-

משבר האקלים גורם לעליית מחירי הביטוח, גם הפעם – האזרח הפשוט ישלם

אירועי אקלים קיצוניים מערערים את מודל הביטוחים, וההשלכות הן התייקרות. גופים פיננסיים מבינים שהגיע הזמן לשנות את מדיניות ההשקעה, והרגולטורים החשובים בעולם דוחפים את המערכת להזיז את הכסף להשקעות "ירוקות" | חיות כיס
שאול אמסטרדמסקי | פרשנות
10 בינואר 2020
09:52

התמונות וסרטוני ההצפות מהשבועיים האחרונים בישראל מבעיתים. בתי עסק שנהרסים, מכוניות שהשד יודע מה יהיה מצבן, דירות מוצפות, רכוש הרוס ואבידות בנפש. הציבור הישראלי מביט בתמונות ולא יודע אם לצחוק או לבכות. יש מקום אחד שבו מסתכלים על התמונות והסרטונים האלה וחושבים כמה כל זה יעלה - בחברות הביטוח.


ברוב רובו של הזמן אנחנו לא חושבים על חברות הביטוח ויש לכך סיבה טובה: ביטוח זה משעמם רצח. למעשה, חברות הביטוח קיימות בשביל שלא נחשוב עליהן. כל המטרה שלהן היא לקחת מאיתנו את הסיכון שלנו, תמורת כסף כמובן, כדי שמישהו אחר יצטרך להתמודד עם ההשלכות הכספיות אם יקרה משהו. ולאחרונה, יותר ויותר "קורה משהו".

ההשפעה של ההתחממות הגלובלית על כל אחת ואחד מאיתנו | האזינו להסכת "הזמן הירוק" 

אני לא מתכוון רק להצפות האחרונות בישראל, אלא לאירועי האקלים הקיצוניים שמתרחשים ברחבי העולם בתדירות ובעוצמה גוברת. ההצפות בישראל, השריפות באוסטרליה, גלי החום בקיץ באירופהההוריקנים הקשים שהיכו בארצות הברית ובאיים הקריביים בשנים האחרונות. כולם ביטויים של עולם מתחמם ושל אקלים משתנה. 

מי שנושאות בעלות של הנזקים האלה הן חברות הביטוח. אם ביטחתם את הבית שלכם והוא נשרף בשריפה, חברת הביטוח תצטרך לשלם. כך גם אם הבית שלכם הוצף בהוריקן או באירוע גשם קשה, או מה שזה לא יהיה.

אירועי אקלים מתעצמים מערערים את מודל הביטוחים

המודל של חברות הביטוח פשוט: רוב הזמן, הסיכונים שהן לוקחות על עצמן לא מתממשים. כלומר שאנחנו משלמים להן, והן לא נאלצות לשלם לנו חזרה. מה שנשאר אצלן - תשלומים פחות תביעות - הוא הרווח שלהן. ברגע שהן נאלצות לשלם לנו יותר ויותר, כי אירועי האקלים גוברים ומתעצמים, המודל שלהן מתערער.

לערעור המודל הזה יש כמה השלכות. הדרך המהירה של חברות הביטוח להתמודד עם התופעה הזו היא פשוט לייקר את הביטוח. ואמנם, ביטוחים שצריך לחדש כל שנה - כמו מירב ביטוחי הרכוש, בין אם זה ביטוח רכב או ביטוח דירה - מתייקרים. 

רוב הזמן, הסיכונים שחברות הביטוח לוקחות על עצמן לא מתממשים. אנחנו משלמים להן, והן לא נאלצות לשלם לנו חזרה. ברגע שהן נאלצות לשלם לנו יותר ויותר כי אירועי האקלים גוברים, המודל שלהן מתערער

אחרי השריפות הקשות שהתחוללו בקליפורניה בשנים האחרונות, בעלי בתים רבים במדינה גילו השנה שחברת הביטוח שלהם העלתה את המחיר באלפי דולרים לשנה. באחד המקרים, למשל, הביטוח התייקר מ-3,800 דולר לשנה ל-19 אלף דולר לשנה. במקרים אחרים ההתייקרות הייתה פחות משמעותית, אבל עדיין גבוהה מאוד.

כשהביטוח מרקיע שחקים, פחות ופחות אנשים מסוגלים לעמוד בתשלומים ולהרשות לעצמם לקנות ביטוח. ובלי ביטוח, אין משכנתה, ואין בית. מחקר עדכני של הבנק הפדרלי של סן פרנסיסקו חוזה שאם משבר האקלים יימשך, תהיה פגיעה משמעותית בשוק המשכנתאות. כבר עכשיו בין 50-35 אלף תושבים באזורים הפחות עירוניים של קליפורניה מגלים שחברת הביטוח שלהם מסרבת לחדש את הביטוח בגלל שהסיכון לשריפה גבר משמעותית.

לחברות הביטוח עצמן יש סיבה טובה להעלות מחירים או להחליט שהן פשוט לא מוכנות לבטח דברים מסוימים בסיכון הזה. גם חברות הביטוח שלהן - חברות הביטוח של חברות הביטוח - מתחילות לחשב מסלול מחדש. לחברות הביטוח שמבטחות את חברות הביטוח קוראים חברות ביטוח משנה. אין הרבה כאלה - בעיקר כמה חברות ענקיות, חלק גדול מהן ממוקמות בשווייץ.

בדוח מיוחד שפרסמה השנה, גילתה חברת הביטוח הגדולה בעולם "סוויס רה", שהשנים 2018-2017 היו צמד השנים הקשות ביותר מבחינת הכסף שנאלצה לשלם בכל 150 שנות פעילותה. 

מקור: חטיבת המחקר של חברת ביטוח המשנה Swiss Re

אבל אלה רק 20 השנים האחרונות. תראו איך נראה הגרף הזה כשפותחים אותו עד שנות ה-70 של המאה הקודמת. ניתן לראות בבירור שהכסף שחברת ביטוח המשנה נאלצת לשלם רק עולה ועולה בקצב גובר:

מקור: חטיבת המחקר של חברת ביטוח המשנה Swiss Re

רוב הכסף שהיא נאלצת לשלם בשנים האחרונות נובע מנזקי מים - הוריקנים, הצפות, צונאמיים - אבל גם שריפות, רעידות אדמה ואסונות אחרים. בשנים האחרונות החברה הבחינה כי התדירות והעוצמה של אירועי האקלים גוברות, והחליטה לשנות מדיניות. במקרים מסוימים היא העלתה מחירים - מה ששלח את חברות הביטוח הרגילות להעלות מחירים ללקוחות הקצה - ובמקרים אחרים היא הפסיקה לבטח לחלוטין.

אבל זה לא רק זה.

כשהמערכת הפיננסית נפגעת ברמה המערכתית - העולם סובל

חברות הביטוח הן הקו הפיננסי הראשון שפוגש את משבר האקלים. בקו השני נמצאים הבנקים. הבנקים שמחלקים משכנתאות לאנשים שיקנו דירות ובתים, שנמצאים בסיכון אקלימי משמעותי. בין אם זו סכנת שריפות, הצפות, טורנדו או הוריקן, כל אלה משפיעים לרעה על ערך הדירות והבתים. ואם בשלב כלשהו אנשים שגרים באזורים שהופכים להיות מועדים יותר לפורענות אקלימית יגלו שהם לא יכולים יותר לבטח את הבתים שלהם, וייאלצו למכור אותם במחירי הפסד או לנטוש אותם לחלוטין, הבנקים, שחילקו לאנשים האלה את המשכנתאות - ייפגעו גם הם. וכשהמערכת הפיננסית נפגעת ברמה מערכתית, כל העולם סובל.

אבל זה גם לא נגמר כאן.

אחרי הקו השני של הבנקים, נמצא הקו השלישי - המערכת הפיננסית כולה. גופים פיננסיים (בין אם אלה בנקים, חברות ביטוח, קרנות השקעה וכו׳) הם לא רק מבטחים ומחלקי משכנתאות, אלא גם מלווים. כל הגופים האלה מלווים כסף למגוון אדיר של חברות, וקונים מניות של מגוון אדיר של חברות.

כעת, כשמשבר האקלים הופך נוכח ומוחשי יותר בכל יום, יותר ויותר גופים פיננסיים מבינים שהגיע הזמן לשנות את מדיניות ההשקעה שלהם. חברת ביטוח המשנה "סוויס רה" הודיעה ב-2016 שתפסיק להשקיע בחברות ששליש או יותר מהפעילות שלהן מבוססת על פחם. ב-2018 היא גם הפסיקה לבטח את המתקנים של חברות כאלה שמבוססים על פחם.

בנק ההשקעות האמריקני "גולדמן סאקס" הודיע לאחרונה כי ישקיע כמעט טריליון דולר בעשור הקרוב בחברות ובפרויקטים ברי קיימא מבחינה אקלימית. במקביל, הבנק הודיע שיפסיק לממן חיפושי נפט וגז בחוג הארקטי. גופים פיננסיים אחרים בארצות הברית מודיעים גם הם על הסטה של כספי השקעות מחברות מזהמות, מתעשיית הרכב, ומכל מה שקשור לדלקים פוסיליים. זה כבר קורה. וגם כמה מהרגולטורים הפיננסיים החשובים בעולם, בהובלת הבנק המרכזי של אנגליה, דוחפים את המערכת הפיננסית להתחיל להזיז את הכסף משחור לירוק.

גופים פיננסיים מבינים שהגיע הזמן לשנות את מדיניות ההשקעה והרגולטורים החשובים בעולם דוחפים את המערכת להזיז את הכסף משחור לירוק

כל היוזמות האלה הן לא תולדה של מערכת פיננסית שגידלה מצפון. הן תוצאות של חשיבה קפיטליסטית קלאסית: הפנמה שמשבר האקלים הוא גורם סיכון פיננסי, והבנה שצריך להקטין את הסיכון הזה על ידי הסטת כספים למקומות ירוקים יותר.

הגופים הפיננסיים - הם שיילחמו במשבר האקלים?

מהלכים גדולים כאלה לא קורים ביום אחד. זה לא שקווי האשראי של חברות הנפט, הגז והפחם התייבשו ואין להן מאיפה להביא כסף. יש להן. אבל כשחברות ענק ומובילות שוק כמו "סוויס רה" או "גולדמן סאקס" נכנסות למגרש, זה ברור שכל המתחרות הקטנות שלהם יתיישרו בשלב מסוים.

בסופו של דבר, אלה לא יהיו הפוליטיקאים והממשלות שיילחמו באפקטיביות במשבר האקלים. פוליטיקאים וממשלות נוטים להיות נתונים ללחץ על ידי תורמים מיליארדרים, שהם גם במקרה בעלי מפעלים ותעשיות מזהמות. אבל גופים פיננסיים, שהדבר היחיד שמעניין אותם הוא שורת הרווח, יכולים דווקא להביא את הבשורה. בדרך, האנשים הקטנים - אלה שגרים באזורי אסון - ישלמו את המחיר בשביל כולם.