צילום מסך
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

תיעוד: תעשיית הברחות הטבק בישראל בעקבות עליית המס

הסתננות לשטחים, קניות ענק בדיוטי פרי ומכירה מרוכזת בקבוצות טלגרם - האם העלאת המס אכן סייעה להפחית את את היקף העישון ולהקטין את מספר המעשנים? כך זה נראה בשטח
עמית תומר
04 בדצמבר 2019
01:47

שר האוצר משה כחלון חתם בחודש פברואר האחרון על הצו שהעלה את המס על טבק לגלגול, והשווה אותו לשיעור המס על סיגריות רגילות – בעקבות החלטת בג"ץ בעתירה בנושא. מי שדחף את המהלך טען שהמטרה היא להפחית את מספר המעשנים והיקף העישון בישראל. אבל זה לא מה שקרה בפועל. מגלגלי הטבק עברו לעשן סיגריות רגילות, ומתחת לפני השטח צומחת תעשייה פיראטית של טבק לגלגול שנקנה בדיוטי פרי ונמכר על ידי ישראלים שחזרו מחו"ל.

השאלה היא איך מפיקים לקחים מהעלאת המס על הטבק לגלגול? בשורה התחתונה, מספר המעשנים לא קטן, וההכנסות לקופת המדינה גדלו. למס על הסיגריות יש קרובי משפחה – המסים על האלכוהול, הבנזין, סולר, ועוד דברים מהסוג הזה שגורמים לנזק. בממשלה גם מסבירים שהמטרה היא לא להעשיר את קופת המדינה אלא לגרום לאנשים לצרוך פחות דברים מזיקים.

מלבד התוצאות הלא צפויות של המסים האלה, יש גם את העניין התקציבי. כל אחד מהמסים האלה מכניס לקופת המדינה מיליארדי שקלים כל שנה. אם כל המעשנים הישראלים יגמלו מחר בבוקר בבת אחת, קופת המדינה תאבד לפחות 4 מיליארד שקל בשנה. אם כל מי שצורך אלכוהול בישראל יחליט להתנזר ממחר בבוקר, קופת המדינה תאבד יותר ממיליארד שקל. ואם כולנו נעבור לתחבורה ציבורית ונשאיר את הרכב הפרטי בחניה, אובדן ההכנסות לקופת המדינה יהיה יותר מ-20 מיליארד שקלים.

זה לא אומר שמסים לא צריכים להיות חלק מהמלחמה בעישון, בפלסטיק, בסוכר ובדברים מזיקים נוספים. אבל זה כן אומר שהמיסוי לא יכול להיות הכלי היחידי במלחמה הזו. בשביל להצליח להילחם בעישון קודם כל צריכה להיות כאן נורמה ציבורית ברורה שעישון הוא אינו מקובל. כך גם במאבק בפקקים ובשאר הדברים המזיקים. למסים האלה יש כוונות טובות אבל ברגע שהמדינה מתמכרת אליהם – נהיה לה תמריץ די קטן להשקיע כסף בפתרונות משלימים. אחרי הכל, אם הפתרונות האלה יעבדו, הם עלולים לפגוע אנושות בהכנסות שלה.