שר האוצר משה כחלון
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

הממשלה עודכנה בתחזית - אחרי תחילת שנת התקציב

ברקע אי העמידה ביעד הגירעון ב-2019 - מבקר המדינה מצא ליקויים בקבלת ההחלטות במשרד האוצר ואף יחסים עכורים בין העובדים • הדירות שהוגרלו "במחיר למשתכן" לא הותאמו לקהל היעד • למרות מאמצי הממשלה - מחסור של עובדים בהיי-טק • "אי-עמידה בנורמות התפעול": ביקורת על תאגיד המים "הגיחון"
כתבי כאן חדשות
23 במרץ 2020
16:00

דוח מבקר המדינה - משדר מיוחד בכאן 11

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שני) דוח ובו בחן את תהליכי קבלת ההחלטות, הקשורות לעמידה ביעד הגירעון לשנת 2018 והכנת התחזית ל-2019. כמו כן, נבחן תהליך קבלת ההחלטות בנושא התוספת בגין "היעדר הביטחון התעסוקתי", שאף הן התקבלו בשלהי 2018 - ולהן השפעה תקציבית משמעותית. הדוח מתאר גם יחסים "לא מיטביים" בין העובדים במשרד. 

על אף שבחודשים האחרונים של שנת 2018 זינק הגירעון בתקציב המדינה, בחודש דצמבר הסתיימה השנה תוך עמידה ביעד של 2.9% ועם פתיחת שנת 2019 הגירעון שב לעלות - מה שהוביל לבדיקת מבקר המדינה. המבקר מצא כי החשב הכללי אמנם חזה שהגירעון יירד לקראת סוף השנה, אך לא עשה תחזית מלאה, כפי שעשתה בשנים קודמות החטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי במטרה לעקוב אחר התפתחות הגירעון. עוד נמצא כי הממשלה עודכנה בתחזית ההכנסות וההוצאות והגירעון הצפוי לשנת 2019 כשבועיים לאחר תחילת שנת התקציב.

הדלפות, חסימת הרשאות מחשוב ושיתוף פעולה לקוי: הדוח חשף מערכת יחסים עכורה במשרד האוצר

המבקר מצא כי בכל אחת מהשנים 2017-2015 גדלו ההוצאות ברבעון הרביעי באופן משמעותי לעומת השנה הקודמת, אולם בשנת 2018 חל קיטון ניכר בהוצאות לעומת השנה הקודמת. אחת הסיבות העיקריות לירידה בהוצאות במהלך חודש דצמבר 2018 היא הנחייתו של החשב הכללי לחשבי המשרדים להוציא רק את ההוצאות שחייבים על פי חוק, ולא להקדים כל הוצאה משנת 2019 לשנת 2018, בניגוד לנהוג בשנים קודמות. עם זאת, קבע המבקר כי לא נמצא שהוראת החשב הכללי בעניין חרגה מהוראות הדין.

תהליך הכנת התחזית וההתמודדות עם הגירעון הצפוי הציפו יחסי עבודה עכורים בתוך משרד האוצר, שהתבטאו בין היתר בשיתוף פעולה לקוי בין הגורמים השונים, בביטול ישיבות הנהלה, בחסימת הרשאות מחשוב ובהדלפות רבות. בעקבות זאת נדרשה מעורבות של היועץ המשפטי של משרד האוצר והוא הכריע בסוגיה כיצד להגיש תחזית.

במהלך הביקורת הנוכחית התברר כי לקראת סוף 2018 חסם החשב הכללי, בצעד חריג, את הרשאות הצפייה של אגף התקציבים במערכת ביצוע התקציב. הוא נימק זאת, בין היתר, בחשש מהדלפות. גם מנכ"ל משרד האוצר הצביע על כך שהדלפות חוזרות ונשנות הביאו אותו להחלטה כי בישיבות מקצועיות המתקיימות אצלו ישתתפו רק ראשי האגפים במשרד, ולא עובדים נוספים מתוך האגפים - מקצועיים ככל שיהיו.

הדירות שהוגרלו "במחיר למשתכן" לא הותאמו לקהל היעד

הדירות שהוגרלו במסגרת הפרויקט "מחיר למשתכן" לא הותאמו לקהל היעד של התוכנית - אף שמרבית הזכאים הם זוגות צעירים. כמעט 50% מהדירות הן דירות של חמישה חדרים ויותר, ולחלקן הוצמדו גינות או מרפסות גדולות שהעלו את מחירן.

עוד עלה מהדוח כי מיקומן של הדירות שהוגרלו לא הותאם למקום מגוריהם של הזוכים באופן שמביא להשכרת הדירות. בחלק מהמחוזות שיווק הקרקעות לא תאם את אזורי מגוריהם של הזכאים, והדבר עלול להביא לכך שזכאים ישכירו את הדירות שקנו ויתגוררו באזורים אחרים המתאימים לצורכיהם.

חלק גדול מהדירות הוגרלו בלי היתרי בנייה - דבר שיצר עיכוב בלוח הזמנים ופגיעה כלכלית בזוכים

הדוח מתאר מחדל שבגלל עלול להיגרם נזק כלכלי לזוכים בפרויקט. חלק גדול מהדירות הוגרלו בלי שניתנו להן היתרי בנייה. עבור יותר מ-14,500 יחידות דיור בפרויקטים ששווקו לא היו היתרי בנייה במועד שבו הייתה הקרקע אמורה להימסר ליזמים לצורך התחלת הבנייה או שהתקבל היתר לאחר המועד, וכבר כעת נראה כי צפויה חריגה מלוח הזמנים.

העיכוב עלול להגביר את אי-הוודאות בדבר מועד מסירת הדירות ובשל כך להסב לזוכים נזק כלכלי, שכן שוכרי הדירות שבהם יידרשו לשלם שכר דירה זמן רב מן המתוכנן. בחלק מהמקרים, המחיר שיידרשו הזוכים לשלם עבור הדירות צפוי לעלות משום שהוא צמוד למדד תשומות הבנייה.

למרות מאמצי הממשלה - מחסור של עובדים בהיי-טק

בדוח ציין המבקר כי תכניות הממשלה לאיוש משרות במקצועות ההיי-טק אינן נותנות מענה מספק לבעיה של מחסור בעובדים מקצועיים בתחום זה. השקעות המדינה במחקר ופיתוח (מו"פ) יורדות ובמקומן נכנסים משקיעים זרים, המהווים את עיקר ההשקעה במו"פ.

קיים חשש כי בשל ההשקעות הגבוהות מחו"ל במחקר ובפיתוח והשחיקה בהשקעות של המדינה, ישראל תישאר מאחור במקרה שההשקעות הזרות יפחתו. המבקר הבהיר כי היקף ההשקעות הזרות בחברות ההיי-טק בישראל ותלותן בהשקעות אלה מחייבים את הגופים הרלוונטיים לבחינה מעמיקה של נושא זה, ובכלל זה לבחינת כלים שייתנו מענה אם יצומצומו ההשקעות הזרות, לרבות עידוד הקרנות של הגופים המוסדיים הישראליים להרחיב את השקעותיהם בענף זה.

נוסף על כך, ציין המבקר קושי בהעברת ידע בין האקדמיה לחברות בתעשייה. כך, לא מתורגם מלוא הידע האקדמי למחקר יישומי. רשות החדשנות והוועדה לתכנון ולתקצוב טרם סיימו לגבש תוכנית ישימה אשר תביא למיצוי הידע אשר נוצר במחקרים של האקדמיה ושל מערכת הבריאות. עוד נתון שעלה מהדוח: ב-2018 רק שליש מהעובדים שעזבו חברת היי-טק מתחת לגיל 45, עזבו מרצון - שני שליש פוטרו.

בירוקרטיה: שיתוף פעולה לקוי בין הגופים השונים 

תהליך פתיחת עסק חדש בישראל הוא תהליך מסורבל המחייב תקשורת עם שורה ארוכה של גופים ממשלתיים ולא מתאפשר בצורה אחודה. מדי שנה בשנה נפתחים בישראל כ-55 אלף עסקים חדשים ונסגרים כ-42 אלף עסקים. עד מועד סיום הביקורת, כעשור לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה הראשונה בנושא הפחתת הנטל הבירוקרטי, הגופים טרם סיימו את הטיפול בתיקוני החקיקה והנהלים הנדרשים לדעתם לצורך שיתוף מידע בין הגופים, אפיון ובניית ממשקי המחשב וקביעת הליכי העבודה במתכונת משותפת.

משרדי הממשלה גיבשו רק כ-160 מתוך כ-370 התוכניות להפחתת הרגולציה שנכללו במסגרת תכנית החומש שעסקה בנושא. נוסף על כך, לא ניתן לרשום תאגיד אצל רשם התאגידים, רשות המיסים בישראל והמוסד לביטוח לאומי בעת ובעונה אחת באמצעות טופס מקוון משותף. למרות החלטות הממשלה מאז 2014 ופעולות המשרדים השונים להקטנת הנטל הבירוקרטי, מצבה היחסי של ישראל במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי הורע במשך כמה שנים לעומת מיקומה היחסי עד החלטת הממשלה להפחתת בירוקרטיה. רק בדוחות לשנת 2019 ו-2020 חל שיפור במיקום.

"אי-עמידה בנורמות התפעול": ביקורת על תאגיד המים "הגיחון"

בדוח מבקר המדינה נמתחה ביקורת על התנהלות תאגיד המים "הגיחון" סביב כמה נושאים, בהם מה שמוגדר: "אי-עמידה בנורמות התפעול". על פי הדוח, בשנת 2017 היה פער של כ-48 מיליון שקלים בין הנורמה להוצאות התפעול בפועל.

מבקר המדינה הצביע על ליקויים בתהליך ההתקשרויות של התאגיד. בדוח נכתב כי "ועדת המכרזים של הגיחון אישרה הגדלה של התקשרויות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הנוהל". אנגלמן מציין כי כמה התקשרויות הוגדלו כמה פעמים, וההגדלה המצטברת חרגה מהמגבלות שנקבעו. "נמצאו התקשרויות שהגדלת היקפן הכספי הובאה לדיון בוועדת המכרזים בדיעבד", נכתב בדוח.

עוד התייחס אנגלמן לליקויים בפחת הגבייה ופחת המים בשכונות עוטף ירושלים - שכונות שנמצאות מעבר לגדר ההפרדה. "פחת המים ופחת הגבייה גבוהים בשכונות אלו במידה ניכרת מהנורמות שנקבעו לתאגיד", נכתב. "הדבר גורם לבזבוז מים, שהם משאב במחסור, ומייקר את תעריפי המים". 

מחסור בחלקות וסכומי עתק לחלקות "סגורות": ביקורת על מערך הקבורה

הדוח העלה כי בין השאר, החלטת הממשלה לקדם קבורה רוויה, פתרונות לצמצום מקומות הקבורה, אינה מיושמת במלואה, ובראייה של עשרות שנים קדימה צפוי מחסור של כ-1.5 מיליון חלקות קבורה במחוזות תל אביב והמרכז. מבקר המדינה מתח ביקורת גם על סכומי הכסף שמשפחות הנפטרים נאלצות לשלם.

לפי הבדיקה, במספר בתי עלמין נגבו סכומים גבוהים ביותר: עד 50,000 שקלים לחלקות קבר "סגורות" ועד 80,000 שקלים לחלקות קבר חריגות. עוד התגלה שבשלושה בתי עלמין "סגורים" שנבחרו אקראית נמכרו כ-4,500 חלקות קבר בשווי של כ-141 מיליון שקלים. בכך נמנעה מהציבור הרחב קבורה בחלקות פטורות מתשלום.

כמו כן, במרבית בתי הקברות של העדות הלא-יהודיות חסרים מתקנים בסיסיים עבור המבקרים הפוקדים את המקום. המבקר ציין גם כי התחזוקה לקויה ומיקום הקברים אינו מוסדר. מדי שנה מתים בישראל 44 אלף בני אדם, שנקברים ב-940 בתי עלמין ברחבי הארץ.

בלי הסדרה עם תחנות מתקופת המנדט: ביקורת על השירות המטאורולוגי

מבקר המדינה בדק את השירות המטאורולוגי בין אוגוסט 2018 למרץ 2019. מהביקורת עלה בין היתר שענף המטאורולוגיה פועל ללא הסדרה חוקית, ושפריסת רשת תחנות המדידה, חלקן מתקופת המנדט הבריטי, צמחה ללא תכנון וללא ראייה כוללת של הצרכים.

גופים ממשלתיים או ציבוריים נוספים מפעילים תחנות עצמאיות. לדוגמה: משרד החקלאות מפעיל 54 תחנות, המשרד להגנת הסביבה מפעיל 11 תחנות וחברת מקורות מפעילה עשר תחנות למדידת כמות הגשם בלבד. בארץ פועלות לפחות 227 תחנות מטאורולוגיות של גופים ציבוריים, אשר חלקן פועלות בסמיכות זו לזו. לדברי המבקר, ניתן היה למזג אחדות מהן, ולהעביר את מקצתן לאזורים אחרים. הסוכות שבהן נמצא ציוד המדידה ברחבי הארץ, נבנו לפני שנים רבות, ומצבן רעוע. הציוד שבהן אנלוגי ומיושן.

בהכנת הידיעה השתתפו: ליאל קייזר, שירה הדס-נקר, סולימאן מסוודה, עקיבא ווייס ורובי המרשלג