-

למה אתם צריכים לחסן את הילדים שלכם נגד שפעת? | תיק רפואי

חיסונים נגד מחלות שונות חוללו מהפכה בהיסטוריה האנושית ותרמו משמעותית להארכת תוחלת החיים. דקלה אהרן-שפרן בודקת האם כל חיסון הוא הכרחי? למי כדאי להתחסן מפני שפעת? ואיך זה שאנשים ממש משכילים אומרים שחיסונים הם קונספירציה של חברות התרופות? | האזינו ל"תיק רפואי", הסכת הבריאות של כאן חדשות
דקלה אהרן-שפרן
24 בינואר 2020
14:27

האם כל חיסון הוא הכרחי? למי כדאי להתחסן מפני שפעת? ואיך זה שאנשים ממש משכילים אומרים שחיסונים הם קונספירציה של חברות התרופות? התשובות של ד"ר ערן קופל, רופא מומחה בבריאות הציבור ומזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור, ד"ר גיל צ'פניק, מומחה ברפואת ילדים וחבר עמותת "מדעת", ושל המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור איתמר גרוטו. 

האזינו לפרק 4 של הסכת הבריאות "תיק רפואי"

נושא החיסונים הוא נושא שתמיד מעורר הרבה רגשות. החצבת פרצה לאחרונה פעם נוספת בישראל, ישנם מתנגדי חיסונים ושמועות משונות שמדברות על כך שחיסונים נגד שפעת הם לא יעילים במקרה הטוב ומסוכנים במקרה הרע. השנה דווח על תחלואה קשה ואנשים שמתו ממחלת השפעת. מתחילת עונת השפעת אושפזו כמעט 100 בני אדם בשל סיבוכי המחלה, תשעה אנשים נפטרו. לדברי ד"ר קופל, השנה נחשבת לשנה קשה של המחלה, אך בכל שנה ישנם מקרי פטירות מהמחלה.

מה ההבדל בין החיסון נגד שפעת לבין חיסונים אחרים?

ד"ר קופל: "זה מאוד תלוי איך מתנהג הנגיף של המחלה. נגיף החצבת נחשב למדבק מאוד, אך מצד שני הוא נשאר באותה צורה של נגיף לאורך שנים רבות, ולכן החיסון יכול להיות יעיל יותר. בשפעת יש חוסר יציבות, כי הווירוס עובר שינויים רבים. אם נחסן שנה-אחרי-שנה, גם אם ההגנה תהיה באחוזים נמוכים, זה עדיף מלהישאר חשוף למחלה ללא הגנה כלל. אני ממליץ לחסן מגיל חצי שנה ומעלה, ללא שום הבדלי גיל ואוכלוסייה. מחקרים מראים שהמחלה יכולה לתקוף כל אחד. המפתח הוא התחסנות מוקדמת".

האם השנה יש יותר חולים משנים שעברו?

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור איתמר גרוטו: "עשו שינוי בשיטת המדידה בחולי השפעת, והשנה סופרים את החולים הקשים בשיטה אחרת. אם יש חולה בתחלואה נשימתית קשה לדוגמא, מבררים אם יש לו שפעת. לעומת מה שהיה עד עכשיו שזה ניטור פסיבי. לכן, לא ניתן להשוות בין מספר החולים בשפעת השנה לבין שנים קודמות. חייבים תמיד לדייק. זה לא אומר שלא צריך להתחסן, זה לא אומר שהשפעת היא לא מחלה קשה. כמו שד"ר קופל אמר, השנה יש שיעור גבוהה יחסית של צעירים שאושפזו במצב קשה אחרי שחלו בנגיף".

דור ההורים הצעירים בעידן של היום חשוף למידע, שמצד אחד הוא מבורך, ומהשצד השני, חושף אותו להמון "דיס-אינפורמציה". המידע שאנו נחשפים אליו יכול לסייע גם להפצה של תופעות מסוכנות. לחלק מהאנשים נראה נוח להאמין למידע שקבוצה תומכת של אנשים מאמינה בו גם, אך זה לא אומר שהמידע נכון ומדויק.

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו: "לא ניתן להשוות בין מספר החולים בשפעת השנה לבין שנים קודמות. חייבים תמיד לדייק. זה לא אומר שלא צריך להתחסן, זה לא אומר שהשפעת היא לא מחלה קשה"

לדברי פרופ' גרוטו, "המקרים העצובים ביותר הם המקרים שבהם היה אפשר להתחסן, במדינות שהם יש מערכת חיסונים טובה כמו ישראל, מערכת של טיפת חלב, דברים מהסוג הזה. זה הטרגדיות האמיתיות, וזה אכן תקדים להכריז על תופעה חברתית כמשהו מוחשי מאיים לא פחות מדברים ביולוגיים כמו עמידות לאנטיביוטיקה".

האם אפשר לעשות פעולות מנע?

ד"ר גיל צ'פניק מעמותת "מדעת": "אפשר לבדוק את ההתפרצות האחרונה של מחלת החצבת ואת הסיכונים הבריאותיים, ולהסתכל על זה בצורה מדעית-רפואית. הולכים לכל המקומות שבהם יש התפרצות ורואים מה משותף בין כל הקהילות שיש בהם התפרצות של המחלה. הטריגר הוא פעילות של אנשים המפיצים את ה'דיס-אינפורמציה' על החיסונים כמו מגפה או וירוס, אומרים שאנשים מתים בגלל החיסונים למשל, ומהסיבה הזו חלה עלייה בתחלואה ואנשים החולים במחלה מעבירים אותה ממקום למקום בעולם".

האם יש שחר לשמועה על הקשר בין חיסונים לאוטיזם?

ד"ר קופל: "המחקר של ד"ר אנדרו וויקפילד בשנת 1998 שעלה בנושא הוא שקרי. לאחר כמה שנים הצליחו לגנוז את המאמר הזה, ושללו לו את הרישיון לאחר זיוף את תוצאות המחקר. עד היום ישנם עדיין אנשים שמאמינים בכך ולא רוצים להתחסן בעקבותיו.

מה מכילים החיסונים?

ד"ר צ'פניק: "אנחנו יודעים בדיוק מה יש בחיסונים, אין שם עופרת ולא כספית. יש שם אלומיניום בכמות מזערית ומדודה, כדי לייצר את התגובה החיסונית. אם לא נכניס את המרכיב הזה, הגוף לא יפתח את התגובה כמשהו זר. אנחנו נחשפים לאלומיניום כל הזמן. זה חומר שאינו מסוכן, מכניסים אותו לחיסון כדי שיהיה יעיל ושלא יתפתח זיהום למשל".

האם ניפטר מהמחלות האלו בעתיד?

ד"ר קופל: "מחלות שחשבנו שעברו מהעולם חוזרות ומתפתחות כל הזמן כמחלות חדשות. כל שינויי האקלים שאנחנו חווים במאה ה-21 משפיעים מאוד על מחלות זיהומיות שמאיימות על אוכלוסיות ומדינות. תמיד צריך לשמור על עצמינו, וחיסונים זה אחד מהדברים שעד היום הכי תרמו לנו בהגנה על גופנו".