בני גנץ
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

מערכת הבחירות כבר החלה - המועד טרם הוכרז

בכחול לבן לא סומכים על נתניהו ופחות חפצים בממשלת אחדות • ליברמן תקוע בגרון של נתניהו ולא מוכן להסיר את אפשרות ממשלת המיעוט • למרות העצות - גנץ לא מוכן להתפרק מלפיד • נתניהו נגד גנץ - ההזדמנות של ליברמן לחזור לימין
יואב קרקובסקי | פרשנות
16 בנובמבר 2019
10:49

סוף השבוע הזה אמור להיות סוף השבוע של הכרעות פוליטיות דרמטיות ביותר ובני גנץ במרכזן. מה יגבר - ההיגיון או היצר? ההיגיון אומר שלאחר שני סבבים של בחירות יש להקים ממשלה, ולא ללכת לסיבוב שלישי, גם במחירן של פשרות כואבות. היצר מנגד רוצה לראות שוב מה חושב הציבור. האם ההסתבכויות של ראש הממשלה בנימין נתניהו והעובדה שבסבב השלישי הוא כבר יהיה נאשם, ישפיעו סוף סוף על הציבור, ומגמת הקיטון של גוש הימין תימשך?

מי שמשוחח בימים אלה עם צמרת כחול לבן, מבין שהאופציה של ממשלת אחדות מעבירה בהם חידודים חידודים. הם ממש לא חפצים באופציה הזו. נתניהו נתפס בעיניהם כאדם בלתי אמין, שעלול להפר הסכמים פוליטיים, לצד הפרשות הפליליות שהוא נאבק בהן.

ההתרשמות היא שאיש מראשי כחול לבן לא ממש בונה על ימי המנדט האחרונים של השבוע הבא כימי פריצת דרך של ממש. מצד אחד כדי לנסות לערער את הבטחון העצמי של הליכוד, הם מנסים לשמר את התרחיש חסר הסיכוי כמעט של בני גנץ להרכיב ממשלת מיעוט. שימור המאמץ משותף להם ולאביגדור ליברמן, שטוען שיש כמה אופציות של ממשלת מיעוט, אבל בכולן לרשימה המשותפת יש תפקיד מרכזי.

גורם בישראל ביתנו השתעשע השבוע ברעיון של ממשלת כחול לבן-עבודה-ישראל ביתנו, בתמיכת המחנה הדמוקרטי מבחוץ, ומבחינת ישראל ביתנו אם כמה חברי מהרשימה המשותפת יצביעו בעד, הם אדישים לעניין. במקרה כזה ארבעה מבין 13 חברי הרשימה יצטרכו לתמוך בממשלה שבה ליברמן חבר. תרחיש מורכב. לא סביר בעליל.

ההתרשמות היא שאיש מראשי כחול לבן לא ממש בונה על ימי המנדט האחרונים של השבוע הבא כימי פריצת דרך של ממש

ליברמן לא מוכן לרקוד לפי חלילו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשום תנאי. הוא לא מוכן להסיר מהפרק את נושא ממשלת המיעוט, לא מוכן לפסול שום תרחיש, אבל מנגד עושה לגנץ חיים קשים. הוא לא סומך על המנהיגות שלו בתוך הרביעייה, ודורש שכל הצהרה והחלטה תהיה על דעת כל הרביעייה. ליברמן מכיר אותם אחד אחד ויודע עד כמה ההתנגדות של יאיר לפיד לכל תרחיש שבו נתניהו יושב כראש הממשלה, לא מקובל עליו.

מתווה הנשיא: בני נגד כולם

למרות עצות שונות של כמה מאנשיו ללכת על פירוק השותפות עם לפיד, בני גנץ לא בכיוון. לא כרגע. אם היה רוצה להיפרד מלפיד היו לכך כמה הזדמנויות בעבר הקרוב והרחוק, וגנץ בחר אסטרטגית לא להפריד כוחות. הוא היחיד מבין רביעיית הנהגת כחול לבן שמאמין שניתן להגיע להסדר עם הליכוד, כל יתר השלושה לא חושבים שמתווה הנשיא ריאלי.


בכחול לבן בוחנים את המתווה באמצעות משפטנים, בוחנים אותו לעומק, ולכן ייוועד גנץ בצאת השבת עם ריבלין, לנסות לשתף אותו בלבטים וההתחבטויות אולי יבקש ממנו מעורבות גדולה יותר, ובעיקר לייצר מערכת של ערבויות לקיומו של המתווה. ההצעה של ריבלין הייתה דלה בפרטים. הנשיא ציפה ששני הצדדים יצקו למסגרת ההצעה שלו תוכן של ממש, שיבטיח איזונים ובלמים, אבל זה לא קרה. לא כשהליכוד החזיק במנדט לא בימי המנדט של כחול לבן.

ייתכן שבמפגש ביניהם יבקש גנץ מריבלין - "עבה את המתווה". גנץ יסביר לריבלין - אם נתניהו כל כך הושפע מההצעה שלך, תן לה מסגרת יותר רחבה, תוסיף בה פרטים כמי שהוא המבוגר האחראי של המדינה, האזרח מספר 1, וזה יוכל להוות נדבך במשא ומתן בימים האחרונים של המנדט של גנץ.

ההחלטה ההזויה והרעילה של נתניהו לפזר את הכנסת ה-21, היא בכייה לדורות. היא שברה את כללי המשחק והפכה את הבחירות למשחק פוליטי קל מדי. זה היה מהלך של זילות המערכת הדמוקרטית

לו יתואר תרחיש של התקדמות בשיחות הקואליציה, ואפילו תרחיש שנראה כעת דמיוני שיש בסיס לממשלה, צריך גנץ להודיע לנשיא עד יום רביעי בחצות: "עלה בידי להרכיב ממשלה". בשלב זה עומדים לרשותו שבוע ימים, ואפילו עשרה ימים לו יתגמש איתו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, להציג את ממשלתו להשבעה בפני הכנסת.

השבוע הזה יוקדש לסיכום ההסכמים הקואליציונים והנחתם על שולחן הכנסת, 24 שעות לפני השבעת הממשלה. לו נוסח שיחת הטלפון יהיה אחר, ביום חמישי הקרוב ניכנס לתקופת הזמן שלא הייתה כאן מעולם. הפרק השלישי של חוק יסוד הממשלה - 21 הימים שבהם המנדט מצוי בידי הכנסת. 61 חברי כנסת יוכלו לחתום שהם מתחייבים לחבר כנסת שייתמכו בו על מנת שירכיב את הממשלה הבאה.

ליברמן יחזור למחנה הימין?

בתקופת שלושת השבועות ההערכה הרווחת היא שסיכוייו של בנימין נתניהו גבוהים הרבה יותר מאלה של בני גנץ. זו יכולה להיות תקופת החזרה בתשובה של ליברמן למחנה הבית, מחנה הימין. נתניהו יקפל את החרדים, להם לא תהיה ברירה, וכך איווט יחזור הביתה. יכול להיות שבדרך הוא ידאג לחברו החדש גנץ, אבל אז זה יהיה במחיר פירוק כחול לבן.

  זו יכולה להיות תקופת החזרה בתשובה שלו למחנה הימין. אביגדור ליברמן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

כל כך הרבה מסורות פוליטיות נשברו בחודשים האחרונים. למשל, אחרי בחירות מקימים ממשלה. ההחלטה ההזויה והרעילה של נתניהו לפזר את הכנסת ה-21, היא בכייה לדורות. היא שברה את כללי המשחק והפכה את הבחירות למשחק פוליטי קל מדי. זה היה מהלך של זילות המערכת הדמוקרטית, ולכן כעת ברור שאם הקלפים לא מסודרים כפי שרוצים, בחירות נוספות הן לא שאלה בכלל, הן אופציה קיימת על השולחן. בכך ריסק בנימין נתניהו את היציבות הפוליטית, ושבר כל מסורת שלטונית של אחריות כלפי הבוחר. אין ספק, כמי שיש לו אי אמון במערכות שלטון החוק של המדינה, ריסוק כללי המשחק הוא כלי מצוין לערער עוד גם את מערכת האכיפה.

עוד מוסכמה שנשברה, מתיחות ביטחונית מאחדת ומכבה מחלוקות פוליטיות, ואפילו מייצרת פתרונות, השבוע לא רק שזה לא קרה, סבב הירי בדרום הארץ, עד פאתי מודיעין בואכה תל אביב, לא שינו לאיש את התוכניות הפוליטיות שלו. עוד אקסיומה, מסיבת עיתונאים משותפת מסמלת התקדמות בשיחות להקמת ממשלה. אז זהו, ביום חמישי מסרו ליברמן וגנץ הצהרה משותפת שתכליתה לומר, אין התקדמות אבל הידידות שלנו במצב מצוין.

בחינה לעומק של הנעשה במערכת הפוליטית מלמדת שרק נס יציל אותנו מבחירות, ומחוללי הנסים אינם בנמצא. אימת הבחירות גורמת לכל השחקנים להתקפל, לאבד כל סיכוי לייצור עמוד שדרה עצמאי, ולחשוש מה יגידו עליהם בקמפיין - אם התקפלו מעקרונותיהם. איש לא נוקט בגישה המנהיגותית שאומרת שלמרות הכל מקימים ממשלה כי בחירות נוספות אינן אופציה.

כשאווירת הבחירות כבר כאן, לא תקום ממשלה בשום תנאי. אווירת הקמפיין ברקע והפשרות מתו. אז בשבוע הבא נחכים יותר, מכאן זה נראה שמערכת הבחירות כבר החלה רק המועד טרם הוכרז.