גנץ ונתניהו
צילום: אוליבייה פיטוסי ותומר נויברג, פלאש 90

תוכנית המאה: המלכודת של גנץ והניצחון של נתניהו

יו"ר כחול לבן הפך בעל כורחו לחלק מקמפיין הבחירות של ראש הממשלה • ליברמן מצנן את ההתלהבות ומדגיש - קודם חסינות, רק אחר כך ריבונות • למרות הקרע ביחסים - נשיא פולין היה צריך להיות על במת הנואמים בפורום השואה בין לאומי
יואב קרקובסקי | פרשנות
25 בינואר 2020
10:49

לסוף השבוע הזה יוצא יו"ר כחול לבן בני גנץ עם דילמה לא פשוטה, קשה מאוד אפילו. איך הוא מצליח לצאת מהשח-מט שעשו לו פוליטיקאים מיומנים ממנו? חרדת ההישרדות שלהם הביאה אותם לשכלל את המלחמה, והכניסו אותו לתוך מצב מאוד סבוך. הזמנה מהבית הלבן של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שמי שלוקח בעלות על ההזמנה הוא היריב הפוליטי שאותו רוצה גנץ להחליף, ראש הממשלה בנימין נתניהו. זהו מצב מאוד מורכב.

אנשיו של גנץ, דאגו לתדרך בחמישי בערב כי לממשל האמריקני היה חשוב שהמפגש בין סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס לבין גנץ יתקיים במהלך שהותו. הם תיארו זאת כיוזמה שבאה מהצד האמריקני. הם כנראה ממש לא היו חשופים לנעשה מאחורי הקלעים, שגנץ הופך בין רגע, ומבלי ששם לב לחלק מתפאורת מסע הבחירות דווקא של בנימין נתניהו, יו"ר הליכוד.

נתניהו יוצא הממלכתי, המבוגר האחראי, האיש ש"מפרגן" ליריבו הפוליטי. השאלה אם זה פירגון, או חיבוק דב

המורכבות של המצב הזה היא אדירה. נתניהו ייתפס בציבורית כממלכתי. הנה על השולחן תוכנית מדינית פורצת דרך, אולי התוכנית המדינית-אמריקנית הטובה ביותר לישראל שהוצגה מעולם, כזו שישראל צריכה לאמץ בשתי ידיים, ולכן ורק משום כך, פעל נתניהו שגם גנץ ייחשף לתוכנית הזו. כדי להשיג לה הסכמה לאומית רחבה. נתניהו יוצא הממלכתי, המבוגר האחראי, האיש ש"מפרגן" ליריבו הפוליטי. השאלה אם זה פירגון, או חיבוק דב. גנץ בתמימותו או באין ברירה הפך להיות שחקן משנה במלחמה של שניים על שינוי סדר היום. נתניהו מנסה לברוח מהדיון על חסינותו, טראמפ לחמוק מהדיונים על הדחתו.

הדילמה של גנץ היא קשה מאוד. בין מלכודת דבש, לבין מלכוד 22. מצד אחד שנשיא המעצמה הגדולה בעולם מזמין, קשה עד קשה מאוד לסרב. מצד שני להיענות להזמנה שהיא למעשה בחסות נתניהו – מקטין את גנץ פוליטית בצורה שעשויה לפגוע בדימויו כמועמד לגיטימי לראשות הממשלה.

 בין מלכודת דבש, לבין מלכוד 22, גנץ (צילום: הדס פרוש, פלאש 90).

אם יסרב גנץ, הוא יסתבך במישור הציבורי מול הקהל שאותו הוא רוצה, אלה שנמצאים על הציר שבין הליכוד לבין כחול לבן. אם יילכד בתוך המלכודת הדבש מה זה יעשה לו פוליטית? איך תתמודד עם תוכניתו המדינית של טראמפ מפלגתו המורכבת של גנץ, שמצד אחד מצויים בה עפר שלח ויעל גרמן אנשי השמאל, לצד צבי האוזר ויועז הנדל מן הימין.

זה לא היה מקרי שהתחולל בשבוע האחרון שינוי דרמטי בקו המדיני שהובילה כחול לבן. מהתנגדות נחרצת לפרסום תוכנית המאה לפני הבחירות בישראל, מתוך עמדה שזוהי התערבות בוטה בפוליטיקה הפנים-ישראלית, לתמיכה בהחלת החוק הישראלי על בקעת הירדן, ועד נסיעה לוושינגטון לחשיפת התוכנית המדינית של טראמפ. בין הבית הלבן למטה של גנץ מתקיימים קשרים כבר כמה חודשים. אצל גנץ חשבו עד כה שזו אחריות ממלכתית אמריקנית לייצר מדיניות של "ביי פרטיזן" (קשרים מול שתי המפלגות הגדולות), שם קוד למדיניות הישראלית כלפי הקונגרס והסנאט האמריקניים לאורך כל השנים, למעט בקדנציה האחרונה של נתניהו וטראמפ.

בעוד בכחול לבן נזהרים בכבודו של טראמפ ומקיימים עוצר ראיונות, ליברמן אומר את מה שרבים בסביבתו של גנץ חושבים ואומרים בשיחות סגורות, הכל זה תרגיל כדי למנוע דיון על החסינות. קודם חסינות, רק אחר כך ריבונות - אומר ליברמן, הלכה למעשה

אבל מתברר שלא ממלכתיות ולא נעליים. שיתוף פעולה בין הבית הלבן לבית בבלפור. אם לא ניתן לעצור את דיוני החסינות וההדחה, נחבק את היריב כל כך חזק עד שייחנק. ההתלבטות של כחול לבן ברורה, ומשום כך הורו ראשי הסיעה לחבריה לדמום עד שיוחלט מה המדיניות, עד ההצהרה שיישא גנץ במוצאי שבת בכפר המכבייה.

בינתיים מימין לליכוד כבר נשמעות האזהרות לנתניהו, ויתורים לא יתקבלו. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן במסר חריף במיוחד שקורע את המסכות. בעוד בכחול לבן נזהרים בכבודו של הנשיא טראמפ ומקיימים עוצר ראיונות, ליברמן אומר את מה שרבים בסביבתו של גנץ חושבים ואומרים בשיחות סגורות, הכל זה תרגיל כדי למנוע דיון על החסינות. קודם חסינות, רק אחר כך ריבונות - אומר ליברמן, הלכה למעשה. בנט וחבריו בימינה רואים את הסכנה של ויתור על שטחי מולדת שמסתתר מאחורי המילים היפות שמוצגות כרגע כלפי חוץ. סמוטריץ' כבר הזהיר את נתניהו בעבר, פעם מזמן כשרק היה חבר כנסת ולא שר וחבר קבינט, שכל דיון על תוכנית המאה יוביל להפלת הממשלה. עכשיו אין ממשלה להפיל, יש בחירות להחמיץ, אז הוא הרבה יותר זהיר.

 הורוביץ רוצה שיח מדיני עד הבחירות, פרץ קצת פחות נלהב 

השמאל המאוחד משמאל לכחול לבן רואה באירוע הזה, החזרת הסוגיה המדינית לשולחן, כאירוע המכונן מבחינתו בבחירות. אם עד כה לא היה נושא לבחירות במישור הפרקטי, הרי שעכשיו הגיע הנושא שמבדל באופן אמיתי את כחול לבן מהעבודה-גשר-מרצ. כחול לבן אומרים בשמאל, נטולת כל אידיאולוגיה מדינית של ממש. אנחנו מתנגדים לצעדים חד צדדים, לנו לא בעיה לומר שאנחנו פשוט נגד תוכנית טראמפ. לכחול לבן, שקורצת כל הזמן ולעיתים בשתי עיניים לימין, זה ממש קשה עד בלתי אפשרי. הסוגיה המדינית מלמדת שיש הבדלים של ממש בין שתי הרשימות. הורוביץ רוצה שיח מדיני עד הבחירות, בכלל לא בטוח שזה נוח לשותף שלו לדרך עמיר פרץ, ויש את אורלי לוי אבקסיס, שדיבורים על ויתורים מדיניים עושים לה גרד קשה בכל הגוף.

השבוע הזה הוא הדרך הטובה ביותר מבחינתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להתניע את קמפיין הבחירות שלו. הוא פגש את פעילי הליכוד בערב השקת הקמפיין, הוא הבטיח להם 60 אירועי שטח. אחרי שחרש את הרשתות החברתיות בלייב פייסבוק ובסרטונים, קמפיין הבחירות האחרון לראשות הליכוד הצית בו את האהבה המחודשת לשטח. מעולם לא האמין כל כך נתניהו בשטח, ושטח של פריימריז שונה לחלוטין משטח של בחירות כלליות לכנסת, אבל ההתלהבות שהאירועים הללו הכניסו בו עוררו בו את הרצון לחזור לכינוסים גדולים.

את האירוע הזה ריבלין עשה מתוך אמונה עמוקה ואמיתית שיש חובה להילחם באנטישמיות הגואה בארצות הברית ובעיקר במדינות מערב אירופה, הוא לא ידע שזה יהפוך לאירוע מדיני מכונן במערכת הבחירות של נתניהו

השבוע הזה היה גם עדן מדיני בעבורו. כשהחליט לקיים את הכינוס הבין לאומי ביד ושם, לא ידע מי שיזם אותו, נשיא המדינה ראובן ריבלין, שישראל תהיה במערכת בחירות, ועוד שלישית במספר. את האירוע הזה ריבלין עשה מתוך אמונה עמוקה ואמיתית שיש חובה להילחם באנטישמיות הגואה בארצות הברית ובעיקר במדינות מערב אירופה, הוא לא ידע שזה יהפוך לאירוע מדיני מכונן במערכת הבחירות של נתניהו. ראש הממשלה שלא מורגל בשנים האחרונות להחמיא, ובוודאי שמדובר ביריב פוליטי כמו הנשיא, עשה זאת באופן נדיר על בימת יד ושם. הוא כל כך לא מורגל במחמאות שיצאה לו מילה מעט מוזרה – אני משבח את הנשיא ראובן ריבלין על "ייזום האירוע". ככה זה שמפרגנים ולא רגילים זה יוצא מעט גמלוני.

התפאורה הזו הייתה מושלמת מבחינתו של ראש הממשלה. ולדימיר פוטין הגיע עם בשורת נעמה יששכר, פנס עם בשורת טראמפ. "אז מי אלה הילדים שמנסים למשוך לי בגלימה", שואל את עצמו גוליבר נתניהו, "אה אלה הם ראשי כחול לבן". זה המסר שמנסה נתניהו לייצר סביב הדרישה שלא יורדת עדיין משולחנה של הכנסת, לכנס את המליאה כדי להקים את וועדת הכנסת שתדון בהסרת החסינות שלו.

נשיא פולין אנדז'יי דודה היה בטוח כשהוזמן כי מקומו בין הנואמים ביד ושם. ולהפתעתו גילה כי הוא הוזמן רק כדי לקחת חלק בטקס שבו אחרים נואמים. נציגי בנות הברית, הוסבר לדודה, הם הנואמים בטקס

ועוד מילה מתחייבת סביב כינוס השואה הבין לאומי ביד ושם. העימות בין פולין לישראל החל סביב חוקי השואה הפולניים, אבל הוא ממשיך ומדרדר חליפות בשורה של עקיצות ובין שתי המדינות. עוצמת העימות באה והולכת, עולה ויורדת, אבל נשארת כל העת ברקע היחסים. נשיא פולין אנדז'יי דודה היה בטוח כשהוזמן כי מקומו בין הנואמים ביד ושם. ולהפתעתו גילה כי הוא הוזמן רק כדי לקחת חלק בטקס שבו אחרים נואמים. נציגי בנות הברית, הוסבר לדודה, הם הנואמים בטקס. נציגי ארצות הברית, רוסיה, בריטניה וצרפת. הם המדינות ששיחררו את אירופה מידי הגרמנים. לצד המנצחים גם המנוצחת קיבלה את הזכות לנאום, גרמניה.

פולין, שהיא קורבן של הגרמנים, ובקרב חסידי אומות העולם הפולנים הם הרבים ביותר, לצד כאלה שגם שיתפו פעולה עם הגרמנים נגד היהודים, הם נותרו בחוץ. פולין, שעל אדמתה בוצע הרצח של ששת מיליוני היהודים, היא המדינה שמשקיעה הכי הרבה משאבים להנציח את זכרם של הנרצחים היהודים, בשימור המוזיאונים ואתרי הזיכרון הרבים, ומקומה על בימה הנואמים נשלל.

הטקס ביד ושם היה מרשים, מרשים מאוד, ובעל חשיבות בין לאומית והיסטורית שלא ניתן לערער עליה. אבל זה היה טקס ארוך עם הרבה נאומים, לא קצרים, וחשובים לצד קטעי אומנות וידאו שגם הם לא היו קצרים במיוחד. לו רצו המארגנים להראות נכונות של ממש להוריד את רף העימות מול פולין, היו מקצרים את אחד מקטעי הנגינה או התזמורת, מוותרים על קטע וידאו ומזמינים את נשיא פולין דודה לנאום, כי היה לכך מקום, חד משמעית.