דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, בני גנץ
צילומים: אי-פי, פלאש 90

מהפך: הימין מקדם מדינה פלסטינית והשמאל מצקצק

למילים ולמוזיקה של טראמפ השבוע בבית הלבן היה חלק אדיר במיצוב התוכנית המדינית שהימין הישראלי לא יוכל לוותר עליה | פרשנות
יואב קרקובסקי | פרשנות
01 בפברואר 2020
08:02

גבירותיי ורבותיי – מהפך, שעליו רשום רק אדם אחד, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. הנשיא האמריקני גרם השבוע לימין הישראלי לקדם תוכנית שהתוצאה שלה היא הקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. זה לא השמאל "הבוגדני" מקדם, אלא הימין ובראשו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון נפתלי בנט ושר התחבורה בצלאל סמוטריץ'.

הימין מחלק את הארץ, בחסותו של נשיא שהוא הידיד הקרוב ביותר שהיה לישראל ולעומד בראשה. המקצוע של בנימין נתניהו הוא מנהל שיווק. זו הייתה הפרנסה שלו לפני שנכנס לעולם הדיפלומטי והפוליטי. יהיו שיגידו שרק מנהל שיווק מצוין יכול לשווק את אותה המפה של הסכמי אוסלו, מאמצע שנות ה-90, שצוירה בידי ממשל אמריקני דמוקרטי בראשות הנשיא ביל קלינטון. הפעם העטיפה חדשה, מבית הייצור של ממשל טראמפ. לכאורה אותה המפה, אבל יחס הפוך. הימין מחבק, השמאל מצקצק.

אז זהו, זוהי לא בדיוק אותה המפה. יכול להיות שמבחינת הגושים והכתמים על המפה זה נראה דומה, אלא שהמילים שמתלוות למפות הללו שונות בתכלית. אם עד לפני שלושה ימים היחס של מחלקת המדינה האמריקנית להתנחלויות ביהודה ושומרון היה שמדובר במחסום בפני השלום ופשע מלחמה, הרי שמאז הכרזת טראמפ, ההתנחלויות הן עובדה קיימת. שני הצדדים יצטרכו להשלים עימן.

יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון הצהירה השבוע בריאיון ברדיו, כי גם היא כבר מבינה שהגושים הגדולים יסופחו למדינת ישראל. כן השמאל הישראלי מימין, הימין הישראלי משמאל. בשורה מצוינת למי שמובילים מפלגות מרכז בישראל. זה הזמן שהליכוד אולי ייזכר בעובדה שהוא היה מפלגה שמנהיגיה הובילו תהליכי שלום, ימין ליברלי ממלכתי ומרכזי, ולא קיצוני ימני, מסורתי ודתי, כפי שניתן להבין מהתנהלותו בשנים האחרונות בכנסת.

למילים ולמוזיקה של טראמפ השבוע בבית הלבן היה חלק אדיר במיצוב התוכנית המדינית שהימין הישראלי לא יוכל לוותר עליה

למילים ולמוזיקה של טראמפ השבוע בבית הלבן היה חלק אדיר במיצוב התוכנית המדינית שהימין הישראלי לא יוכל לוותר עליה. תוכנית שמעמידה במבוכה את השמאל הישראלי שמתנגד לה או חמוץ כלפיה, כי במידה לא מבוטלת התוכנית מקטינה ומקפחת את הצד השני, הפלסטיני, כך שהריאליים בשמאל, שהתרגלו למציאות של ויתורים ישראלים, לא יכולים להניח ולו לרגע אחד שתוכנית מהסוג הזה יכולה להפוך לנייר עמדה אמיתי שעליו מתחיל דיון מדיני כלשהו.

אבל מעבר לקונפטי שעוטף את הכול, חגיגות הימין נעצרו לקראת סוף השבוע באבחת מעצור יד של ג'ארד קושנר. זרועו המדינית הארוכה של טראמפ, עצרה את המהלך החד צדדי שתיכנן ראש הממשלה כבר לתחילת השבוע הקרוב. קושנר הבהיר – אין מהלכים חד צדדים, כל מהלך ייבחן באמצעות ועדה משותפת ישראלית-אמריקנית. ועדה שטרם קמה. לוועדה כזו ייקחו שבועות לקום, והבחירות כידוע הן בעוד 30 ימים. אין זמן כעת לוועדות ועיכובים מבחינתו של ראש הממשלה.

לפני שמתחילים לחגוג, קושנר רוצה את תמיכת מדינות ערב המתונות, שבלעדיהן אין תוכנית החלה ואין ריבונות. כל צייצני בלפור שריקדו ברחובות הקרירים של וושינגטון, עצרו את הריקודים ופתחו קופסאות שימורים של חמוצים והחלו לבצע חשבון נפש. מה לא הבנו, מי הטעה אותנו, נתניהו או שליחיו של טראמפ?

אמנם את הריקודים צריך לעצור, אבל גם אסור להתבלבל. לנתניהו יש הישג אדיר ביד, כזה שאף ראש ממשלה ישראלי לא קיבל. עם מעט מאוד ויתורים מדיניים הוא קיבל הכרה בירושלים כבירת ישראל, רמת הגולן כחלק ממדינת ישראל, ושכל פתרון מדיני לא יכלול פינוי יישובים. אלה הישגים פורצי דרך, וכל ממשל אמריקני יתקשה לשנות את הקו הזה באופן קיצוני. נוכח המדיניות הזו של טראמפ, רוסיה ואירופה מיישרות קו, ומדינות ערב המתונות מקבלות את התוכנית בצינה, לא הביעו הסתייגות או התנגדות ברורה עד לרגע זה.

ההתלבטות של נתניהו היא כעת אדירה. האם לקדם חלק מהתוכנית בדמות החלת החוק הישראלי על ההתנחלויות, כולן או חלקן, עוד לפני הבחירות תוך יצירת עימות עם ארצות הברית, עם החבר הטוב ביותר בבית הלבן, בכדי לרצות את בנט וסמוטריץ' – או להתעמת עם הימין הישראלי ערב בחירות? הגורליות והחשובות ביותר בחייו הציבוריים והאישיים שלו.

בינתיים ראש הממשלה מנסה לרבע את המעגל. את הממשלה הוא לא יכנס בשבוע הבא, תירוצים והסברים לא חסרים, הוא יסביר ששבוע ימים לא שהה בארץ, וביום שני הוא טס לאוגנדה כך שביום ראשון או ביום שלישי אין מצב לכנס את הממשלה, ואולי המתיחות הביטחונית בדרום תחייב בכלל לכנס את הקבינט ביום רביעי או חמישי, כך שענייני הריבונות יידחקו תחת מטר האזעקות שרק הולך ומתגבר בחודש האחרון ביישובי עוטף עזה.

לכחול לבן היו השבועיים האחרונים השפל העמוק ביותר שלהם מאז הוקמה המפלגה, לפני כשנה. שבוע מדיני רצוף הצלחות לנתניהו. זה התחיל עם רכבת אווירת של מנהיגים, הזימון לבית הלבן שתכליתו הייתה להוכיח לגנץ כמה הוא קטן במישור המדיני מול שועל הקרבות הוותיק שנכנס ויוצא מלשכתו של פוטין בקרמלין, ועד מדשאות הבית הלבן בוושינגטון – ובטיסה ישירה חזרה למוסקווה תוך שהוא נותן טרמפ לנעמה יששכר.

ההפתעה במטה כחול לבן היא שאפילו שבוע כמו זה לא הזיז את מפת הסקרים כמעט לגמרי. זה די מדהים, נתניהו קוצר הצלחות ועדיין בני גנץ מצליח לשמור כמעט על תיקו איתו. מנגד הקיפאון בסקרים הוא גם נוכח מציאות היסטורית נוספת, לראשונה מועמד לדין ראש ממשלת ישראל בשלושה תיקים שונים בעבירות החמורות ביותר בעבירות הצווארון הלבן – שוחד מרמה והפרת אמונים.

כחול לבן נגררו השבוע אחרי סדר היום של הליכוד. במוצאי שבת הצליח גנץ להיחלץ מאמבוש מדיני שטמנו לו טראמפ, נתניהו ופנס, והצליח להוכיח שגם לו יש מהלכים בוושינגטון שכמעט רשומה בטאבו על שמו של נתניהו. אנשיו של ראש הממשלה המשיכו בסיבוב על גבו של גנץ, בכך שמשכו את בקשת החסינות, העילה שבגללה מיהר גנץ לארץ, כשזה היה על המטוס לציריך.

כחול לבן דווקא מודים לנתניהו על התרגיל הזה. אם הוא היה מחליט לפני כן על משיכת החסינות, הלחץ בבית הלבן עליו להיות חלק מטקס השקת תוכנית טראמפ היה כזה שלא מאפשר לו שלא להיות בו. גנץ, העדיף בצדק לא לקחת חלק בטקס שהיה ברור שאין לו ממש מה להרוויח בו. הוא לא היה מקבל זכות דיבור באירוע הזה, וטראמפ לא היה מעמיד אותו מצידו השני, סמוך לראש הממשלה.

ב-25 חתימות בלבד יכול גנץ להביך את נתניהו ולדרוש דיון מליאה והצבעה בסיומו. איך יגיב הממשל האמריקני לו יגלה כי הליכוד בראשות נתניהו מונע דיון והצבעה על התוכנית ששלוש שנים הם וצוות שליחיו של טראמפ עבדו עליה?

ההיגררות של כחול לבן אחרי סדר היום של נתניהו התבטאה בהודעה של גנץ ביום רביעי שכחול לבן תביא לאישור הכנסת את התוכנית. המטרה, מסבירים אנשיו של גנץ, היא לעורר מבוכה בימין. הם רוצים לראות את בנט, סמוטריץ' ושקד, מצביעים בעד התוכנית המלאה שיש בה הקמת מדינה פלסטינית על שטח השווה ל-85% משטחי הגדה (כולל חילופי שטחים) ושבירתה מזרח ירושלים.

הימין הרי רוצה לקדם את התוכנית שכוללת החלת ריבונות, אבל מתקשה לדבר על החלק השני של התוכנית שמקדם מדינה פלסטינית. המבוכה עשויה לגדול אם הליכוד באמצעות יו"ר הכנסת ימנע כינוס מליאה בנושא. ב-25 חתימות בלבד יכול גנץ להביך את נתניהו ולדרוש דיון מליאה והצבעה בסיומו. הצבעה שהיא הצהרתית בלבד, אך איך יגיב הממשל האמריקני לו יגלה כי הליכוד בראשות נתניהו מונע דיון והצבעה על התוכנית ששלוש שנים הם וצוות שליחיו של טראמפ עבדו עליה? בכחול לבן עדיין שוקלים לבצע את התרגיל הפוליטי הזה. בניגוד לדיוני החסינות אותם החרימו חברי בלוק הימין, את הדיון הזה הם כבר לא יוכלו לפספס.