אילוסטרציה: אדם זקן, קשיש, סיעודי, גריאטרי
צילום: גטי אימג'ס

לפעמים צריך לומר מילה טובה לנבחרי ציבור

התערבות של השר לשעבר חיים כץ, מנכ"ל משרד הבריאות וראש עיריית ראשון לציון הצליחה כנראה לבלום סגירת מרכז גריאטרי לניצולי שואה והוכיחה שעם קצת רגישות חברתית אפשר למנוע החלטות אטומות של המערכת | דעה
מרדכי גילת
03 בדצמבר 2019
10:19

הכותרת הראשונה של השורות האלה אמורה הייתה להיות: "זורקים את ניצולי השואה לכלבים" או "תראו איך המדינה מתנכלת לאנשים הכי חלשים". והייתה כותרת אפשרית שלישית: "להציל את ניצולי השואה". חד ופשוט. בסוף נולדה הכותרת הרביעית – ולא במקרה: קרה משהו טוב בדרך. יש סיפור מעודד. אבל לא נקדים את המאוחר.

לפני ארבע שנים נחשפתי לראשונה להחלטה מטורפת, אטומה, חסרת חמלה, של מדינת ישראל ועיריית ראשון לציון: לסגור את המרכז הגריאטרי שהוקם בעיר למען ניצולי שואה בשנות ה-50'. לנעול את שערי המרכז המטופח הזה, ששירותיו הרפואיים והסיעודיים הפכו לשם דבר, ולפטר את 180 עובדיו. לחסל בטענות שווא מוסד ציבורי לתפארת שניתן לקלוט  בו עוד מאות קשישים ותשושי נפש.

ראיתי אז בני משפחה מיואשים, חנוקים מדמעות, שביקשו בכל לשון של בקשה: אנא עזור לנו להילחם בעוולה. ראיתי אנשים טובים, כואבים, שביקשו לסייע להם במאבקם. ראיתי אחיות ועובדים מסורים שלא הבינו מדוע מבקשים להרוס את פנינת הכתר של השירות הגריאטרי הציבורי ולפגוע במטה לחמם. ראיתי קשישים שהמבטים והעיניים שלהם אמרו הכול: חוסר אונים ועצב גדול.

זה היה נורא. התמונות ההן חרוטות עמוק בזיכרוני. ליבי נקרע ממש ושיתפתי בתחושותיי את שר הבריאות, יעקב ליצמן. תאמינו או לא – מצאתי אצלו אוזן קשבת. הוא ביטל את רוע הגזירה.

חלפו כאמור כמה שנים, החל כרסום בהבטחות ובהתחייבויות השר ליצמן, ופרצה מלחמת עולם קטנה בין עיריית ראשון לציון למשרד הבריאות. בשורת האיוב לא איחרה להגיע: המרכז הגריאטרי ייסגר, החלו לטפטף גיבורי המלחמה ההזויה, בקרוב יקבלו על כך הודעה נציגי המשפחות.

איך הגענו למקום הזה? חובות ארנונה של משרד הבריאות בסכום של 30 מיליון שקלים, טענה העירייה, הם שגרמו לה להניף את  הגרזן על ניצולי השואה. "אנחנו בעד המשך קיום המוסד ואף בהגדלתו", אמר לי ראש העירייה, "אבל, אבל, אבל... משרד הבריאות לא עומד בהסכמים אתנו".

שמעתי ולא האמנתי. שוב נטרפה דעתם של מי שתפקידם להגן על הזקנים ולא להפקירם? שוב קטטה בין אנשי ציבור על גב ניצולי השואה? שוב אנשי שררה מאבדים את החמלה ואת השכל הישר?

לפני שבועיים נכנס לתמונה בהתנדבות השר לשעבר חיים כץ, למד את הנושא ביסודיות ונרתם לעזרת המשפחות וסגל העובדים. הבולדוזר הזה, שבכרטיס הביקור שלו כתוב "נבחר ציבור עם רגישות חברתית", נפגש עם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ועם ראש עיריית ראשון לציון, רז קיסטליך, תיווך ביניהם וניסה לבנות גשר בין השניים.

זה לא היה פשוט, צריך להודות, אבל בסוף זה הצליח: אתמול בצהריים הגיעו שני האחרונים לנוסחה שהם יכולים לחיות איתה. יכולים, אני מדגיש, אם הם רק רוצים - ונכון לעכשיו הם רוצים. אם לא יחזרו בהם פתאום – אפשר יהיה לברך על המוגמר. אפשר יהיה לומר יותר ממילה טובה לשלושה אנשי ציבור ששמו קץ לשערורייה.