נוסעים לובשים מסכות הגנה בתחנת רכבת בהונג קונג
צילום: אי-פי

מה יותר מפחיד מנגיף קורונה?

מה ידוע לנו על הווירוס? כיצד ייתכן שהגיע מנחשים בשוק חיות? מה אפשר ללמוד מהתפרצות הסארס לעומת המקרה הנוכחי? האם אנחנו צריכים להיות מודאגים? ומה הקשר של כל אלה לבראד פיט? | האזינו ל"תיק רפואי", הסכת הבריאות של כאן חדשות
דקלה אהרן שפרן
31 בינואר 2020
13:55

ב-1995 יצא לאקרנים הסרט "12 קופים", בכיכובם של בראד פיט וברוס וויליס. הסרט מספר על נגיף קטלני שמשמיד את רוב האנושות בכדור הארץ, ואיש מהעתיד נשלח לגלות מה אפשר לעשות כדי להתגונן מפני הנגיף. מלבד המשחק המשובח של שני הכוכבים ההוליוודים, יש עוד משהו מרתק בסרט הזה, ובסרטים אחרים שדומים לו, ובסיפורים שהם מציגים - על מגפות שמאיימות על שלום האנושות.

האזינו לפרק 5 של "תיק רפואי" - הסכת הבריאות של כאן חדשות

כששומעים את הדיווחים מהעולם על נגיף קורונה, ורואים את התמונות המלחיצות מסין, של אנשים שמסתובבים עם מסכות, קשה שלא להיבהל ולחשוב שמדובר בסוג של אפוקליפסה - ממש כמו בסרטים. מקרי הידבקות כבר התגלו בעוד מדינות בעולם, וגם בנמל התעופה בן גוריון מעבירים מיד את החוזרים מסין לבדיקות רפואיות. וכשכל זה מגיע גם אלינו - אפשר לדעת שההיסטריה העולמית נמצאת בעלייה. 

אז האם באמת יש לנו סיבה להצטרף לבהלה? ומה אנחנו בכלל יודעים על נגיף קורונה? דקלה אהרן שפרן מנסה לעשות סדר במידע הרב שמגיע אלינו מהחדשות, ומארחת את פרופסור נדב דווידוביץ' ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.

מה אנחנו יכולים ללמוד מהתפרצויות קודמות של וירוסים ועד כמה התפרצויות אלה נדירות?

תופעת התפרצויות הווירוסים, שנקראת "מחלות מגיחות", קורית כל הזמן. מבחינה אקולוגית, הקירבה בין בני אדם לבעלי חיים היא קרקע פורייה להעברת מחלות. להבדיל מהתפרצות נגיף הסארס מלפני שני עשורים למשל, היום כבר יש מסגרת של תקנות בריאות בין-לאומיות, מה שמאפשר התמודדות טובה יותר.

מה הסיכוי שהנגיף יגיע לארץ?

קשה לנבא. נגיף הסארס, שדומה לקורונה, לא הגיע לישראל, לשמחתנו. יחד עם זאת, יש להישמע להמלצות צוות הטיפול במגיפות של משרד הבריאות שהתכנס בשבוע שעבר לדון בנושא. בסך הכול, בישראל ערוכים לכך בצורה טובה מבחינה מקצועית. אך החיסרון הוא התשתיות הירודות וכוח האדם הדל.

פרופ' נדב דווידוביץ': "יש להישמע להמלצות צוות הטיפול במגיפות של משרד הבריאות שהתכנס בשבוע שעבר לדון בנושא. בסך הכול, בישראל ערוכים לכך בצורה טובה מבחינה מקצועית. אך החיסרון הוא התשתיות הירודות וכוח האדם הדל"

אחד הלקחים מהתפרצות הסארס הוא חוסר התיאום בין המדינות וחוסר בתשתיות למחקר. כיום המחקר הוא מקיף מאוד ומתבצעות חקירות אפידמיולוגיות רבות כדי ללמוד את הווירוס ולדעת איך להילחם בו. ארגון הבריאות העולמי ממש לא אדיש לכך. ישראל מאוד חזקה בתחום ובאים מכל העולם כדי ללמוד מאיתנו.

מה אנחנו יודעים על הווירוס מעבר לכך שהוא גורם למחלת ריאות קשה?

זה "בן הדוד" של נגיף הסארס. הווירוס מועבר באמצעות דרכי הנשימה ודוגר בגוף בין יומיים לשבעה ימים. עדיין קשה לומר עד כמה המחלה קשה, אך כרגע אחוזי התמותה הם כ-10%.

אומרים שמקור הווירוס בשוק החיות בעיר ווהאן שבסין, עד כמה זה נדיר?

לאורך כל ההיסטוריה האנושית אנו עדים לווירוסים שהגיעו מבעלי חיים, כמו השפעת על סוגיה שמקורה בעיקר בעופות. מה שמעניין הוא מאמר מדעי שהתפרסם לאחרונה, והראה שהטיפול הלקוי בפירות הים שבשוק בווהאן הוא זה שהביא להתפרצות.


למה בעצם לא סוגרים נמלי תעופה כדי לבודד את הווירוס, ליתר ביטחון?

מה שיפה בתקנות הבריאות הבין-לאומיות הוא האיזון שבין המלחמה במגיפות לבין שגרת חיים ושגרה כלכלית תקינה. הדרך לחזק את אמון הציבור במערכת הבריאות היא הסברה.

למה אמון הציבור חשוב כל כך?

בריאות הציבור באופן כללי חייבת להיות מבוססת על אמון. פרשות כמו רמדיה, הקישון והנישוב במאגרי הגז, שבוצע רק לאחרונה, פוגעים באמון הציבור ויכולים להביא למצב שבו אזרחים לא יישמעו להנחיות המערכת.

מה אומר המושג One Health?

One Health זו תפיסה שמחברת בין תחומי ידע שונים. לפי התפיסה זו, לא ניתן לחקור מחלות רק מהפן הרפואי והביולוגי, אלא יש לקחת בחשבון תחומים נוספים שקשורים לטיפול במחלה ומיגורה, כמו וטרינריה, אקולוגיה ואף סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

האם יש סיבה להילחץ מהקורונה יותר מהשפעת ושאר הזיהומים הקשים בבתי החולים?

בשנות ה-50 וה-60 מה שהלחיץ את הציבור היה הפצצה האטומית, וזה עבר עם השנים לתחום הביולוגי. צריך לקחת את הדברים בפרופורציה ולהיות דרוכים. גם העברת המסרים לתקשורת וממנה צריכה להיות יותר שקולה ופחות מלחיצה.