נתן זך
צילום: תומר נויברג, פלאש 90

המשורר וחתן פרס ישראל נתן זך הלך לעולמו בגיל 89

בין שיריו: "כי האדם עץ השדה", "איך זה שכוכב" ו"כשאלוהים אמר בפעם הראשונה" • הלווייתו תתקיים ביום שני בבית העלמין בקיבוץ עינת • שר התרבות: "שורותיו הפכו לאבני יסוד בתרבות הישראלית" • הנשיא ריבלין: "מה שכתבת ואמרת - יישאר איתנו ושלנו לעד"
שני נחשוני
06 בנובמבר 2020
12:30
עודכן ב 14:47

המשורר, העורך, מבקר השירה והפזמונאי הישראלי נתן זך הלך היום (שישי) לעולמו בגיל 89. הוא הותיר אחריו את רעייתו שרה אביטל. הלווייתו תתקיים ביום שני בבית העלמין בקיבוץ עינת בשעה 14:00. קודם לכן יוצב ארונו בתיאטרון צוותא בתל אביב בשעות 13:00-11:00.

זך נולד ב-13 בדצמבר בשנת 1930 בברלין בשם הארי זייטלבך לאב יהודי ולאם איטלקייה. הם עלו לארץ בשנת 1936 וזך התחנך בבתי ספר בחיפה ותל אביב ובהמשך שירת בצבא כקצין במלחמת העצמאות. את אוספי השירים שלו החל לפרסם בשנות ה-50.

בין שיריו המוכרים: "כי האדם עץ השדה", "איך זה שכוכב", "כולנו זקוקים לחסד", "אני שומע משהו נופל", "כשצלצלת רעד קולך" ועוד. רבים משיריו גם הולחנו וזכו לביצועים והצלחה בתחנות הרדיו. דוגמה לכך היא אלבומה של נורית גלרון "שירים באמצע הלילה", שהתבסס על שיריו של זך.

בתוכניתו של קובי מידן "חוצה ישראל" בשנת 2014, סיפר זך כי אביו התאבד אחרי שירד מכל נכסיו ולא הסתגל לתרבות ולחיים בישראל. לאחר שחרורו מהצבא, הוא למד לתואר בפילוסופיה, מדעי המדינה וספרות עברית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. 

בשנות ה-50 החל זך לפרסם את שיריו, ביניהם את אוסף השירים "שירים ראשונים" ו"שירים שונים". ביחד עם השירים, פרסם זך פרקי פרוזה, בהם "מות אמי", ספרי הילדים "הדבורה דבורה", "הנשר הגדול", "הסיפור הקטן על האנשים הגדולים" ו"קוף המחט". בנוסף, הוא עסק בתרגום שירה ומחזות לעברית ובביקורת ספרות.

מאמרו "הרהורים על שירת אלתרמן", שפורסם ב-1959 היה זרם ספרותי חדש ונחשב כמרד המשוררים הציוניים, שכלל מתקפה יוצאת דופן על נתן אלתרמן, מהיוצרים החשובים והמעורכים בישראל. הכללים החדשים שזך סיכם והציג היו שונים מכללי החריזה והמשקל שהיו נהוגים אז בשירה בארץ, אך אלה הפכו להיות הכללים השולטים בשירה העברית מאז שנות ה-60 ועד ימינו.

בשנות ה-60 לימד באוניברסיטאות בארץ, ובשנת 1967 שהה באנגליה 11 שנים כדי להשלים את עבודת הדוקטורט שלו. לאחר חזרתו לישראל, לימד כפרופסור לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטאות תל אביב וחיפה. רבים משיריו הולחנו והתחבבו על קהל רחב. בתוכנית "הילוך חוזר" עם אהוד מנור, זך התראיין על זכייתו בפרס ישראל לשנת 1995.

נתן זך קיבל פרסים רבים וביניהם זכה בשנת 1982 בפרס ביאליק לספרות ובפרס למפעל חיים על שירה. זך נחשב לפורץ דרך בשירה העברית ולאחד המשוררים העבריים החשובים במחצית השנייה של המאה ה-20 וראשית המאה ה-21.

בשנת 2013, בבחירות לרשויות המקומיות הוצב במקום 59 ברשימת מרצ למועצת עיריית תל אביב. ב-2014 התחתן עם בת זוגו שרה אביטל.

"מהפכן של שירה"

הזמרת נורית גלרון ספדה לזך: "הוא היה אדם כריזמטי עם חוש הומור נהדר. אהבתי אותו מאוד. הוא היה משורר ענק בעיניי, אבא ומורה דרך רוחני בשבילי. הייתה לו יכולת נדירה להיכנס לנפש האדם. אני לא חושבת שאי פעם הוא הצליח להתנתק מהמקום שממנו הוא בא".

בהספד שפרסם אמר נשיא המדינה ראובן ריבלין ״ועוד לא אמרת הכל וכבר הלכת לעולמך, נתן זך היקר. הצעיר, הפרוע, המורד. האש היוקדת, אבל גם האלכימיסט של החיבורים הדקים ביותר ביקום, בין אדם לעץ, בין אדם לאדם". ריבלין הוסיף "תודה לך נתן זך, על האש ועל המים. אנחנו יודעים שעוד לא אמרת הכל, אבל מה שכתבת ואמרת - יישאר איתנו ושלנו לעד".

"צר לי על לכתו, זך היה מהמשוררים החשובים שידעה ישראל והשפעתו העצומה על התרבות הישראלית והזמר העברי תישמר לדורות", אמר שר התרבות חילי טרופר. "כולנו זקוקים לחסד, איך זה שכוכב אחד לבד מעז, כי האדם עץ השדה ועוד שורות רבות כבר הפכו לאבני יסוד בשפה העברית ובתרבות הישראלית הודות לגאונותו".

יושב ראש אגודת הסופרים צביקה ניר, אמר כי "הלך מאיתנו אחד מענקי השירה העברית לדורותיה, שהטביע חותם בל יימחה על השירה העברית וסלל בה דרכים חדשות ומפתיעות שרישומן משפיע עד היום. זך היה גם מהפכן של שירה, יוצר שקרא תיגר, נון-קונפרמיסט, איש רוח, מורה ומרצה, שלא היסס להביע דעותיו גם אם היו שנויות במחלוקת. התרבות העברית-הישראלית איבדה מנהיג ומצפן. חסרונו מורגש זה זמן מאז פרישתו. יהי זכרו ברוך".

ראש הממשלה החליפי בני גנץ כתב בחשבון הטוויטר שלו: "זך, משורר בחסד עליון, אחד מהיוצרים החשובים ביותר שקמו לתרבות הישראלית. רבות עוד ידובר על יצירותיו ועל תרומתו הכול כך גדולה לספרות ולשירה העברית. תודה על כל מה שהשארת כאן, נוח על משכבך בשלום".