יצחק יוסף
צילום: דוד כהן, פלאש 90

לא הרב יוסף צריך להתנצל על אמירותיו – אלא המדינה

דברי הרב הראשי, לפיהם עליית יהודי ברה"מ חייבת את תו התקן של הרבנות כדי לחיות "חיים יהודיים" חושפים את דת השקר - יותר מאשר הוויכוח על יהדותם של העולים • התפיסה של יוסף מציגה דיכוי שהמדינה נעזרת בו כדי להתרחק מהדמוקרטיה | דעה
פבל מובשוביץ' | דעה
08 בינואר 2020
14:50

התפיסה המעוותת של הרב הראשי יצחק יוסף, לפיה עליית יהודי ברית המועצות חייבת את תו התקן של הרבנות כדי לחיות "חיים יהודיים", כאילו שהיו מוצרים פגומים בשוק הדגים, חושפת את דת השקר יותר מאשר את יהדותם או אי־יהדותם של העולים. בורותו בנושא הקומוניזם האינטלקטואלי, בד בבד עם אנטישמיות ופטרונות דתית, משייכת את יצחק יוסף לאותו זרם שלילי הדוגל בטוהר הדם בשם עליונות דמיונית המתבססת על דעות קדומות יותר מאשר על אהבת האלוהים. אותה תפיסה שתמנע בהכרח את קיומה של המדינה הדמוקרטית ותשמר שלטון הדוגל באיפה ואיפה.

אין להניח שהרב יוסף חושב את הבעל שם טוב, הגאון מווילנה או את רבי נחמן מברסלב כיהודים נחותים רוחנית בשל חייהם התרבותיים שהתקיימו בברית המועצות לשעבר. ביהדות כתחום ידע קיימת האפשרות לביטול הסממן הקשור בטוהר הדם – רק כאשר הוא חף מדעות קדומות המבוססות על כשלי התבונה יותר מאשר על ההתבוננות בטבע האלוהי כפי שהוא. יותר מכל, הוכיח יוסף כי הזרם היהודי התרחק מגרעין האמת הדמוקרטי ושייך את עצמו לאותה רמת דתיות נחותה הנשענת על שחיתות רוחנית.

הרב יוסף הוכיח כי הזרם היהודי שייך את עצמו לרמת דתיות הנשענת על שחיתות רוחנית

האמירות האומללות והכושלות חשפו את זרם התודעה המובן מאליו לכאורה, שבו רק לטהורי דם יהודי יש זכות לקיים חיים רוחניים בישראל (או מחוצה לה). לחילוניות ולעושר התרבותי ההכרחי הנלווים לתפיסות החותרות תחת הזרם האורתודוקסי אין מקום לתפיסתו של יוסף הנשענת על בורות. וגרוע מכך – גלגלי הדיכוי שרמסו את יהודי ברית המועצות לשעבר, רומסים ברגעים אלה גם את יוצאי אתיופיה שלא יהיו מסוגלים להימלט מסימני הדיכוי, גם אם יתנכרו לזהותם ולתרבותם העשירה, זאת בגלל צבע עורם. כלל זה חל על אחת כמה וכמה על אזרחי ישראל הערבים וכפל כפליים אם בנוסף על כך אתן נשים.

הממסד, שמאמץ את היהדות האורתודוקסית כתפיסה שלטונית ורוחנית, יורק בפרצופם של המהגרים שוויתרו לעתים על כל הונם הכלכלי, התרבותי והאינטלקטואלי בשביל לקיים חיים חופשיים בארץ ישראל. אותו קיום שנשלל מהם בארצות מולדתם בשל היותם יהודים. "אדם לאדם אלוהים" אמר ברוך שפינוזה, שהוכיח בשיטתו הגאומטרית את קיומו של האלוהים ההכרחי – ונודה מהיהדות. לא בגלל שהיה פחות דתי או יהודי מיהודי אמשטרדם דאז, אלא בגלל שאתגר את התבונה היהודית.

"אדם לאדם אלוהים" אמר ברוך שפינוזה, שהוכיח בשיטתו את קיומו של האלוהים ההכרחי - ונודה מהיהדות בגלל שאתגר את התבונה היהודית

הרב הראשי לא הביא אותנו אל הצומת לבדו. התפיסה הזו חושפת את הדיכוי הממסדי השיטתי שהמדינה נעזרת בו כדי להתרחק מהדמוקרטיה הליברלית ההכרחית כל כך לאדם, במיוחד אם הוא דוגל בתפיסות דתיות. זאת משום שככל שיודרו אזרחי ישראל החילונים ו/או הלא יהודים, המרד באותם מוסדות מדכאים יהיה בלתי נמנע. לא הרב צריך להתנצל על אמירותיו, אלא המדינה היא זו שצריכה להביט לאזרחיה בעיניים ולהתחנן לסליחתם על שאפשרה להם להרגיש שוב את עול יהדותם על בשרם – ועוד בישראל.

הגדרה עצמית / ריטה קוגן

- אַתְּ נִרְאֵית לֹא מִפֹּה.

- אַתְּ נִרְאֵית לֹא מִשָּׁם.

- לָמָּה קַר לָךְ? אַתְּ רוּסִיָּה!

- לָמָּה חַם לָךְ? אַתְּ מִיִּשְׂרָאֵל!

- יוּ! אֵין לָךְ מִבְטָא.

- דַּוְקָא יֵשׁ לָךְ מִבְטָא.

- אַתְּ יְהוּדִיָּה? מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים?

- כַּמָּה זְמַן אַתְּ בָּאָרֶץ?

- עֶשְׂרִים שָׁנָה בָּאָרֶץ וְעוֹד לֹא הִתְרַגַּלְתְּ?

- מֵאֵיפֹה הִגַּעְתְּ?

- (אֲנִי מִתְכַּוֵּן – מִשָּׁם)

- (אֲנִי מִתְכַּוֵּן – מִפֹּה)

- שְׂמֹאלָנִית? מוּזָר. אַתְּ רוּסִיָּה!

- יֵשׁ חָבֵר? אֵין? מוּזָר. אַתְּ רוּסִיָּה!

- לֹא תִּזְדַּיְּנִי אִתִּי? לֹא מַתְאִים. אַתְּ רוּסִיָּה.

- הִזְדַּיַּנְתְּ אִתּוֹ? כְּבָר? נוּ בֶּטַח, אַתְּ רוּסִיָּה.

(מתוך "רישיון לשגיאות כתיב")