השחקן נתן דטנר
צילום: משה שי ומרים אלסטר, פלאש 90

נתן דטנר על משבר "הבימה": "הסיכוי שאקבל את הכסף אפסי"

השחקן והמנחה סיפר כי התיאטרון הלאומי חייב לו יותר מ-300 אלף שקלים. דטנר ציין כי במשך השנתיים שבתיאטרון חייבים לו כסף, שיקרו לו ואף איימו שאם יתבע - לא יעבוד יותר
קלמן-ליברמן
12 בינואר 2020
11:38

השחקן ומנחה הטלוויזיה נתן דטנר התייחס הבוקר (ראשון) למשבר בתיאטרון הלאומי הבימה וסיפר כי המוסד חייב לו יותר מ-300 אלף שקלים עבור עבודה של כשנתיים." הסיכוי שאראה את הכסף אפסי", אמר דטנר וציין כי משכו אותו עם תירוצים, שיקרו לו ואף איימו עליו. "באיזשהו שלב כשאתה מבין שלא תקבל את הכסף, אלא אם כן תגיד שאתה רוצה לתבוע את התיאטרון, מישהו לוחש לך באוזן שאם תתבע את התיאטרון, לא תעבוד שם יותר", אמר השחקן בריאיון לאסף ליברמן וקלמן ליבסקינד בתוכנית "קלמן-ליברמן" בכאן רשת ב.

האזינו לריאיון עם השחקן נתן דטנר

דטנר סיפר על מצב של חוסר אונים שבו הוא וחבריו שרויים. "יש קהל ואני לא אשלח אותו הביתה כי יש לי ריב על המשכורת שלי. שחקן לא יכול לשבות. זו לא המהות של המקצוע שלנו, וגם אם נשבות, למי יהיה אכפת?", הסביר השחקן.

השחקן ציין כי גם לאחר מינוי הנאמנים, הוא לא מצפה לראות את הכסף שחייבים לו. "אמרו לי את זה הנאמנים, אמר בית המשפט וכך מראה גם הניסיון. הפכו אותנו לספקים שנמצאים בתחתית הכוס של הנושים שעומדים בתור. התיאטרון חייב בין 70 ל-100 מיליון שקלים", הסביר.

"היה שלב שהיה ברור שהתיאטרון לא יכול להתנהל, ולמרות הכל המשיכו להתנהל כנראה בצורה לא נכונה ואולי אפילו עוברת על החוק", אמר נתן דטנר בריאיון.

לפני כחודשיים מינה בית המשפט המחוזי בתל אביב נאמנים מטעמו - עו"ד דורית לוי טילר ורואה החשבון חן ברדיצ'ב - שיהיו אחראים על ניהולו של התיאטרון הלאומי הבימה, והשעה את סמכויותיהם של מנכ"לית התיאטרון והדירקטורים. נשיא בית המשפט השופט איתן אורנשטיין, שדן בתיק פירוק הבימה, קבע כי יש לגבש הסדר נושים, שמטרתו הבראת התיאטרון ומתן מענה לכלל התחייבויות הבימה, כולל חובות העבר. כל ההליכים נגד התיאטרון מושהים, ולא ניתן לפתוח בהליך חדש ללא אישור בית משפט.

על פי החלטת בית המשפט, גם אם הבימה יקבל תקצוב מהמדינה, לא יהיה בכך כדי לפתור את המצוקה הכלכלית שבה מצוי התיאטרון. עם זאת, בהחלטתו שם לנגד עיניו השופט אורנשטיין את חשיבות המשך פעילותו של הבימה: "לא ראיתי מקום להורות עתה על פירוק זמני של החברה, מהטעמים שמניתי לעיל, ובהם רצון הנושים להימנע במידת האפשר מצו פירוק, החשיבות שבהמשך פעילות תיאטרון לאומי שחוגג 100 שנה להיווסדו, הימנעות מפיטורי מאות עובדים וכן היתכנות להבראת החברה".