קאסם סולימאני, ארכיון

"אף אחד לא רוצה להיות הבא בתור": האם החיסולים הממוקדים יעילים?

מוקדם עדיין להעריך את השפעת חיסולו של מפקד כוח קודס האיראני קאסם סולימאני על ביטחון האזור. מה מלמד ניסיון העבר על ההשלכות של סיכול ממוקד? מהם הסיכויים והסיכונים שמקבלי ההחלטות צריכים להביא בחשבון?
ירון דקל
11 בינואר 2020
10:03

מוקדם עדיין להעריך את השפעת חיסולו של מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, האיראני קאסם סולימאני, על ביטחון האזור. מה מלמד ניסיון העבר על ההשלכות של סיכול ממוקד? ומהם הסיכויים והסיכונים שמקבלי ההחלטות צריכים להביא בחשבון?

ראש המטה המדיני ביטחוני במשרד ראש הממשלה לשעבר, האלוף במילואים דני יתום, לשעבר סגן הרמטכ"ל, האלוף במילואים עוזי דיין, ראש פרויקט טרור במכון למחקרי ביטחון לאומי, יורם שויצר והכתב לענייני צבא בכאן חדשות, רועי שרון ענו על השאלות הקשות.

על השאלה אם חיסול זה "הקם להורגך או "עין תחת עין, ענה יתום כי "בדרך כלל זה האופציה הראשונה ועדיף שהיא גם תהיה זו שתוביל בכל חיסול". הוא הוסיף כי "יש בזה גם הרתעה כיוון שאף אחד לא רוצה להיות הבא בתור. לעימאד מורנייה למשל עד היום חיזבאללה לא מצא מחליף במידות שלו".

דיין אמר: "לחמאס לקח כמה שנים טובות להתאושש מהחיסול של שייח' יאסין. המניע העיקרי לחיסול זה האפקטיביות - כמה זה מונע פיגועים נוספים וכמה הרתעה זה מביא". שויצר אמר כי "לפעמים הדמות היא כל כך מרכזית במובן של ריכוז הפעולות, הסמכות וההשראה לאחרים, שסילוק שלה גם מקרין לעבר אחרים".

רועי שרון הסביר כי "כשמדינה בוחרת לחסל מישהו, זה קודם כל כי הוא רצה לקטוע את היכולות שלו. מצד שני המחיר יכול להיות בתגובה שתבוא אחרי והסיכון שמי שיחליף אותו יהיה יותר מסוכן".