הסופר סלמאן רושדי
צילום: אי-פי

סלמאן רושדי: "אנחנו חיים בעולם שבו השקר ניצח"

31 שנים לאחר שהוצא נגדו גזר דין מוות בגין הספר "פסוקי השטן", הסופר לא מוכן לשתוק. בריאיון לכאן תרבות הוא יוצא נגד טראמפ: "בכל פעם שנדמה לך שהגעת איתו לתחתית, אתה מגלה שיש עוד לאן לרדת". ומתנגד לצנזורה העצמית של הדור הצעיר: "ספר כמו פסוקי השטן לא היה מקבל היום תמיכה"
גואל פינטו, כאן תרבות
18 בפברואר 2020
14:32

"בשנים האחרונות למדנו שאם אתה משקר לאורך זמן, אנשים כבר לא יידעו מהי האמת, ואתה כמנהיג יכול להרוויח מזה - זו רוח התקופה בה אנחנו חיים". כך אמר היום (שלישי) הסופר סלמאן רושדי בריאיון מיוחד לתוכנית "גם כן תרבות" עם גואל פינטו, בכאן תרבות.

האזינו לריאיון עם סלמאן רושדי

בריאיון, שהתקיים לרגל הוצאת ספרו החדש של רושדי, בית גולדן, המתאר את סיפורה של משפחת מהגרים שמגיעה לניו-יורק, הוא הוסיף: "הספר שלי מתקיים ברגעים האחרונים של התמימות. לפני שעולם השקר בלע אותנו".

רושדי נשאל אם לדעתו המנהיגים יודעים שהם משקרים וענה: "כן, הם יודעים, ולא אכפת להם. כי זה אפקטיבי. יש ניצחון של שקר. מנהיגים בעלי עוצמה בעולם יוצרים מיתולוגיה של עבר שקרי כדי להצדיק את המעשים שלהם. ג'ונסון בבריטניה יוצר פורטרט שקרי של תור זהב כדי לגרום לאנשים להצביע בעד סילוק זרים, וטראמפ מדבר על תור זהב כשאמריקה הייתה גדולה, והוא אף פעם לא אומר מתי היה התור הזה. בכל שלושת המקומות יש פורטרט של רגע-זהב אחד, שרק אם נצעד בעקבותיו נגיע אליו".

מנהיגים בעלי עוצמה בעולם יוצרים מיתולוגיה של עבר שקרי כדי להצדיק את המעשים שלהם

רושדי התייחס בספרו החדש ברמיזה לנשיא האמריקני דונלד טראמפ, אך קרא לדמותו בספר "ג'וקר". הוא הסביר כי "לא רציתי את השם שלו בספר שלי. אבל בעיקר רציתי לומר שברגע שעולים לעמדת כוח, משהו גרוטסקי קורה. אנשים אמיתיים נשלטים על ידי אנשים גרוטסקיים". לדבריו, "הוא גרוע יותר ממה שאני חושב עליו. כל יום הוא מראה לנו שהוא גרוע יותר ממה שהיה אתמול. אחד הדברים המאפיינים את שלוש השנים האחרונות הוא שאתה מרגיש במחילת הארנב, וברגע שאתה בטוח שהגעת לקרקעית, ואין נמוך יותר, אתה מגלה שיש עוד לאן לרדת".

"הייתי מהגר כל חיי"

"אנחנו חיים בתקופה שבה האירועים המתרחשים בכל יום הם קשים להמצאה", אמר רושדי. לפני שנה ישבתי עם הסופר יואן מקיואן ואמרנו לעצמנו שאם היינו ממציאים את העלילה של השנים האחרונות ומציעים את זה למוציא לאור, הוא היה שולח אותנו לחשוב על משהו אמין יותר. המציאות היא כמו עלילה משוגעת".

הוא התייחס למגוריו בניו יורק בעשורים האחרונים ואמר: "אני גר פה 20 שנים, אני אזרח, אני לא זר. חיכיתי לכתוב רומן כזה עד שהרגשתי שיש לי מספיק שורשים. ניו יורק היא עיר של מהגרים, שני שלישים מתושבי ניו יורק לא נולדו בה. זה רומן על משפחה שמגיעה לניו יורק ממקום אחר". בתשובה לשאלה אם ירגיש מהגר כל חייו ענה: "הייתי מהגר כל חיי. הייתי מהגר בבריטניה מהודו, ועכשיו אני מהגר באמריקה מבריטניה. כל חיי חקרתי את מצב המהגר".

"אנשים מגדירים זהות בדרכים שונים. למשל זהות לאומית, מה זה להיות אמריקני בעידן טראמפ. אבל יש גם זהות מינית, שהיא הנושא החם כאן באמריקה. בהודו למשל הזהות היא דתית. אנשים מחפשים דרך להגדיר את עצמם באמצעות מסגרות שונות", הסביר.

"הצעירים מצנזרים את עצמם"

השבוע לפני 31 שנה, הוציא השלטון האיראני פסק הלכה נגד רושדי, בטענה כי הספר שכתב, "פסוקי השטן", מציג את דמותו של הנביא מוחמד בצורה בזויה ולכן ראוי הסופר לעונש מוות. "הייתי בן 40 כשהכול התחיל", הוא אומר לפינטו מניו-יורק, העיר שבה הוא מתגורר בשנים האחרונות. "במשך תשע שנים חייתי חיים קשים. הדבר היחיד שרציתי הוא לכתוב את הספרים הכי טובים שיכולתי. כיום מבחינתי הסיפור ההוא סגור. זה היה חלק חשוב בחיי אבל נגמר לפני יותר מ-20 שנה".

הוא נשאל אם היה כותב את הספר גם היום והשיב: "אני מקווה. לשמחתי אני לא צריך. אני גאה בו. הוא אחד מהספרים שאני הכי גאה בהם. אני שמח שהיום יש פחות סקנדל סביבו, שאנשים קוראים אותו כספר ולא כתפוח אדמה לוהט. קוראים אותו ברחבי העולם, ולומדים אותי באוניברסיטאות במחלקות הספרות. אני גאה בו שסופסוף יש לו חיים כספר, והיה ראוי להילחם על כך".

אני גאה בפסוקי השטן. כתבתי 18 ספרים, והוא אחד מהספרים שאני הכי גאה בהם. אני שמח שהיום יש פחות סקנדל סביבו"

"אני חושב שהיום הייתי מקבל פחות תמיכה משקיבלתי אז. לפני 31 שנים הצנזורה הגיעה מהימין, עכשיו היא מגיעה גם מהשמאל. יותר אנשים אומרים שאסור לומר דברים מסוימים. ספר כזה היה מתקבל בצורה בעייתית יותר", אמר רושדי בניסיון להשוות את המצב להיום. "אפשר לקרוא לזה תקינות פוליטית. דבר מוזר קורה היום. אנשים צעירים מצנזרים את עצמם יותר מאשר מבוגרים. זה מצב הפוך. פעם הצעירים רצו למתוח גבולות, ולא ששו לקבל על עצמם חוקים שנכפו עליהם בידי דורות קודמים. כיום הצעירים קובעים את גבולות השיח".

חבר של דויד גרוסמן

רושדי סיפר כי הוא קורא עיתונים ועוקב אחרי המצב בישראל, עם זאת לא ביקר בארץ. הוא הוסיף שהיה חבר טוב של עמוס עוז ודויד גרוסמן. לדבריו, "קשה לי להיכנס לוויכוח. כל חיי ניסיתי לא להיכנס למריבות על מקומות שאני לא מכיר.

"יש סופרים שאוהבים מריבות. אני לא אוהב את זה בכלל. נכנסתי למריבה אחת גדולה, אבל בשאר חיי, חייתי בשלווה", המשיך. "אנשים נכנסים לוויכוחים, אבל אני מבטיח לך שרוב חיי היו שלווים. היו ויכוחים אינטלקטואלים שהייתי חייב להיכנס אליהם. כמו התגובות במערב לרצח המאיירים והכותבים בשארלי-הבדו, אבל אני לא נכנס לוויכוחים בחיים הרגילים שלי".

בתשובה לשאלה האם הוא מחכה לפרס נובל לספרות ענה: "הייתי בהלם מההחלטה להעניק את פרס נובל השנה למכחיש שואה כמו פיטר הנדקה, בעיניי זה הפחית מערך הפרס בצורה ניכרת. היו לי חיים ספרותיים ארוכים. זכיתי בפרסים. זה נחמד לזכות, עדיף מלא-לזכות, אבל לא כותבים בשביל פרסים. אני כותב ספרים כי זו הדרך שלי להגיב לעולם, וגם כדי לכתוב ספרים שיישארו אחרי. ילדי חצות כמעט בן 40 והעובדה שאנשים עדיין מוצאים אותו רלוונטי זה הפרס האמיתי של הספרות".

תגיות:
ספרות