רמי מתן אבן-אש

Jewish מילניאלס | "אני יהודי קשוח, לכו להזדיין": הראפר הנודד עושה עלייה לישראל

הוא עבד עם מתיסיהו והופיע בכל ארה"ב. עכשיו, רמי מתן אבן-אש, או "קושהדילז" כפי שהוא קורה לעצמו על הבמה עוזב קריירה של 20 שנה ועושה עליה
מערכת כאן
29 במרץ 2020
10:21

מאחורי רמי מתן אבן-אש, הידוע כ"קושהדילז", קריירה של 20 שנה כראפר: הוא הספיק כבר לעבוד עם מתיסיהו, וו-טאנג קלאן, הופיע בכל ארצות הברית ומסביב לעולם. אנחנו הגענו לפגוש אותו במנהטן רגע לפני תפנית משמעותית בקריירה ובחייו:  לעזוב את אמריקה ולעשות עלייה לישראל.

"הרבה אנשים מכירים אותי עכשיו מהפריסטיילינג", הוא אומר לנו כשהוא מתיישב על הרמקול שלו באמצע הרחוב ומתחיל לאלתר ראפ. "אתה ממש ממציא משהו על המקום, ואתה צריך רמה מסוימת של ביטחון שבה אתה יכול להסתכל על הקהל ופשוט לדעת מה אתה צריך לעשות". כשאנחנו מצלמים את הקהל שנהנה אפשר לראות שהוא יודע מה צריך לעשות. "זה לא משנה אם אתה בן 12 או 22 או 82".

"הראיתי לאנשים שאני יהודי קשוח, שלא כדאי להם להתעסק איתי כי אני אכסח אותם. בתחום הראפ אנשים מכבדים את זה. זו כל האנרגיה שלך כבן אדם, ואנשים מתחברים לסיפור שלי".

זה לא עוד יום רגיל שבו אבן-אש מאלתר ראפ ברחובות ניו יורק. "בעוד פחות מ-48 שעות אני עובר לישראל", הוא מספר, "רציתי לעשות את זה כבר עשר שנים, אבל לפני זה נלך לאולפן בברוקלין, אחר כך אני מופיע בכיכר טיימס, אחר כך אני באפטר-פארטי ב-23:00, ואני מוציא שיר חדש. סתם עוד יום רגיל".

"אני חושב שכתבתי את שיר הראפ הראשון שלי בגיל 14", רמי נזכר, "הפעם הראשונה שלי על במה הייתה בגיל 17, בתיכון. הופעתי תחת השם 'קושר דיל', כולם צחקו עליי. קיבלתי גם קריאות בוז, אמרו לי שאני גרוע וצעקו לשחרר את פלסטין, אבל המשכתי לשיר ראפ, אהבתי את זה".

"אין הרבה אמנים יהודים בעולם הראפ האמיתי", אומר לנו אבן-אש, "יש יהודים, אבל הם לא מזוהים כראפרים יהודים, ואני רק יודע להיות מי שאני, אני לא יכול להיות כל בן אדם אחר. אם הייתי כמו מישהו אחר לא הייתה לי קריירה, זו פשוט המציאות".

"כשהתחלתי לשיר ראפ הבנתי שאנשים לא אוהבים את ישראל, שאנשים לא אוהבים יהודים, והחלטתי לחזק עוד יותר את כל הקטעים היהודיים", הוא אומר, "הראיתי לאנשים שאני יהודי קשוח, שלא כדאי להם להתעסק איתי כי אני אכסח אותם. בתחום הראפ אנשים מכבדים את זה. זו כל האנרגיה שלך כבן אדם, ואנשים מתחברים לסיפור שלי".

"אני מרגיש כאילו אני לא מצליח לעכל את מה שקורה כי אני כל הזמן עסוק במשהו", הוא אומר לנו בסוף היום הארוך, "תמיד רציתי לעבור לישראל ופחדתי מדי". אבל עכשיו אין זמן לפחד,  וצריך לארוז את המזוודות. "אני יודע מה קורה באמריקה, אני יכול לעשות את אותם הדברים שוב ושוב, אבל אני נמצא בשלב שבו אני צריך לשנות משהו", הוא מסכם, "ואולי זו טעות ואני אכשל, אבל אין לי בעיה להיכשל".