חפש
Languages
מתי כספי
יח"צ

השירים הגדולים של מתי כספי

לכבוד יום הולדת 70 למתי כספי, צוות כאן גימל דירג ובחר את 30 השירים הגדולים ביותר שהיה שותף ביצירתם. כמלחין, כמבצע, כמעבד, כמפיק מוזיקלי, כנגן, לכספי השפעה עצומה על המוזיקה והתרבות בישראל והוא אחד מהאמנים החשובים ביותר שהיו לנו מאז ומעולם
מערכת כאן
25 בנובמבר 2019
06:24

*לכל הלחנים אחראי מתי כספי, אלא אם כן צוין אחרת


30
הנה פתחתי חלון (מילים: נתן זך)
ריקי גל היא מבצעת נדירה בנוף המוזיקה בישראל. לכן כשמתי כספי חיפש אי שם באמצע שנות ה-80 זמרת שתקליט אלבום חדש עליו עבד באותה תקופה, לא פלא שהחליט לפנות דווקא אליה. הוא השכיל להבין את האיכויות הקוליות יוצאות הדופן שיש לה להציע, ואת העוצמות והאנרגיות שהיא יכולה להעניק לכל שיר, מה שפחות התאים לקול שלו ולאופי שלו כזמר. כך קיבלנו את אלבום הבכורה הנושא את שמה של ריקי גל, כשכספי הוא המלחין, המעבד והמפיק המוזיקלי של כל שירי האלבום. "הנה פתחתי חלון" שכתב נתן זך ונכלל באלבום, הביא את היכולות שלה לגבהים חדשים והפך לאחד מלהיטיה הגדולים והמזוהים ביותר.

29
בלילות הקיץ החמים (מילים: דן מינסטר)
השיר נכתב עבור צוות הווי התותחנים בשנת 73', כחלק משירות המילואים של כספי. את המילים כתב דן מינסטר והשיר הולחן לבקשת סולנית הלהקה מלי ברונשטיין. השיר לכד את התחושה שהייתה באותו זמן באוויר, תחושת תמימות קיץ ישראלית, והפך ללהיט גדול ולאחד משירי הלהקות הצבאיות האהובים ביותר. השיר זכה לאורך השנים לגרסאות רבות, כולל של כספי עצמו. אחד הביצועים היה זה של אריק איינשטיין במסגרת אלבום הופעה חיה, ותאמינו או לא, מדובר למעשה בחיבור היחיד שהיה אי פעם בין שני האייקונים הישראלים האלה.


28
ביום מסה (מילים: משה טבנקין)
"מסה" היא ניסיון קשה שאדם עובר. המשורר משה טבנקין הוא בנו של יצחק טבנקין, שהיה מאבות התנועה הקיבוצית ואיש ארץ ישראל השלמה. הוא כתב את השיר האפוקליפטי "ביום מסה" לאחר מלחמת ששת הימים, בעקבות החלטת תנועת הקיבוץ המאוחד לתמוך בתוכנית "אלון" שקראה לחלוקת ארץ ישראל. מתי כספי בחר להלחין את הטקסט הקודר באלבומו הראשון משנת 1974, והחזיר אותו למקום האישי, על ההרס שנגרם לאדם שמרגיש שהדרך שבה הוא הולך בוגדת בו.

27
הייתי אומרת (מילים: עידית חכמוביץ')
במהלך שנות ה-80 היה מתי כספי מלחין ומפיק מוזיקלי מבוקש. בשנת 1984 הוא הפיק את אלבומה המצליח של גלי עטרי, "ממריאה ברוח", והעניק לו את טביעת האצבע המוזיקלית הייחודית שלו. המשוררת בת קיבוץ יגור, עידית חכמוביץ', שלחה לכספי מספר שירים, מתוכם הוא בחר להלחין שניים: "אישה" ששרה חני לבנה, ו"הייתי אומרת" - שיר אהבה צנוע וחכם שזכה לעיבוד פאנקי שמושפע ממוזיקה שחורה. כספי ביצע מחדש את השיר באלבום "צד ג' צד ד'" בשנת 1987, והוסיף לו קליפ בלתי נשכח שתרם רבות לעיצוב דמותו כאיש בעל הפרצוף הקפוא, גם כאשר נדמה שמסביב הכל בכאוס.


26
עיר עצובה (מילים: תרצה אתר)
תקליטו השני של מתי כספי, שיצא בשנת 1976, ידוע בכינויו "הפעמון", בזכות העטיפה האייקונית שעיצב דוד טרטקובר ובה פעמון דלת עם שמו של מתי כספי. בעיני רבים זהו אלבומו הטוב ביותר, שהעבודה עליו נערכה כשנה שלמה ומתוכו יצאו להיטים רבים המושמעים עד היום. את השיר "עיר עצובה" שגם הוא נכלל באלבום, כתבה תרצה אתר. המשוררת, שכתבה שירים רבים שהולחנו לאורך שנות ה-70, יצרה בשיר זה טקסט מהורהר מלא בדימויים אפלים. השיר קיבל משמעויות נוספות עם מותה הטראגי כשנה לאחר צאת התקליט, בשנת 1977, והיא בת 36 בלבד.


25
עוד יבוא היום (מילים: אהוד מנור)
בשנת 1977 יצא אלבומה השני של נתנאלה, "אל ארצי", שכלל בעיקר חידושים של שירים נוסטלגיים ושיר מקורי אחד בשם "עוד יבוא היום" שהפך ללהיט. שנה מאוחר יותר יצא השיר גם בביצועו של כספי ונכלל באלבום "צד א' צד ב'". באחד מהראיונות עימו סיפר כספי כי בתהליך ההלחנה, השיר צריך נבחן בצורתו הגולמית ביותר, גם אם הוא "עירום" לגמרי. אם השיר לא פורט על נימי הרגש, בליווי הרמוניה של פסנתר או גיטרה בלבד, הוא גם לא ירגש בסאונד עשיר ומלא. כך גם לגבי "עוד יבוא היום" שמופק לעילא ולעילא, אך אם לא היה שיר מצוין ומלא חן בצורתו הבסיסית, זה לא היה עובד.


24
ארץ טרופית יפה (מילים ולחן: ג'ורג'י בן. תרגום: אהוד מנור)
השיר "ארץ טרופית יפה" הוא חלק מהפקה של אוסף שירים ברזילאיים בשפה העברית והפורטוגזית שכספי ניהל, עודד פנחסי הפיק ואהוד מנור תרגם בשנת 1977. האוסף שודר תחילה כחלק מתכנית הרדיו "דו רה ומי עוד" ששודרה ב-"קול ישראל", ובמהרה הפופולאריות הולידה מופע מרשים ואלבום מצליח. כספי צירף אליו למופע גם את צמד הפרברים, יהודית רביץ, קורין אלאל ואמנים רבים נוספים. אפשר להגיד ש-"ארץ טרופית יפה" היווה את הבסיס לגל ששטף את האמנים הצעירים בשנות ה-70, שהמשיכו ליצור ולהפיק שירים נוספים בקצב הברזילאי הססגוני והמדבק, כך שהשפעתו הייתה רבה ורחבה מבחינה תרבותית, אפילו עד היום.

23
אין שלווה (מילים: אהוד מנור)
מתי כספי הוא מפיק ומעבד מצטיין, לפחות כפי שהוא מלחין ומבצע. דוגמה קטנה לחדשנותו כמפיק אפשר למצוא בשימוש שעשה בסינתיסייזר מיוחד בשם קלווינט, שאת הסאונד הייחודי שלו אנחנו מכירים מקלאסיקות של סטיבי וונדר כמו Superstition ו-Higher Ground. כספי, שהעריץ את וונדר והיה תמיד צעד אחד לפני כולם, הכניס את הסאונד המיוחד לשיר "אין שלווה" באלבומו השני מ-1976. הכלי לא משתלט על השיר, אבל מחדיר בו זריקת גרוב מעוררת, מהסוג שהופך את ההאזנה לשירים בעיבודו של כספי, למרתקים גם בפעם האלף.


22
ציור (מילים: שלמה גרוניך. לחן: מתי כספי ושלמה גרוניך)
השיר "ציור" הוא אחת הפסגות ביצירתו של מתי כספי. בשנת 1973 העלו כספי ושלמה גרוניך מופע במועדון "צוותא" בשם "מאחורי הצלילים". השילוב הקולי של כספי שניגן בגיטרה וגרוניך בפסנתר, בשילוב הרפרטואר שנבחר, יצרו את אחד התקליטים המאתגרים בסגנון "הרוק המתקדם" שיצאו בישראל בשנות ה-70. את השיר "ציור" כתב אחיו של שלמה גרוניך, אילן, והוא היה הראשון שהולחן על ידי הצמד כספי-גרוניך. הטקסט מתאר תמונה פסיכדלית ומרתקת ומצטיין בהרמוניות קוליות מופלאות.


21
שיר עם נקי (מילים: אהוד מנור)
מתי כספי הוא אחד האומנים הרב גוניים ביותר במוזיקה הישראלית. לצד נכסי צאן ברזל ובלדות קורעות לב, שזורים גם שירים בעלי אופי הפוך לחלוטין. "שיר עם נקי" הוא רק אחד מבין שורה של להיטים מסוג זה. משעשעים, מבדחים, קלילים. מה שמייחד אותו מהשאר, הוא המקצב המדבק והלחן הססגוני, שתואמים בצורה מושלמת למילים שכתב אהוד מנור. הטקסט נוגע באחד האספקטים של המסורת והתרבות הישראלית הקיבוצית בה הכל משותף לכולם: חדרי האוכל, חדרי הילדים והמקלחות. כל אלה היוו סמל לחוויה הייחודית לבני ובנות הקיבוץ המשתטים שחולקים הווי משותף. לא פלא שאפשר לשמוע את השיר מתנגן בכל ערב חג, שכן הוא מייצג חוויה ישראלית שורשית שכספי כל כך מזוהה עימה.


20
ילד אסור ילד מותר (מילים: יעקב גלעד)
שיתופי פעולה עם יוצרים ואמנים אחרים הם חלק משמעותי מהקריירה של כספי. אחד החיבורים הבולטים שכבר הזכרנו כאן היה זה עם ריקי גל, שאלבום הבכורה שלה משנת 87' יועד בכלל להיות אלבום של כספי עצמו. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה יצר כספי אלבום שלם שלא הוא מבצע, גל הפכה לכוכבת גדולה ומוערכת אפילו עוד יותר, ואנחנו קיבלנו את אחד מאלבומי הבכורה הגדולים שיצאו בישראל. השיר שפותח את צד ב' של התקליט הוא "ילד אסור ילד מותר", שכתב יעקב גלעד, וכספי כאמור הלחין. היצירה הקודרת על בדידות וניכור, הפכה לקלאסיקה ולשיר שצרוב ב-DNA הישראלי.

19
היא שלו והוא שלה (מילים: אהוד מנור. לחן: רחל כספי)
השיר "היא שלו והוא שלה" הוא שיתף פעולה נוסף של השלישייה כספי-מנור-גל. הפעם דואט ששרים מתי כספי וריקי גל, כשאהוד מנור אמון על המילים, ובאופן יוצא דופן רחל כספי, אשתו של מתי באותה תקופה, היא זו שאחראית ללחן. באמצע שנות ה-90 חי מתי כספי מספר שנים בארה"ב ובקנדה, ואת השיר הזה הפיק בלוס אנג'לס. הוא מספר שבאלבום "אוהבת אותך יותר", שיצא ב-1996, נאספו החומרים בהתקשרות דרך טלפונים ופקסים. תחילה סירבה גל לבצע את השיר בגלל הבנאליות של הטקסט, לדבריה, אך אחרי התעקשות ממושכת של כספי היא הסכימה. למזלנו. עוד מספרת גל שמדובר בשיר היחיד אותו הקליטו שניהם בו זמנית יחד, כאשר הם עומדים משני צידי המיקרופון.


18
שיר אהבה (כמו גלגל) (מילים: אהוד מנור)
כמו גלגל בתוך גלגל, משתלב סיפור האהבה בין מתי כספי לאהוד מנור בתוך סיפור אהבה אחר - זה שבין מנור לאשתו עופרה פוקס. השניים הכירו בתחילת שנות השישים בניו יורק כשמנור למד תקשורת, ופוקס משחק. הם נישאו כשהיו בני 22 וכשחזרו לישראל - הייתה זו פוקס הכוכבת מבין השניים. בין השירים שכתב לה מנור נמצא גם שיר האהבה היפהפה הזה. פרט מעניין: בשיר בביצועה של פוקס שיצא ב-1972 היא שרה "אני בזרועותיו". כשכספי חידש אותו באלבומו "צד א' צד ב'" 6 שנים לאחר מכן, נשאר נאמן לכוונתו המקורית של מנור ושר "כך היא בזרועותיו".


17
לא דיברנו עוד על אהבה (מילים: אהוד מנור)
השיר "לא דיברנו עוד על אהבה" הוא עוד אחת מהפנינים שהוציאו תחת ידיהם הצמד כספי-מנור. השיר האהוב זכה לאינספור גרסאות שבוצעו על ידי רבים וטובים. בין היתר: נתנאלה, סוזן ופרן, גידי גוב ועפרה חזה, קרן אן וכמובן כספי עצמו, בגרסה שהופיעה באלבום "צד' א צד ב'". השיר מתאר אהבה בצורה טהורה, עדינה, סבלנית ומכילה, עד הסוף הבלתי נמנע. אז אהבה היא אולי הנושא המדובר ביותר בעולם, בייחוד כשזה מגיע לשירים ומוזיקה. אבל אחרי שמאזינים לשיר, ומקשיבים למילים המרגשות של מנור בשילוב עם הלחן המדהים של כספי, השניים האלה גורמים לנו להרגיש שתמיד אפשר לדבר עוד על אהבה.


16
חלומות שמורים (מילים: אהוד מנור)
בשנת 1973, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הועלה בתיאטרון חיפה המחזמר "לילי גם" שהתבסס על המחזה "גם הוא באצילים" של המחזאי הצרפתי מולייר. את המחזמר כתב אהוד מנור, ביים צדי צרפתי ואת כל השירים בו הלחין כספי. יזהר כהן שכיכב במחזמר, ביצע את "חלומות שמורים" שהפך מאז לקלאסיקה. המבקרים קטלו את המופע, המלחמה קטעה את הכל והמחזמר ירד. "אי שם עמוק בתוך תוכנו, טמונים קולות וזכרונות, מראות רבים שכבר שכחנו, ספרי פלאים ומנגינות" - מאז המופע כבר הספיק להישכח, אבל "חלומות שמורים" נשאר איתנו עד היום.


15
הו מה יהיה (מילים ולחן: שיקו בוארקי. תרגום: אהוד מנור)
מוזיקה ברזילאית היא אחד ממקורות ההשראה הבולטים של מתי כספי, והשפעתה ניכרת בלא מעט חלקים ביצירה שלו לאורך השנים. בחלק מהמקרים היא מרחפת מעל לחנים ועיבודים מקוריים שלו, ובחלק מהמקרים מדובר בחידושים של ממש לקלאסיקות ברזילאיות. למשל, שירי התוכנית "ארץ טרופית יפה" שכבר הזכרנו כאן, שהפכו מאז לקלאסיקה ישראלית. אבל כספי לא עצר שם: בשנת 1987, כעשור לאחר התוכנית הקאנונית ההיא, הוא העלה מופע ברוח דומה – "ארץ טרופית משגעת". המופע, שלווה על ידי להקה ברזילאית, הוקדש ברובו לחידושים נוספים שתרגם השותף הקבוע אהוד מנור. אחד השירים הבולטים באלבום שתיעד את המופע הוא "הו מה יהיה", שבוצע במקור על ידי שיקו בראקי תחת השם "O Que Sera", ומוכר לקהל הישראלי בין השאר גם בזכות הגרסה של גידי גוב.


14
מרוב אהבה (מילים: יוסי בנאי)
יוסי בנאי ומתי כספי עבדו יחד לא מעט פעמים לאורך השנים. חלק משיתוף הפעולה הזה הניב את "מרוב אהבה" שכתב בנאי והלחין כספי, ויצא באלבום הנושא את שמו של בנאי מ-1979.
קצת יותר מ-30 שנה אחר כך, שחרר בעז בנאי, אחיינו של יוסי, גרסה חדשה לשיר בעיבודם של דודו טסה וניר מימון. הביצוע של בעז העניק לגרסת המקור של יוסי פרשנות מיוחדת: משיר עליז ומבודח, הוא הפך לשיר עטוף גיטרות, מלנכולי וקודר, וחשף את השיר גם לדור צעיר שאולי לא הכיר את הקלאסיקה הנהדרת הזו לפני כן.

13
ימי בנימינה (מילים: אהוד מנור)
את השיר "ימי בנימינה" כתב אהוד מנור על ילדותו בבנימינה של שנות ה-40. הוא נזכר בכל מה שהיה נוכח אז בחייו: הקצב השונה של ההתרחשויות, השקט והשלווה של המקום והנוף החקלאי שסבב אותו. זהו אחד משירי הגעגוע היפים ביותר שכתב, והוא בוצע לראשונה על ידי חוה אלברשטיין בשנת 1975 במסגרת האלבום המצליח "כמו צמח בר". כעבור 12 שנים, ביצע אותו מתי בעצמו והוא נכלל באלבום "צד ג' צד ד'". האלבום מכיל שירים נוספים שבוצעו לראשונה בפי מבצעים שונים בשנות ה-70 וה-80, וכספי ביקש "להחזיר אותם הביתה", כלומר לשיר אותם בקולו.


12
ילדותי השנייה (מילים: אהוד מנור)
"ילדותי השנייה" היא יצירה מופלאה דרכה אנחנו זוכים להתבונן בביתו של אהוד מנור, כותב השיר, דרך עיניו. הלחן הנוגה של כספי וקולו החם, מעלים תחושת געגוע עזה אל ילדותנו שלנו, אך גם גורמים להתרחבות הלב עת אנו מתבוננים בילדינו שלנו, ניצנים שעתידים לפרוח. שם השיר הוא גם שם האלבום השביעי של כספי, שיצא בשנת 1975.


11
מישהו (מילים: אהוד מנור)
על הקשר המיוחד בין אהוד מנור למתי כספי אפשר לכתוב ספרים שלמים. המנגינות שכספי יצר, גרמו למנור להיפתח ולספר בשיריו על עצמו ועל משפחתו. דוגמאות נהדרות לכך אפשר למצוא ב-"ימי בנימינה", "ילדותי השנייה" וגם בשיר "מישהו" שכתב על אביו שנפטר, כשאהוד בן 15 בלבד. השיר בוצע לראשונה על ידי יהודית רביץ בקדם תחרות האירוויזיון בשנת 1978. בהמשך החל כספי לבצע את השיר בהופעותיו באופן קבוע. עד היום נחשב "מישהו" לאחד מהשירים המזוהים ביותר בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ובהלווייתו של מנור שר כספי את השיר המרגש לזכרו.


10
מקום לדאגה (מילים: יהונתן גפן)
בשיר "מקום לדאגה", שיתוף הפעולה בין יהונתן גפן ומתי כספי, מסופר על מקום רחוק, עלוב ומשוגע, ובו מלא פרחי בר. במקום, שהוא ספק גן עדן ספק עלי אדמות, שומר אלוהים וחרד לשלומם של פרחי הבר. לא סתם הפכה היצירה למזוהה כל כך עם ימי זיכרון, שכן משהו בדאגה שלנו לילדינו, "פרחי הבר", היא חלק מההוויה הישראלית. במקור ביצעה את השיר הזמרת שרה בדישי בשנת 1975, ושנתיים מאוחר יותר שחרר כספי את הגרסה שלו באלבום הסולו השלישי שלו "צד א' צד ב'". ב-1988 גל וכספי ביצעו את השיר כדואט, ומאז הפך ליצירה על זמנית, כמעט כמו המקום עליו מסופר לנו בשיר.


9
מה זאת אהבה (מילים: אהוד מנור)
"מה זאת אהבה?", שאלה גדולה ושיר ענק של אחד הצמדים האהובים והמצליחים במוזיקה הישראלית, מתי כספי וריקי גל. הביצוע של הדואט, שנכתב על ידי אהוד מנור, מביא לידי ביטוי את כל מה שעובד בחיבור המיוחד הזה בין כספי וגל. זהו שיר הנושא שפותח את אלבום הסולו השני של גל, שזכה למעמד אלבום פלטינה. מאוחר יותר גם יצא הצמד במופע משותף ומצליח באותו השם.


8
לקחת את ידי בידך (מילים: יענקל'ה רוטבליט)
החיבור בין מתי כספי ליהודית רביץ הוליד לא מעט נכסי צאן ברזל, וזו הזדמנות להתמקד באחד הבולטים שבהם - "לקחת את ידי בידך". בתחילת שנות ה-70, כשכספי נתקל במקרה בשמוליק קראוס באולפני "טריטון" המיתולוגיים, הוציא האחרון מהכיס פתק, ובו מילים שכתב יענק'לה רוטבליט. קראוס ביקש ממתי שילחין את השיר עבור ג'וזי כץ. כעבור שעתיים בלבד הלחן היה מוכן, אך כספי התנצל בפני קראוס ואמר שזה כנראה פחות מתאים לסגנון של ג'וזי. השיר חיכה, וכעבור כמה שנים, במסגרת העבודה על אלבום הבכורה של רביץ, הציע לה כספי את השיר – והשאר היסטוריה. "לקחת את ידי בידך" הפך לאחד השירים האהובים ביותר של רביץ, אבל מזוהה מאוד עד היום גם עם כספי: קשה מאוד לפספס את טביעת האצבע הייחודית שלו, שמתבטאת בין השאר במקצב הברזילאי שאפיין לא מעט עבודות נוספות שלו לאורך העשור ההוא.

7
איך זה שכוכב (מילים: נתן זך)
לאורך כל הקריירה שלו העניק כספי משיריו לאמנים אחרים. ברבים מהמקרים גם ביצע אותם בעצמו, ולעיתים הביצועים שלו התעלו על המקור והפכו את השירים ללהיטי ענק שנשארו איתנו עד היום. כך גם במקרה של "איך זה שכוכב", עם הטקסט היפהפה של נתן זך, שביצעה לראשונה תיקי דיין במסגרת מופע היחיד שלה בליווי להקת הפלטינה. אך השיר לא זכה להצלחה גדולה עד שיצא שנתיים מאוחר יותר באלבום הבכורה של כספי מ-1974. אפשר לברך על כך שהכוכב העז.


6
אחרי שנסעת (ואותך) (מילים: שלמה גרוניך)
בתחילת שנות ה-70 שודרה בערוץ 1 תוכנית הסאטירה הראשונה בישראל, "לא הכל עובר". לטקסטים בתוכנית היה אחראי דן אלמגור ומתי כספי התבקש להלחין מנגינה למילים הומוריסטיות שנכתבו על ארובת רידינג: "העשן בארובה, קרב קרב ובא, סביב הכל מסריח, אני כבר לא יכול לנשום...". שלמה גרוניך שמע את השיר עם הלחן המדהים של כספי, ונחרד מהעובדה שמנגינה כל כך יפה מלווה טקסט על סירחון. הוא החליט לכתוב מילים אחרות לשיר והתוצאה היא מה שאנחנו מכירים כיום כ-"אחרי שנסעת (ואותך)", אחד משירי האהבה היפים והמרגשים ביותר שנוצרו במוזיקה העברית.


5
הנה הנה (מילים: אהוד מנור)
אחת מיצירות המופת של מתי כספי, התחילה בכלל כשיר בהזמנה. כספי נבחר למלחין השנה של גלי צה"ל (כן, הייתה פעם קטגוריה כזאת), ובתחנה ביקשו ממנו להלחין שיר במיוחד לשידור המצעד. והוא הלחין: מנגינה שמתחילה נמוך, והנה היא עולה עולה. אהוד מנור, שהוקסם מהמנגינה, החליט לכתוב מילים שיתארו את התחושה שלו כששמע את כספי מנגן אותה. בסופו של דבר, השיר נכלל באלבום הסולו השני של כספי, שנבחר לפני כמה שנים על ידי "ידיעות אחרונות" לאלבום החשוב ביותר של שנות ה-70, ובצדק. כספי כהרגלו הלחין ועיבד את כל השירים, וכמו באלבום הראשון - גם ניגן בכל הכלים, כמעט בכל שיר. מהבחינה הזו "הנה הנה" מעט יוצא דופן, כיוון שבפתיחה אנחנו זוכים לשמוע את צלילי חליל הצד של שם-טוב לוי.


4
כשאלוהים אמר בפעם הראשונה (מילים: נתן זך)
"כשאלוהים אמר בפעם הראשונה" נכתב על ידי המשורר נתן זך, ללא כוונה להפוך לשיר עם לחן. בעקבות פרויקט "שירי משוררים" של גלי צה"ל הלחין כספי את השיר, והגרסה המאוחרת שלו, אותה אנחנו מכירים עד היום, נכללה באלבום הבכורה שלו משנת 1974. זו לא הפעם היחידה בה כספי נוגע בנושאים תנ"כיים: החל ב"נח" הקליל יחד עם שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, ועד "שובי השולמית" שכתבה נעמי שמר. השיר עוסק בבריאת העולם אבל מזווית קצת שונה, דווקא מנקודת מבטו של אלוהים.


3
זה מכבר (מילים: לאה גולדברג)
לעיתים קלאסיקות נוצרות בהבלחה של רגע. בבסיס צבאי בסיני, בזמן מלחמת יום הכיפורים, אושיק לוי נתקל בשיר הזה, שכתבה לאה גולדברג על ערש דווי. תוך שעתיים, הוא מספר, מתי כספי כבר כתב לו לחן. באופן אינטואיטיבי כספי התחמק מהלחן המתבקש, ה"טבעי" של השיר - הוא שמע בו בדידות אחרת מזו התהומית והעגמומית של גולדברג, שכתבה אותו בשעה שידעה שמותה קרב. כספי, שהיה בתחילת שנות העשרים שלו, הלביש את השיר במנגינה כמעט מתוקה, ויצר המנון בדידות של אנשים צעירים, הלומים מהחיים, שלא יודעים לאן הם צועדים. "מחר אני אתעורר ואפקח את עיני - אלוהים אדירים. עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה".


2
לא ידעתי שתלכי ממני (מילים: אהוד מנור)
מספיק רק מבט חטוף על חצי מהרשימה הזו כדי להבין את תרומתו של מתי כספי למוזיקה העברית. אלא שלרוב זוקפים לזכותו את שילוב הרוק המתקדם עם מוזיקה פופולרית, ואת שילוב המוזיקה הלטינית עם המוזיקה הישראלית, ושוכחים להזכיר שגם הבלוז הישראלי חב לו חוב לא קטן. הבלוז שעוסק ברובו ב-"אני, עצמי ובדידותי" לא התאים כל כך לעיצוב הזהות הלאומית של מדינת ישראל הצעירה, ששמה במרכז את הקולקטיב. מאז קום המדינה ועד אמצע שנות ה-70 היו בקושי חמישה שירי בלוז ישראלים אמיתיים, וכמעט אף אחד מהם לא זכה להצלחה. התעוררות הרוק בישראל פתחה את הדלת לז'אנר, ומתי כספי, לצד תמוז ולהקת אחרית הימים, שם עליו זרקור. "לא ידעתי שתלכי ממני" מ-76' נולד בכלל באולפן כשלכספי הייתה מנגינה ללא טקסט. הוא התקשר לאהוד מנור והסביר את המצוקה. השותף הטבעי השלים את החסר, ואנחנו זכינו בקלאסיקה על זמנית.


1
ברית עולם (מילים: אהוד מנור)
"ברית עולם" הוא לא רק אחד מהשירים האהובים ביותר של מתי כספי, תחרות קשה בפני עצמה, אלא אחת מהקלאסיקות הישראליות הגדולות בכל הזמנים. שיר אהבה אלמותי, שמצליח להביא את היכולות של כספי כמלחין וכמבצע לכדי שלמות. לא סתם הוא נותר רלוונטי כל כך עד היום, ומלווה רבים ברגעים המרגשים בחייהם, במיוחד אינספור זוגות שנישאו לצליליו בכניסתם לחופה. למרבה ההפתעה, השיר החל בכלל כנעימה בסרט "חגיגה בסנוקר". כאשר הוזמן כספי להופיע ב-"חגיגת הזמר העברי" בשנת 1976, מופע שהחליף את פסטיבל הזמר והפזמון המסורתי באותה שנה, השלים את הלחן. אהוד מנור שכתב את הטקסט לאשתו עפרה פוקס עוד עשור קודם, זמן קצר לאחר שנישאו, ביצע התאמות, והיצירה הפכה לשלמה. אין ספק שהשיר, שנכלל מאוחר יותר באותה השנה באלבום הסולו השני של כספי, הוא אחד משיאי היצירה של כספי-מנור. "נפש תאומה" ו-"האיש שנשמתי צרורה בנשמתו", אמר מנור על כספי. לכן "ברית עולם" הוא גם תיאור מדויק לשיתוף הפעולה ארוך השנים בין השניים, עד לימיו האחרונים של מנור שנפטר בשנת 2005.


עורך: רועי דלמדיגו. בהשתתפות: יובל גנור, נעמה הדסי, ערן ליטוין, אהרון פררה, יוסף כהנא, אסתי סילפן, אלונה קדם, אביעד רוזנבוים, סמדר שפר, רום אטיק, ניר גורלי, תומר מולוידזון, אייל שינדלר