נגיף קורונה - תיירים מקוריאה הדרומית מחכים לעלות ל
צילום: פלאש 90

התפרצות הקורונה: מה עושים עם כרטיסי הטיסה שכבר קנינו?

משרד הבריאות ממליץ לא לנסוע לחו"ל בגלל הנגיף, אבל ההמלצות האלה לא מספיקות לחברות התיירות והתעופה כדי לפצות אותנו במקרה שבאמת החלטנו לבטל את החופשה • וגם: מהו פוטנציאל הנזק הכלכלי של התפרצות הווירוס?
שאול אמסטרדמסקי, פרשנות
27 בפברואר 2020
18:22

אז משרד הבריאות ממליץ שלא לנסוע לחו"ל, לשקול היטב כל נסיעה ולהימנע מכנסים בגלל התפשטות נגיף קורונה. בהתחשב בזה שאנחנו בתקופה שבה אנשים כבר הזמינו את חופשות הפסח שלהם, ואולי אפילו את חופשת הקיץ, זו עלולה להיות מכה מאוד כואבת בכיס להרבה מאוד משפחות. 

אז מה יקרה אם תבטלו טיסה לחו"ל בגלל המלצת משרד הבריאות? האם מישהו יפצה אתכם? כמעט בטוח שהתשובה היא לא.

דבר ראשון, זה תלוי מתי קניתם את כרטיס הטיסה. אם עוד לא עברו שבועיים מאז הרכישה ולא הגעתם לשבוע, או פחות מכך, לפני הטיסה, החוק מאפשר לכם להתחרט, להחזיר את הכרטיסים ולדרוש החזר כספי. לחברה מותר לגבות מכם דמי ביטול של 5%. כלומר שבמקרה של כרטיסים בעלות של 5,000 דולר, דמי הביטול יהיו 250 דולר. לא מעט, אבל לא נורא ביחס לאלטרנטיבה. 

אבל כל זה נכון רק במקרה שקניתם את כרטיסי הטיסה ממש לאחרונה. מה עושים אם קניתם אותם מזמן? השאלה אם תקבלו פיצוי תלויה בשאלה אחרת - האם קניתם ביטוח או לא? שוק ביטוחי הנסיעות בישראל מגלגל יותר מ-800 מיליון שקל בשנה, אבל ישראלים רבים כלל לא עושים ביטוח לפני שהם נוסעים לחו"ל. 

כל מי שלא ביטח את עצמו, לא יקבל שום פיצוי. מי שקנו ביטוח נסיעות, הכיסוי שקיים בו למקרה של ביטול נסיעה הוא בסיסי מאוד. הוא כולל פיצוי כספי מוגבל, ותקף רק במצב של מקרה חירום רפואי שלכם או של בני משפחה מדרגה ראשונה (וגם במקרה של צו 8, אירוע חירום בדירה שלכם וכו'). במילים אחרות, אם אתם, או מישהו מבני משפחתכם, תחלו בקורונה, ובגלל זה תיאלצו לבטל טיסה לחו"ל, ויש לכם ביטוח, תקבלו פיצוי. אבל אם אתם בריאים כמו שור ומבטלים את הטיסה כי לא בא לכם לטוס למדינה שיש בה התפרצות של הווירוס, איש לא יפצה אתכם. 

רוב הישראלים שיחליטו לבטל את החופשה - יאכלו אותה. לכן סביר מאוד להניח שכל עוד מדובר בחופשות הפסח, כלומר בחודש אפריל, רבים לא ימהרו לבטל את הטיסות שלהם, אלא יחכו לראות כיצד מתפתח משבר נגיף קורונה

רק אם קניתם תוספת לביטוח נסיעות, שנקרא "ביטוח ביטול נסיעה מכל סיבה", תקבלו פיצוי מחברת הביטוח אם תבטלו את הנסיעה. גם הפיצוי הזה לא יהיה מלא, ויחזיר לכם עד 80% מהעלות שביטחתם. למשל, אם החלטתם לבטח מראש חופשה בשווי של 10,000 דולר - חתיכת חופשה - תקבלו חזרה עד 8,000 דולר לכל היותר אם תבטלו. ביטוח כזה, אגב, הוא לא מאוד יקר - 6% משווי הביטוח, כלומר 600 דולר בדוגמה שנתתי. ובכל זאת, רוב הישראלים שטסים לחו"ל לא קונים אותו. 

בקיצור, רוב הישראלים שיחליטו לבטל - יאכלו אותה. לכן סביר מאוד להניח שכל עוד מדובר בחופשות הפסח, כלומר בחודש אפריל, רבים לא ימהרו לבטל את הטיסות שלהם, אלא יחכו לראות כיצד מתפתח משבר נגיף קורונה, ואולי ינסו לברר עם חברת התעופה או סוכנות הנסיעות אם אפשר לדחות את הכרטיס מבלי לבטלו. 

ואם עוד לא הזמנתם טיסה לחו"ל ואתם רוצים להזמין אחת, לא תהיה לכם דרך לקנות כעת את הביטוח המורחב הזה. חברות הביטוח לא רוצות לקחת את הסיכון על עצמן, והודיעו שלא ימכרו אותו עד תחילת יוני. אז, סביר להניח, יעשו הערכת מצב חדשה ויחליטו אם להאריך את התקופה הזו או לחזור למכור את הביטוחים האלה. הכול שאלה של מה תהיה רמת הסיכון.


יש גם חצי כוס מלאה. אם אתם אזרחים ותיקים, כלומר ישראלים בני 65 ומעלה, או בעלי מוגבלויות או עולים חדשים, חוק הגנת הצרכן מאפשר לכם לבטל את הטיסה ולקבל החזר מהחברה שממנה קניתם את הכרטיסים, גם אם חלפו יותר משבועיים מאז הרכישה. למעשה, תחזיקו חזק, החוק מאפשר לאזרחים ותיקים לקבל החזר במשך תקופה של ארבעה חודשים. כן, אזרחים ותיקים יכולים לקנות כרטיסי טיסה ולהתחרט בתוך ארבעה חודשים, ועדיין לקבל החזר. הם יצטרכו לשלם דמי ביטול של 5%, אבל זו עדיין פריווילגיה משמעותית. בכל מקרה, לא ניתן יהיה לקבל החזר אם כבר הגעתם לשבוע לפני הטיסה או פחות. 

אגב, ההטבה הזו תקפה גם אם האזרחים הוותיקים קנו את הכרטיסים עבור בני משפחה שלהם, ילדים או נכדים, בלי קשר לגיל שלהם. בקיצור, בפעם הבאה שאתם טסים לחו"ל, תנו לסבא וסבתא, או אבא ואמא, לקנות את הכרטיסים במקומכם. אם הם חצו את גיל 65, זה נותן לכם חתיכת מרחב גמישות. 

המשבר לא ייגמר בטיסות שלכם לחו"ל

אבל האמת היא ששאלת כרטיס הטיסה שלכם היא רק קצה הקרחון בסיפור הזה. אם המלצות משרד הבריאות יתרחבו ויכללו מדינות נוספות, ואם בנקודה מסוימת הן יהפכו לאזהרות מסע מפורשות, ותנועת המטוסים מישראל החוצה תקטן למינימום, אנחנו מדברים כבר על צעד שיש לו השלכות כלכליות משמעותיות. 

בלי אפשרות לטוס, עסקים רבים יתקשו לתפקד. הטכנולוגיה אמנם מאפשרת לקיים שיחות וידאו, אבל כל מה שדורש נוכחות פיזית ייפגע

הנפגעות המיידיות הן חברות התעופה וחברות התיירות. אלה כבר שחררו הודעות ואזהרות בימים האחרונים על פגיעה בהכנסותיהן. מנכ"ל חברת אל על כתב לעובדי החברה שיתכוננו להדק את החגורה, והחברה הודיעה על ירידה של 30 מיליון דולר בהכנסות, שסביר להניח שתתרחב עוד יותר בהמשך. מנכ"ל ישראייר הודיע כי החברה עומדת לעבור להפסד, והזהיר מפני קיצוץ מתקרב בכוח האדם. גם חברות תעופה בחו"ל כבר מראות סימני מצוקה. 

המשבר הזה לא ייגמר שם. בדיוק כמו נגיף קורונה, גם משבר כלכלי נע במעגלים, כשחלקים שונים של הכלכלה מדביקים זה את זה. מסביב לענף התעופה יש ענפי כלכלה נוספים שייפגעו. בענף התיירות - סוכנויות הנסיעות, למשל - אבל לא רק. החברות שמספקות לחברות התעופה מזון, דלק, שירותי ניקיון ועוד. כולן ייפגעו (מה שכן, אולי תהיה עלייה בהזמנות של תיירות מקומית בתוך ישראל, במקום טיסות לחו"ל. זה יכול להזרים קצת חמצן לבעלי הצימרים והמלונאים). 

ותארו לעצמכם מה יקרה למשחקים האולימפיים שמתוכננים לקיץ הקרוב בטוקיו. אם משבר הקורונה יימשך זמן רב, בכלל לא בטוח שהמשחקים יתקיימו במועדם, למרות ההצהרות החוזרות ונשנות של המארגנים בטוקיו. היקף הנזק הכלכלי במקרה הזה יהיה עשרות מיליארדים. 

זה גם לא ייגמר שם. בלי אפשרות לטוס, עסקים רבים יתקשו לתפקד. הטכנולוגיה אמנם מאפשרת לקיים שיחות וידאו, אבל כל מה שדורש נוכחות פיזית ייפגע. סטארט-אפים שרוצים להיכנס לכנסים או תחרויות, חברות שצריכות להשתתף במכרזים בחו"ל, חוקרים ודוקטורנטים שצריכים לנסוע להתמחויות, ואפשר להמשיך עם זה עוד ועוד. קשה בכלל לדמיין מציאות שבה אנחנו לא יכולים לנוע במהירות מיבשת ליבשת, ממדינה למדינה. 

בשורה התחתונה, אפילו אם מפעלי הייצור הגדולים בסין יחזרו בחודשים הקרובים לפעולה, מלאה או חלקית, כבר עתה ברור שהכלכלה הגלובלית תיפגע. גופי המקרו הגדולים - קרן המטבע, הבנק העולמי וכו' - עדיין לא נוקבים במספרים מדויקים, פשוט כי זה מוקדם מדי. 

אבל אפשר לחשוב גם על תסריט חיובי. אם משבר הקורונה יימשך, ופיתוח החיסונים ייקח לפחות שנה כפי שמעריכים מומחים שונים, ייתכן שעד אז שוק העבודה הגלובלי ייאלץ להסתגל ולפתח דרכים חדשות להתגבר על אי היכולת לנוע. היכן שאפשר יהיה לוותר על פגישה פיזית, יהיו פגישות וירטואליות. ובסופו של דבר, אחרי שמשבר הקורונה יהיה מאחורינו, אולי נגלה שעדיף לנו ככה - לעבוד גלובלי, אבל להישאר בבית.