אבו מאזן
צילום: פלאש 90

אנטישמיות ודה לגיטימציה של ישראל: כך הרשות הפלסטינית מדריכה מורים

מחקר מקיף שבדק יותר מ-100 ספרי הדרכה למורים ברשות הפלסטינית מעלה תמונה קשה: המורים נדרשים לחנך את התלמידים לשלילת הנוכחות היהודית בארץ, עידוד טרור ואפילו אנטישמיות של ממש. חלק מהמורים מלמדים גם בבתי הספר של אונר"א
נורית יוחנן
05 בפברואר 2020
07:48

"הכובש הציוני מפיץ את ארסו בכל פינות החיים בפלסטין" ו"הכנופיות שלהם הפיצו חורבן ונעצו את ניבי העוינות שלהן": אלו המשפטים שמורים ברשות הפלסטינית צריכים לשנן ולהעביר לתלמידיהם. מחקר חדש מטעם "המכון לחקר מדיניות במזרח התיכון", שבדק 109 ספרי הדרכה של מורים במקצועות שונים שיצאו מטעם משרד החינוך הפלסטיני, העלה ממצאים קשים – המורים, שמלמדים בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובתיכונים, נדרשים לחנך לדה לגיטימציה של נוכחות היהודים בארץ ולעידוד טרור.

מדובר בספרים המשמשים את המורים שמלמדים הן בבתי הספר הממלכתיים של הרשות הפלסטינית והן בבתי הספר של אונר"א, שכמה מהם פועלים גם במזרח ירושלים. המורים נדרשים לחנך את התלמידים לכך שייסוד מדינת ישראל הוא עוול שלווה בטבח של פלסטינים וגירוש המוני. בספרי ההדרכה מוסבר כי בשיעורי חברה לכיתות ו' ו-ז', התלמידים נדרשים להשוות את אירוע "הנכבה" לאירועים היסטוריים אחרים דוגמת הכיבוש המונגולי והמאבק של המתיישבים ביבשת אמריקה באינדיאנים ילידי היבשת. 

הציונים והציונות מוצגים כמפלצת. כך למשל, במקצוע השפה הערבית לכיתות ט' התלמידים נדרשים ללמוד ולנתח לשונית את הקטע הבא: "כנופיות אלו (של הציונים) הפיצו חורבן והרס ונעצו את ניבי העוינות שלהן בגופה הטהור. הן ביצעו בה את המכוערות שבמערכות ההשמדה, עד אשר איש מתושביה הערבים לא נותר חי". בקטע אחר באותו מקצוע ולאותה כיתה התלמידים צריכים לנתח את המשפט "הכובש ניסה לחנוק את נשימת הרחמים". היהודים מוצגים בצורה אנטישמית, פעם כנוכלים ובפעם אחרת כ"בעלי שאיפות חמדניות".

במקום אחד, השלום מוזכר כאידאל לכל בני האדם אבל ההתנגדות האלימה מוצגת כלגיטימית כמו ההתנגדות הלא אלימה. מורים המלמדים את תלמידי כיתות ד' נדרשים לשאול אותם "מהי הדרך לשחרור פלסטין?", והתשובה הרצויה על פי הספר היא "התנגדות לכיבוש בכל הדרכים". המורים שמלמדים את מקצוע השפה הערבית בכיתה י' נדרשים להסביר לתלמידים – הג'יהאד היה קיים בעבר בפלסטין ויהיה קיים על אדמתה עד יום הדין.

דוד בדין, עורך המחקר, מדגיש את אחת הדוגמאות הבולטות לעידוד הטרור בספרי ההדרכה – שיעור בן ארבעה עמודים במסגרת מקצוע "השפה הערבית" לתלמידי כיתות ה' – בו משבחים את דלאל מוגרבי, המחבלת שביצעה את הפיגוע בכביש החוף ב-1978, שבו נרצחו 35 ישראלים. "לפני שנתיים הציגו אותה בספרים עם בגד ים ליד החוף, היום היא מופיעה במדים. זה כדי לשדר את המסר, שהיא דוגמא לילדים". בדין שעוקב ב-20 השנים האחרונות אחרי ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית מציין כי רמת ההסתה הלכה וגברה עם השנים. "זה לא רק הסתה אלא שטיפת מוח. יותר גרוע מחינוך לשנאה הוא חינוך למלחמה טוטאלית".