שר הבריאות יעקב ליצמן, השבוע
צילום: פלאש 90

"צריכים כיפת ברזל של הקורונה": האם מדובר בהיסטריית יתר?

נוסעיה הישראלים של ספינת "דיימונד פרינסס" חזרו לארץ והוכנסו לבידוד. האם הרשויות בישראל נערכו כראוי להגנה על הציבור מפני הנגיף? וגם, איך השפיעה סגירת הגבולות בפני אזרחי מדינות מזרח אסיה על יחסי החוץ של ישראל עם אותן מדינות?
ירון דקל
21 בפברואר 2020
23:11

שעות לאחר ששבו לישראל 11 הישראלים שנותרו על אוניית "דיימונד פרינסס" ביפן, דיווח משרד הבריאות כי אחת מהן נדבקה בנגיף. במקביל, מומחים מזהירים כי הסיכון שהנוסעים שהגיעו מהאונייה ידבקו בנגיף גבוה מאוד, משום שהיו במגע צמוד עם הנוסעת שהתגלתה כנשאית במהלך הטיסה, ולא השתמשו במסיכות המגן בכול הטיסה. אז האם משרד הבריאות נערך כראוי מפני הנגיף? או שבעצם מדובר בהיסטרייה מוגזמת?

"המטרה שלנו היא לאבחן את הנדבקים מהר ולדאוג לבידוד שלהם". כך אמרה הערב (שישי) פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. לדבריה, "גם אם יש מקרים תחומים, אנחנו יודעים להגיע אליהם ולהגן על שאר הציבור מפניהם. אנחנו עדיין יכולים להגן על המדינה".

לעומתה, פרופ' טליה מירון-שץ, ראש המכון לחקר קבלת החלטות רפואיות בקרייה האקדמית אונו, טוענת כי נדרשות החלטות ופעולות גורפות לגבי כל האנשים שחוזרים מחו"ל ועשויים להיות נשאים. "כרגע זה לא קורה. אנשים מגיעים, שואלים אותם 'האם היית בסין?' ואין שום בדיקה", אמרה מירון-שץ.

גלעד כהן, ראש אגף אסיה והפסיפיק במשרד החוץ טוען כי "כל מדינה בעולם שמטילים עליה מגבלות ואזהרות, לא אוהבת את זה מטבע הדברים, והדברים עוברים גם בערוצים הדיפלומטיים". כהן הוסיף כי בסופו של יום מה שחשוב לממשלת ישראל זו ההגנה על בריאות הציבור.