דוח מבקר המדינה בנושא מגפות
צילום: יונתן זינדל ואבשלום ששוני, פלאש 90

דוח המבקר שהוכן לפני פרוץ הקורונה: ישראל לא ערוכה למגפה

מבקר המדינה קבע כי ישנו מחסור של מיטות אשפוז ומכונות הנשמה • מלאי התרופות נגד שפעת פנדמית מספיק ל-16% מהאוכלוסיה, במקום 25% כנדרש • הדיון הראשון על החצבת נערך רק בשיא התפרצות המחלה • הדלפות, חסימת הרשאות מחשוב ושיתוף פעולה לקוי: הדוח חשף מערכת יחסים עכורה במשרד האוצר על רקע אי העמידה ביעד הגירעון • נתניהו: "הדוח לא רלוונטי לעניין נגיף קורונה. מערכת הבריאות בישראל - אחת מעשר הטובות בעולם"
צח שפיצן וליאל קייזר
23 במרץ 2020
16:00
עודכן ב 17:04

דוח מבקר המדינה - משדר מיוחד בכאן 11

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שני) דוח חמור, שמותח ביקורת חריפה על מוכנות מערכת הבריאות לטיפול במגפות. כבר בבדיקה שנערכה בין החודשים פברואר לאוקטובר בשנת 2019, לפני התפרצות נגיף קורונה, עלה כי קיים מחסור במיטות אשפוז ובמכונות הנשמה. הדוח עסק בין השאר גם בהתפרצות מחלת החצבת ובתהליכי קבלת ההחלטות במשרד האוצר, ברקע אי-העמידה בתחזית הגירעון. תגובת משרד ראש הממשלה לדוח: "לא רלוונטי לעניין הקורונה כיוון שאיש לא יכל לחזות אותו. ראש הממשלה הביא לקפיצת מדרגה במערכת הבריאות בעשור האחרון".

בהתפרצות של שפעת צפויים לחלות יותר מ-2 מיליון תושבים בישראל. בבדיקה נמצא כי מלאי התרופות מספיק רק ל-16% מהאוכלוסייה במקום 25% - כנדרש

שתי המחלות העיקריות שנבדקו בדוח המבקר הן שפעת פנדמית (מדבקת) וחצבת. לגבי השפעת, בישראל לא הייתה התפרצות מהסוג הזה, אך בשל השלכותיה האפשריות, המבקר מציין כי יש להיערך למקרה כזה. לפי התרחיש, בעת התפרצות של שפעת צפויים לחלות כ-2,250,000 תושבים בישראל. בבדיקה נמצא כי מלאי התרופות מספיק רק ל-16% מהאוכלוסייה במקום 25% כנדרש.

המבקר צופה כי במקרה של התפרצות שפעת פנדמית, יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ-150 אלף חולים, כ-25 אלף מהם יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, ועוד כ-12,500 יזדקקו להנשמה. מהנתונים עולה כי במקרה כזה, צפוי מחסור של עשרות אלפי מיטות אשפוז כלליות, ויותר מ-20 אלף מיטות אשפוז במחלקות לטיפול נמרץ.

עוד עולה מהדוח כי למשרד הבריאות אין תוכנית להשלמת הפערים במיטות האשפוז, בצוותים הרפואיים ובציוד, שתאפשר טיפול ראוי בחולים הרבים במקרה של התפרצות השפעת. המבקר המליץ כי היות שמדובר בסיכון של ממש למדינת ישראל, על משרד הבריאות, בשיתוף משרד הביטחון ורשות החירום הלאומית, לקבוע את אופן ההיערכות. 

מהדוח עולה כי כבר מ-2018 קיימת המלצה להקמת מפעל שייצר חיסונים לשפעת. הקמה של מפעל כזה אורכת כשש שנים, אך היא לא החלה

המבקר בחן גם את השימוש במשאפים כחלק מהטיפול בשפעת, ונמצא כי תוקף התרופה האנטי-ויראלית, הניתנת במשאף, פג כבר לפני כמה שנים. בהליך מבוקר שעשה משרד הבריאות, ולאחר בדיקת החומר הפעיל במשאפים, האריך המשרד את תוקף התרופה מפעם לפעם. המבקר העיר שכדאי לבדוק גם את הפלסטיק של המשאפים, אך משרד הבריאות הסביר שאין דרך לבדוק את זה. מהדוח עולה כי כבר מ-2018 קיימת המלצה להקמת מפעל שייצר חיסונים לשפעת. הקמה של מפעל כזה אורכת כשש שנים, אך היא לא החלה. 

החצבת בישראל: עיכוב בחקירות האפידמיולוגיות של החולים

בשנים 2019-2018 הייתה התפרצות של חצבת ברחבי עולם, לרבות בישראל. כאן הגיע מספר החולים עד ספטמבר 2019 ל-4,300. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, ישראל נמצאת במקום השביעי בשנת 2019 בשיעור התחלואה בחצבת למיליון איש.

ארגון הבריאות העולמי התריע ב-2016 על התפרצות החצבת. רק באוקטובר 2018, כשההתפרצות הייתה בשיאה, התקיימה התייעצות ראשונה במשרד הבריאות

ארגון הבריאות העולמי התריע כבר ב-2016 על התפרצות מחלת החצבת, וההתראות הגיעו למשרד הבריאות בישראל. ביולי 2018 לשכת הבריאות בירושלים התריעה על התפרצות קרובה אפשרית, אך רק באוקטובר של אותה השנה, כשההתפרצות כבר הייתה בשיאה, התקיימה התייעצות ראשונה בנושא במשרד הבריאות.

המבקר מצא שלמשרד הבריאות אין תוכנית ספציפית לטיפול בהתפרצות מחלת החצבת. למשרד אין גם תוכניות ספציפיות לטיפול באדמת. לפי הדוח, החקירות האפדימיולוגיות בנוגע לחצבת לא בוצעו כנדרש, בשל עומס העבודה שנוצר בשיאה של ההתפרצות. נמצאו חקירות של מקרי הידבקות בגן או בבית ספר, שבהם ביקשו עובדי לשכת הבריאות מההורה של הילד להודיע על כך לגננת או למנהל בית הספר, במקום לעשות זאת בעצמם.

על פי הוראות ארגון הבריאות העולמי, חקירה אפידימיולוגית לחצבת צריכה להתחיל בתוך 48 שעות. מבדיקת מדגם אקראי של חקירות בלשכת הבריאות בירושלים, נמצא כי ביותר מ-40% מהחקירות היה עיכוב של יותר מכך, שהגיע עד לחמישה ימים, ובחלק מהמקרים - אף יותר.

תגובת משרד הבריאות: מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי

תגובת משרד הבריאות לדוח המבקר: "אנו מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הקורונה הנוכחי. אנו תקווה כי בדוח המתפרסם תוך כדי התמודדות עם אתגר הקורונה ייעשה שימוש ללמידה וביקורת עניינית ולא לשם ניגוח.

"ישראל היא ככל הנראה אחת המדינות אשר התמודדו באופן הטוב ביותר עם ההתפרצות הגלובלית של החצבת. ישראל הצליחה להגיע למספרים בודדים בחודש של הידבקות, כאשר מראשית שנת 2020 דווח על חמישה חולי חצבת – ארבעה בינואר ואחד בפברואר. בחודש מארס לא דווח על חולים חדשים. תוצאה זו מיוחסת לאיכות השירות הניתן על ידי שירותי בריאות הציבור במשרד ולהתגייסות האחיות במערך טיפות החלב.

"נזכיר עוד כי כיסוי החיסון בישראל הוא בין הגבוהים בעולם ועומד על 97% למנה הראשונה ו-96% למנה השנייה. אכן קיימת בעיה של כיסי אי-התחסנות. לא ניתן למנוע היווצרות של כיסים אלא לצמצם את היקפם".

ברקע אי העמידה ביעד הגירעון: תהליכי קבלת ההחלטות במשרד האוצר

המבקר בחן את תהליכי קבלת ההחלטות, הקשורות לעמידה ביעד הגירעון לשנת 2018 והכנת התחזית ל-2019. כמו כן, נבחן תהליך קבלת ההחלטות בנושא התוספת בגין "היעדר הביטחון התעסוקתי", שאף הן התקבלו בשלהי 2018 - ולהן השפעה תקציבית משמעותית. 

על אף שבחודשים האחרונים של שנת 2018 זינק הגירעון בתקציב המדינה, בחודש דצמבר הסתיימה השנה תוך עמידה ביעד של 2.9% ועם פתיחת שנת 2019 הגירעון שב לעלות - מה שהוביל לבדיקת מבקר המדינה. המבקר מצא כי החשב הכללי אמנם חזה שהגירעון יירד לקראת סוף השנה, אך לא עשה תחזית מלאה, כפי שעשתה בשנים קודמות החטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי במטרה לעקוב אחר התפתחות הגירעון. עוד נמצא כי הממשלה עודכנה בתחזית ההכנסות וההוצאות והגירעון הצפוי לשנת 2019 כשבועיים לאחר תחילת שנת התקציב.

הדלפות, חסימת הרשאות מחשוב ושיתוף פעולה לקוי: הדוח חשף מערכת יחסים עכורה במשרד האוצר

המבקר מצא כי בכל אחת מהשנים 2017-2015 גדלו ההוצאות ברבעון הרביעי באופן משמעותי לעומת השנה הקודמת, אולם בשנת 2018 חל קיטון ניכר בהוצאות לעומת השנה הקודמת. אחת הסיבות העיקריות לירידה בהוצאות במהלך חודש דצמבר 2018 היא הנחייתו של החשב הכללי לחשבי המשרדים להוציא רק את ההוצאות שחייבים על פי חוק, ולא להקדים כל הוצאה משנת 2019 לשנת 2018, בניגוד לנהוג בשנים קודמות. עם זאת, קבע המבקר כי לא נמצא שהוראת החשב הכללי בעניין חרגה מהוראות הדין.

תהליך הכנת התחזית וההתמודדות עם הגירעון הצפוי הציפו יחסי עבודה עכורים בתוך משרד האוצר, שהתבטאו בין היתר בשיתוף פעולה לקוי בין הגורמים השונים, בביטול ישיבות הנהלה, בחסימת הרשאות מחשוב ובהדלפות רבות. בעקבות זאת נדרשה מעורבות של היועץ המשפטי של משרד האוצר והוא הכריע בסוגיה כיצד להגיש תחזית.

במהלך הביקורת הנוכחית התברר כי לקראת סוף 2018 חסם החשב הכללי, בצעד חריג, את הרשאות הצפייה של אגף התקציבים במערכת ביצוע התקציב. הוא נימק זאת, בין היתר, בחשש מהדלפות. גם מנכ"ל משרד האוצר הצביע על כך שהדלפות חוזרות ונשנות הביאו אותו להחלטה כי בישיבות מקצועיות המתקיימות אצלו ישתתפו רק ראשי האגפים במשרד, ולא עובדים נוספים מתוך האגפים - מקצועיים ככל שיהיו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב לדוח: "מערכת הבריאות הישראלית מדורגת במדד בלומברג 2019 כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם. בעשור האחרון כמעט הוכפל תקציב מערכת הבריאות והוכפל תקציב סל הבריאות. עם זאת, יש מקום לשיפור ונלמד את פרטי הדוח.

"הדוח לא רלוונטי לעניין נגיף קורונה, שכן לא היה אירוע כזה במאה האחרונה ואין אף מדינה בעולם שהייתה יכולה לחזות או להיערך להתפשטות הנגיף. ואכן, אף מערכת בריאות בעולם, גם הטובה ביותר, לא נערכה להתמודד עם המגפה. מגפת הקורונה הוא לא אירוע שניתן להתמודד איתו באמצעות מערכת הבריאות אלא באמצעות נקיטת צעדים נחושים לבלימת התפשטות המגפה.

"באשר למערכת הבריאות, ראש הממשלה נתניהו הביא לקפיצת מדרגה במערכת הבריאות הישראלית כך שהיא מדורגת כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם. הכפלת תקציב הבריאות בעשור האחרון שיפרה משמעותית את מערכת הבריאות בישראל".