בוכרא פי (א)למישמיש

המשפחה היהודית שהביאה את האנימציה לעולם הערבי

משפחת פרנקל הגיעה למצרים בתחילת המאה ה-20. כשסרטיו של וולט דיסני הגיעו למדינה, בני המשפחה התמלאו השראה – והחלו לצייר. לימים הפכו לאנימטורים הראשונים באפריקה ובעולם הערבי, ונכנסו לספרי ההיסטוריה התרבותית בתור יוצרי סרט האנימציה הראשון בערבית
מערכת כאן
23 בדצמבר 2019
09:40

משפחת פרנקל היא משפחת מהגרים אשכנזית שהתגלגלה למצרים בתחילת המאה הקודמת, אחרי שברחה מאירופה ומפלשתינה, והביאה עמה בשורה לכל העולם הערבי: סרטים מצוירים. האולפן הקטן שהקימו בני משפחת פרנקל בביתם שבקהיר פרץ את הדרך, ולמרות נסיונות של ציירים מהאקדמיה המצרית לקחת מהם את הבכורה, הפרנקלים היו למעשה האנימטורים הראשונים באפריקה ובעולם הערבי.

בתחילת דרכו המקצועית, אבי המשפחה נחום בצלאל פרנקל התוודע לאמנות הצילום עוד כשחי באימפריה הרוסית – באזור שהיום מוגדר בלרוס, והיה נודע כצלם. בשנת 1905, בעקבות שורה של תקריות קשות ופרעות נגד היהודים המקומיים, החליט לעלות עם אשתו, גניסה, לארץ ישראל. השניים הגיעו ליפו, ופתחו בית דפוס וחנות ספרים. לימים נולדו להם שישה ילדים: הרשל, דוד, סלומון (שלמה), ציפורה, בת שבע והדסה. בן נוסף נפטר בגיל צעיר.

משפחת פרנקל - תמונה משנת 1927. מתוך הסרט "בוכרה פי (א)מישמיש"

פחות מעשור אחרי שהגיעו ליפו, בני משפחת פרנקל כבר נאלצו לברוח. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914), האשימו השלטונות העות'מאנים את יהודי הארץ שהגיעו מרוסיה בבגידה וגירשו את חלקם. משפחת פרנקל עזבה את ביתם ונמלטה למצרים.

עם הגעתו לעיר הנמל אלכסנדריה, בצלאל פרנקל פנה תחילה לדרך מקצועית שונה מזו שעסק בה לפני כן. הוא הקים בית מלאכה לרהיטים שזכה להצלחה לא מבוטלת – ואפילו ייצר פריטים עבור חצר המלך. אבל עולם היצירה בער בשלושת בניו: הבן הבכור, צבי הרשל, היה חובב סרטים אמריקאיים והעריץ את צ'ארלי צ'אפלין; שלמה, הבן האמצעי, התמחה בצילום וטכנולוגיה; ודוד, הצעיר מבין השלושה, ניכר בכישרון ציור אף שבמקצועו היה דווקא נגר – ולקח חלק בעסק הרהיטים המשפחתי. 

בסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת יצא "מיקי מאוס" של וולט דיסני לאקרנים. כשסרט האנימציה הגיע גם למצרים, חברי משפחת פרנקל "נדבקו בחיידק" והחליטו שהם מוכרחים ליצור סרטי אנימציה. השאיפה שלהם הייתה להיות הגרסה המצרית לאחים דיסני ולאחים פליישר באמריקה. משפחת פרנקל עברה מאלכסנדריה לעיר הבירה קהיר, שם פתחו הבנים משרד צנוע בקהיר"פרנקל סרטי אנימציה", ועבדו במרץ על התוצר הראשון שלהם: הדמות "הקוף מרקו", שאותו יצרו בהשראת פליקס החתול, וכמובן, גם בהשראת מיקי מאוס.

מתוך "בוכרא פי(א)למישמיש".

ההתחלה לא הייתה קלה: האחים פרנקל, שכאמור לא הגיעו מרקע של סרטי אנימציה, נטשו את העבודה לא פעם, וחזרו אליה כעבור זמן כי נאלצו ללמוד את הטכניקה החדשה של ציורי אנימציה. בסופו של דבר,  סרט האנימציה הקצר על הקוף מרקו נוצר בשנת 1935. היו מי שהגדירו את דמותו של מרקו בתור "החיקוי המצרי הראוי של מיקי מאוס", אבל האחים פרנקל הבינו שקוף מדבר אינו הדרך להגיע ללב הקהל המצרי. הם חידדו את עפרונות הציור ופנו ליצירת סרטם הראשון עם הדמות שתלווה אותם שנים אחר כך - "מישמיש אפנדי". 

הסרט הבא של הפרנקלים - "מפיש פיידה", בכיכובו של מישמיש אפנדי, היה להצלחתם העיקרית ולאחד הסרטים "המדברים" הראשונים במצרים. האגדה מספרת, שכאשר פנו האחים לאיש עסקים מקומי בבקשה לעזרה כלכלית עבור הסרט המדובר, הוא ענה להם בערבית – "מפיש פיידה", כלומר - "אין בזה תועלת".  כששאל אותו אבי המשפחה אם יוכל לפנות אליו שוב בעתיד, ענה איש העסקים, "בוכרא פי (א)למישמיש" (כלומר – "לעולם לא").

הקרנת הבכורה התקיימה בפברואר, 1937, באולם "קוסמוגרף" שבקהיר. הסרט, 8 וחצי דקות אורכו, סיפר את עלילותיהם של מישמיש וחברו עבדול, בדרכם לכבוש את ליבה של באהיה המתוקה, הגרסה המצרית של האחים פרנקל לדמותה הפופלרית של "בטי בופ" מאמריקה.

מישמיש אפנדי, גיבור סרטי האנימציה של האחים פרנקל. מתוך "בוכרא פי(א)למישמיש"

זו היתה נקמתם הקטנה והמתוקה של האחים פרנקל באותו איש עסקים שסירב לתמוך בהם וזלזל באמנות האנימציה. בזכות מישמיש אפנדי, הפכה משפחת פרנקל לחלוצת סרטי האנימציה במצרים. 

צבי הרשל, שלמה ודוד המשיכו לייצר את סרטי מישמיש אפנדי עם תוכן משתנה: חינוכי, תעמולתי או פרסומי. בשנת 1938, עם פלישת הצבא האיטלקי לאתיופיה ורגע לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, האחים אף יצרו סרט תעמולה באנימציה שקרא לחיזוק כוחות הצבא המצרי. לקראת הסכנות הממשמשות ובאות מאירופה.

אבל הפטריוטיות של האחים פרנקל לא עזרה להם למשך הרבה זמן: בתחילת שנות ה-50', בתקופה שבה עלה כוחו של זרם הלאומנות המצרית והיחס ליהודי מצרים הפך עוין עם קום מדינת ישראל, משפחת פרנקל ארזה את סטודיו האנימציה שלה ועזבה את מצרים, בכוונה להגיע לישראל. במחנה המעבר שבצרפת, החליטו האחים פרנקל להישאר באירופה.

ממקום מושבם ליד פריז, המשיכו אחים לצייר את מישמיש, עם מספר שינויים: שמו שונה לטובת שם בעל ארומה צרפתית -"מימיש", והתרבוש שלראשו הוחלף בכובע ברט צרפתי. עד למותם המשיכו האחים ליצור סרטי אנימציה, אבל לא זכו לאותה הצלחה שליוותה את עבודתם במצרים.

הכתבה הוכנה בסיועה של ד"ר קרן צדפי ועבודתה האקדמית "תרבות חזותית מודפסת במצרים: הקריקטורה בעיתונות המצרית בין שתי מלחמות העולם, 1916–1936".