלה המשרתים אותו כבר קרוב לשנה. הם נשענים על ממצאי חקירת המשטרה בפרשת חוק ישראל היום, על הסתבכות איתן כבל בשקרים בחקירתו בנושא, על סתירות בעדויות ארנון מוזס.

התשובה לגרסה הזאת: אין דמיון בעוצמת הריאיות נגד איתן כבל ומוזס בסיפור הזה. אין הקלטות, אין מסמכים מפלילים, אין תמלילים, אין חומרים שבכוחם להוביל להרשעה. לא במקרה נסגר תיק כבל בפרשה הזאת, המדיפה ריח רע, אף שנחקרו בה עשרות אנשים. לא הורידו את הרף לטובת חבר הכנסת הוותיק. תשכחו מזה.

והעיקר: אכיפה בררנית היא בדרך כלל קו הגנה של אשמים, של מי שביצעו את העבירות המיוחסות להם, של מי שטוענים שהם לא היו לבד: גם יעקב ואיציק ושלום עשו את אותו הדבר, הם טוענים, למה רק נגדי הוגש כתב אישום?

זו לא הגנה של חפים מפשע אלא אם בנימין נתניהו חוזר בו מהכחשתו הגורפת של המעשים המיוחסים לו בתיקי 2000 ו-4000. אני לא זוכר שזה קרה. נתניהו ממשיך לטעון: לא היה כלום ולא יהיה כלום - אני בסך הכול קורבן של מסע ציד: המשטרה, הפרקליטות, רשות ניירות ערך, פרקליט המדינה, מבקר המדינה הקודם, היועץ המשפטי לממשלה והעיתונות החופשית – מחפשים את ראשי בטענות שווא. אין לי כוונה לתת להם אותו.