מתי יימצא חיסון לקורונה?
צילום: אי-פי

המרוץ לחיסון: איך מונעים התפשטות של נגיף?

וירוס קורונה גבה את חייהם של עשרות אלפי בני אדם ומציאת החיסון, שיעצור את ההתפשטות, עדיין לא נראית באופק. איך פועלים חיסונים ומתי הומצאו? | כל התשובות
מערכת כאן חדשות
09 באפריל 2020
08:22

מדענים ברחבי העולם נמצאים במרוץ למציאת חיסון נגד נגיף קורונה (קוביד 19) שהתפשט בעולם וגבה את חייהם של עשרות אלפי בני אדם מסוף חודש דצמבר. עשרות חברות ומוסדות מובילים מתחרים ביניהם על פיתוח הנוגדן, וחלק מהם כבר החלו בשלב הראשון של הניסויים הקליניים. עם זאת, החוקרים מבהירים שפיתוח החיסון עלול לקחת לפחות שנה.

נקשר, חודר ומתרבה: מהו וירוס ואיך הוא מתפשט?

חיסונים קיימים רק כמה מאות שנים ומרביתם לא מרפאים מחלות, אלא מונעים אותן. החיסונים מכילים את החיידק או הווירוס שגורם למחלה כשהוא מת או מוחלש. מטרת החיסון היא ללמד את הגוף להתמודד עם הפתוגן - כך שבפעם הבאה שהוא יופיע, הגוף שלנו יוכל לחסל אותו. 

המצאת החיסונים

האבעבועות השחורות היוו מטרד גדול עבור האנושות כבר לפני יותר מאלפיים שנה. בשנת 430 לפני הספירה, גילו בני האדם שאנשים שהחלימו מהנגיף, ששייך למשפחה של נגיפי ההרפס, פיתחו עמידות כלפיו - וכך בעצם ככל הנראה הומצא החיסון הראשון. 

על פי כתבים עתיקים מסין ומהודו, אנשים נלחמו באבעבועות בשיטה שנקראת ואריאולציה. בשיטת זו, הודבקו אנשים בנגיף באמצעות מערכת הנשימה או גירוד על הגוף וכך הנגיף היה קטלני פחות, אך עדיין גרם לתמותה בשיעור של 2-3%. בעיה נוספת היא שבשיטה זו לא הצליחו למנוע הדבקה, ולמרות זאת, בתחילת המאה ה-18 הפכה טכניקה זו למקובלת באירופה ובאמריקה הצפונית והדרומית. 

בשנת 1796, רופא אנגלי בשם אדוארד ג'נר הוביל מהפכה בדרך הטיפול במחלות כגון אבעבועות שחורות. ג'נר הראה כי שימוש בזן מוחלש של הנגיף, שהועבר באותה עת מבקר לבני האדם, יכול למנוע הידבקות במחלה. הוא גילה שנערות חולבות שחלו באבעבועות בקר - לא חלו באבעבועות שחורות. במהלך העשורים הבאים, השיטה של ג'נר החליפה את שיטת הואריאלציה הלא מוצלחת. בזכות הגילוי של הרופא הכפרי, מחלת האבעבועות השחורות החלה להיעלם עד שבשנת 1980, כמעט 200 שנה אחרי, הצהיר ארגון הבריאות העולמי כי הנגיף חוסל.

הגילוי של ג'נר סלל את הדרך לפתרון של החיסונים, המונעים כיום מגפות נרחבות של מגוון מחלות בהן שפעת, טטנוס, פוליוכלבת, טיפוס הבטן, קדחת צהובה וסרטן צוואר הרחם.

איך פועל החיסון?

מערכת החיסון שלנו נועדה לזהות ולהשמיד פתוגנים פולשים. זה לא תמיד קל וחלק מהפתוגנים שגורמים למחלות למדו כיצד להתמודד עם המערכת החיסונית שלנו. לדוגמה, נגיף השפעת מסווה את עצמו כשהוא נכנס לגוף ואז מתחיל להשתכפל לפני שמערכת החיסון מבינה שהוא חדר. חיסונים נותנים למערכת שלנו דחיפה במאבק בנגיפים, בכך שהם מלמדים אותה לזהות אותו במהירות.

ישנם כמה סוגים של חיסונים, אך לכולם דרך פעולה דומה. כמו שכבר הוזכר, מחדירים נגיף מת או מוחלש לגוף על מנת שהמערכת תדע לזהות אותו ולהתמודד. למרות שהחיסון לרוב לא גורם למחלה, לעתים יש תופעות לוואי. ישנם חיסונים המכילים רק את הרעלנים של הווירוס, חלק מכילים רק את החלקים שגורמים למערכת החיסון לפעול וחלק כוללים את החומר הגנטי של הפתוגן.

בעת קבלת החיסון, נשלחת למערכת החיסון התרעה על מנת שתתחיל לייצר נוגדנים. ברגע שהמערכת הרגה את הנגיף, היא תדע להשמיד אותו במהירות בפעם הבאה, כשתהיה חשופה לדבר האמיתי. החסינות יכולה להימשך לתקופה קצובה או לכל החיים - כתלות בנגיף ובחיסון. למשל, חיסון נגד שפעת ניתן אחת לשנה וחיסון לטטנוס אחת לכמה שנים. ארגון הבריאות העולמי מאמין כי חיסונים מצילים את חייהם של שניים-שלושה מיליון בני אדם בשנה.

כעת, תולים רבים תקוות בחיסון שיעשה את אותו הדבר לנגיף קורונה, אך מוקדם להגיד מתי זה יקרה או איזה חיסון יהיה יעיל נגד הווירוס שהתפרץ כ"נגיף סיני מסתורי" והפך למגפת קורונה עולמית.