גרינלנד
צילום: אי-פי

"להגדיר נקודת אל חזור - חסר אחריות": מאחורי ועידת האקלים לא הכל ירוק

הוועידה נפתחה בשבוע שעבר בפעם ה-25. בניגוד לטענותיהם, נשמעים גם קולות, שמתבססים על עדויות ומחקרים, ומסרבים לדבר על תרחישים קיצוניים: "אין שום ראיה לקביעה שבעוד כמה זמן נגיע לנקודת אל חזור"
יורי שניידר
09 בדצמבר 2019
13:24

"אין שום ראיה לקביעה שבעוד כמה זמן נגיע לנקודת אל חזור". בשבוע שעבר נפתחה ועידת האקלים או בשמה הרשמי "ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים 2019" בפעם ה-25. רבים רואים בוועידה הזאת הזדמנות אחרונה לייצר תהליך שיימנע, לטענתם, התחממות בשיעור של כשתי מעלות צלסיוס. האם אנחנו הולכים לקראת אסון או שבסך הכל מדובר בעוד תרחיש אימים שנועד להניע התנהגות שמתחשבת באיכות הסביבה?

פרופסור נתן פלדור, פיזיקאי וחוקר אקלים מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מסביר כי "להגדיר סף כמשהו שהוא נקודת אל חזור נראה מאוד חסר אחריות". פרופסור פלדור ציין כי אמירה כזאת משמשת כדי לזעוק "זאב, זאב" אם רוצים להזהיר את העולם לנקוט עמדה עכשווית, אך, לדבריו, מדובר בשאלה של ניהול סיכונים פוליטי או חברתי, ולא בהכרח בשאלה מדעית. 

כיום, מי שמובילה את "המאבק לעצירת ההתחממות העולמית ולשינויי האקלים" היא גרטה תונברג, נערה בת 16 משוודיה. "העובדה שילדה בת 16 מנהלת תנועה בינלאומית שמטרתה לדאוג לאי-חימום כדור הארץ - מעידה על רמתו של הדיון המקצועי", מבהיר פרופסור פלדור. "התחושה היא שיש פה שתי פנים והמדענים צריכים לוודא שהאינפורמציה שהם נותנים מלאה ומדויקת. ואם אין לנו אינפורמציה כזאת, להגיד – 'לא ברור לנו'", הוסיף.

עדויות להתחממות צפויה ותוצאות הרסניות, דומות לאלה של היום, היה ניתן למצוא גם במאה ה-18, במאה ה-19 ובמאה ה-20. למשל, בשנות ה-70 של המאה הקודמת חזו כי עד שנת 2020 תעלה הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ ביותר ממעלה - דבר שלא קרה, והטמפרטורה עלתה בכחצי מעלה. חוקר האקלים הסביר כי כיום אנחנו מסתמכים באופן כמעט מוחלט על מודלים נומריים, מספריים, אך מה שקובע את האקלים בכדור הארץ מסובך מדי מכדי שנוכל לכמת אותו בצורה טובה. 

"היתרון הגדול של המודלים הוא שהם מוציאים מספר, החיסרון הגדול שלהם הוא שאי הוודאות מאוד גדולה. כך למשל אם ניקח קבוצה של 95 מודלים אקלימיים שהוצאו במשך כמה מאות שנים ונבדוק איך שחזרו את השינויים באקלים כדור הארץ מ-1980, התחזית של כמעט כל המודלים האלה נכשלה באופן מוחלט בחיזוי השינוי בטמפרטורה של כדור הארץ. השינוי הרבה יותר קטן ממה שנחזה והסיבה היא שהמודלים מדי מורכבים", מסביר פרופסור פלדור.

האם כדאי שנתנהל בצורה אחראית יותר על כדור הארץ? ברור שכן. אך, האם צריך לזרוע בהלה בציבור? זו כבר שאלה אחרת. "הפן היותר המדעי והפחות פופולרי נולד מיוזמה של האו"ם, בגוף שבו יש מדענים שמשרתים בעיקר במכוני מחקר ממשלתיים או שהם מונחים על ידי מערכות פוליטיות כאלה ואחרות. איני חושב שכוונתם זדונית, אבל כמו כל מדען שמשרת בארגון ממשלתי, כשהוא מקבל דרקטיבה מהממונה הוא פועל לפיה, במיוחד כשעניינים אינם ברורים דיים", מסביר פרופסור פלדור.

בהכנת הידיעה השתתף מאור סלע, חוקר במכון למדעי כדור הארץ