אילוסטרציה
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

דוח בריאות של ה-OECD: בישראל פחות רופאים ויותר ילדים שסובלים מהשמנת יתר

על פי הדוח, תוחלת החיים בישראל גבוהה, אך שיעור הילדים עם עודף משקל או השמנת יתר גבוה גם כן. בדוח ציינו כי צריכת האלכוהול השנתית בישראל נמוכה ביחס לממוצע, אך נרשמה עלייה "מדאיגה" בשימוש באופיואידים בשנים האחרונות.
אוריה אלקיים
07 בנובמבר 2019
12:00

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסם היום (חמישי) דוח חדש של ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי) תחת הכותרת "מבט על הבריאות לשנת 2019". על פי הדוח, שיעור הרופאים והאחיות נמוך ביחס למדינות אחרות ב-OECD, תוחלת החיים גבוהה, אך שיעור הילדים עם עודף משקל או השמנת יתר גבוה גם כן. בדוח ציינו כי צריכת האלכוהול השנתית בישראל נמוכה ביחס לממוצע, אך נרשמה עלייה "מדאיגה" בשימוש באופיואידים בשנים האחרונות.

אחת הנקודות המרכזיות שעלו בדוח הובילו למסקנה כי ההוצאה לבריאות ב-15 השנים הקרובות צפויה לגדול יותר מהעלייה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ברוב המדינות המשתייכות לארגון. על פי התחזית בדוח, הוצאות בריאות לנפש צפויות לגדול ב-2.7% בממוצע בשנה ולהגיע ל-10.2% מהתמ"ג עד שנת 2030. זאת, לעומת 8.8% בשנת 2018. בישראל צפויה להיות עלייה עד ל-8.8% ב-2030, לשם השוואה ב-2015 הוצאות הבריאות לנפש עמדו על 7.4% מהתמ"ג.

מנתוני דוח עולה שההוצאה הגבוהה ביותר לבריאות בשנת 2018 הייתה בארצות הברית עם 16.9% מהתמ"ג. אחריה בשווייץ עם 12.2% מהתמ"ג. ההוצאה לבריאות בגרמניה, בצרפת, בשוודיה וביפן הייתה קרובה ל-11% מהתמ"ג. בכמה מדינות הייתה ההוצאה נמוכה מ-6% מהתמ"ג בהן: מקסיקו, לטבייה וקסמבורג כשבטורקיה  נמדדה ההוצאה הנמוכה ביותר עם 4.2% מהתמ"ג. ההוצאה לבריאות בישראל הייתה 7.5% מהתמ"ג, נמוכה מ-8.8% בממוצע ה-OECD, שהם 2,780. מרבית מדינות ה-OECD מוציאות כ-9% מהתמ"ג על בריאות שהם כ-4 אלפים דולר בשנה לנפש.

אחת המסקנות שעלו מהדוח היא שנדרשות רפורמות כדי לאפשר קיימות פיננסית למערכת הבריאות בטווח הארוך, והוצעו כמה תחומים שבהם ההוצאה יכולה להיות יעילה יותר: שימוש בתרופות גנריות, העברת משימות מהרופאים לאחיות ולבעלי מקצוע אחרים בתחום הבריאות יכולה להקל על העומס הכלכלי ולשפר את היעילות וחסכון בעלויות על ידי צמצום האירועים החריגים לשמירה על בטיחות המטופל.

בעוד שהדוח הציג כי במערכת הבריאות ובשירותים החברתיים שבמדינות ה-OECD, מועסקים כיום יותר עובדים מאשר אי פעם, כשעשירית מכלל המשרות הן בבריאות או בשירותים החברתיים. בישראל לעומת זאת, שיעור הרופאים והאחיות נמוך: שיעור הרופאים עומד על 3.1 ל-1,000 נפש לעומת 3.5 בממוצע ה-OECD, ושיעור האחיות עומד על 5.1 לעומת 8.8 בממוצע ה-OECD (2017).

הדוח מצביע גם על כמה מצבי בריאות מדאיגים ואורח חיים לא בריא. תוחלת החיים עלתה במידה ניכרת מ-1970 בכל מדינות הארגון, אך בשנים האחרונות קצב העלייה בתוחלת חיים הואט ברוב המדינות, ובמיוחד בארצות הברית, בצרפת ובהולנד. שנת 2015 הייתה שנה קשה במיוחד שכן תוחלת החיים ירדה ב-19 מדינות. תוחלת החיים בישראל שעומדת על 82.6 שנים, גבוהה יותר מממוצע ה-OECD, אך גם בישראל נרשמה בשנים האחרונות האטה בקצב העלייה בתוחלת החיים גם אם נמוכה יותר.

מהנתונים עולה שהסיבות להאטה בעלייה בתוחלת החיים כוללות עלייה ברמת ההשמנה ועלייה בתחלואת סוכרת שגרמו לירידה בצמצום המתמשך בתמותה ממחלות לב ומשבץ מוחי. מדובר בצמצום שהחל בשנות ה-70 של המאה הקודמת. בנוסף על כך, מחלות במערכת הנשימה, כמו שפעת ודלקת ריאות גרמו לתמותה בשנים האחרונות יותר מאשר קודם, במיוחד בקרב קשישים.

בחלק מהמדינות, משבר האופיואידים גרם ליותר אנשים בגילי העבודה למות מהרעלת תרופות. מאז 2011 התמותה מאופיואידים עלתה ביותר מ-20% בממוצע במדינות הארגון, וגרמה למותם של כ-400 אלף אנשים בארצות הברית בלבד. תמותה מאופיואידים גבוהה יחסית גם בקנדה, באסטוניה ובשוודיה. בישראל נרשמה עלייה מדאיגה בשימוש באופיואידים בשנים האחרונות, אך עדיין אין לכך ביטוי משמעותי בתמותה.

עישון, שתית אלכוהול והשמנה ממשיכים לגרום לתמותה מוקדמת ולפגיעה באיכות החיים. למרות הירידה בשיעורי העישון, עדיין 18% מהמבוגרים בממוצע מדינות הOECD- מעשנים מדי יום. בישראל 17% מבני 15 ומעלה מעשנים מדי יום,  21.3% מהגברים מעשנים לעומת 12.8% מהנשים.

צריכת האלכוהול הממוצעת לאדם במדינות הארגון היא תשעה ליטרים אלכוהול נקי בשנה שהם, לצורך ההשוואה, כ-100 בקבוקי יין. קרוב ל-4% מהמבוגרים מכורים לאלכוהול. בישראל צריכת האלכוהול השנתית לנפש הייתה 2.6 ליטר לנפש ב-2017, נמוכה לעומת ממוצע ה-OECD.

עוד עולה מהדוח כי שיעורי ההשמנה ממשיכים לעלות במרבית מדינות ה-OECD.בישראל, שיעור המבוגרים עם עודף משקל או שמנת יתר (51%) נמוך מעט מממוצע ה-OECD – 56%, אך שיעור הילדים בגיל 9-5 עם עודף משקל או השמנת יתר (38%) גבוה בהשוואה לממוצע ה-OECD (33%).

בדוח התייחסו גם לנושא זיהום האוויר שגרם לכ-40 פטירות ל-100,000 אנשים במדינות ה-OECD. שיעורי התמותה גבוהים יותר במדינות כמו הודו או סין – בסביבות 140 פטירות ל-100,000 אנשים, ואילו בישראל זיהום האוויר גרם לפטירתם של 23 אנשים ל-100,000 נפש.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר כי ממצאי הדוח מצביעים שוב על מצוינות המערכת, כמו גם על האתגרים הצפויים בשנים הקרובות. "אני סמוך ובטוח כי בכוחנו לתת מענה לאתגרים אלה באמצעות יישום התכנית הלאומית שגיבשנו במשרד. אני מחויב לפעול ליישומה עם כינון הממשלה החדשה", הוסיף ליצמן.