אושוויץ—בירקנאו
צילום: אי-פי

"בדיעבד אפשר להגיד שקרה נס": מסעות ההישרדות של שני ילדים במחנות

נפתלי פירסט מסלובקיה שרד יחד עם אחיו את אושוויץ—בירקנאו • ג'ני רוזנשטיין אוקראינית ילידת צ'רנוביץ שרדה את הזוועות בממחנה הריכוז מוגילב פודולסק
מערכת כאן חדשות
21 באפריל 2020
12:40

איך שורד ילד בן 9 באושוויץ—בירקנאו יחד עם אחיו הגדול, וזוכה להיפגש עם הוריו לאחר השחרור?

נפתלי פירסט נולד בפרברי ברטיסלבה ב-1932, כיום בגיל 87 הוא מסביר: "בדיעבד אפשר להגיד שקרה נס. היינו המשלוח הראשון שמנגלה לא עשה לו סלקציה". בריאיון מרגש לקלמן ליבסקינד ומואב ורדי בתוכנית "קלמן ליברמן" בכאן רשת ב' משתף נפתלי פירסט במסע הנדודים שעבר עם משפחתו מסלובקיה לפולין וחזרה לסלובקיה שם נפגשו הוא ואחיו עם הוריו לאחר ששרדו את השואה.

"היה לי אח בוגר, שמואל, והורי היו אנשים אמידים. עד גיל 6 חיינו חיי עושר, חיים נורמליים ויפים. ב-1938 כשהרייך השלישי לקח את אוסטריה תחת חסותו, התחלנו לנדוד כי היינו חייבים לעזוב את הבית. עברנו לצד השני של העיר ומשם הועברנו לשרד", מרחק שעה של נסיעה מברטיסלבה.

האזינו לריאיון המלא של נפתלי פירסט בכאן רשת ב

מהמחנה הראשון הועברו פירסט, אחיו, אימו וסבתו למחנה שרד 2. אביו היה עם הפרטיזנים ולא נכח איתם במחנה. באחד מהמסדרים שמתקיימים לפני שיוצא טרנספורט, מי שפיקח היה אלויס ברונר שהיה סגנו של אייכמן. "נעמדנו כך שהייתי הראשון בשורה אחי אחריי אימי מאחור ואז סבתא. לא רצינו שיראו שיש סבתא בינינו. רעדנו כולנו מפחד, ברונר הסתכל עליי ועל אחי ואמר 'אתם נשואי תערובת', מה שהיה לא נכון. אחי שהיה גדול ממני והייתה לו תושייה אמר 'נכון' וברנר אמר "אז מה אתם עושים פה? רוצו לפינה בקצה המגרש ותישארו שם'".

פירסט שיתף כי הרגע הנורא ביותר היה כשאימא שלו הייתה צריכה להחליט אם לקחת אותו ואת אחיו שמואל לאותה פינה או להישאר עם אמא שלה: "היא באה איתנו והשאירה שם את אמא שלה שנשלחה לאושוויץ ושם נרצחה".

"לאחר זמן תפסו את אבי ולקחו אותו למחנה, והתגלה שאנחנו לא נישואי תערובת אלא יהודים. במפקדה החליטו לא להרוג את הוריי במקום, אלא לשלוח אותם לטרנספורט. הוריי לא התכוונו שנגיע אושוויץ—בירקנאו ותכננו שנקפוץ מהרכבת בדרך. כילד טיפש חשבתי שזה קל - לקפוץ מרכבת. הדבר לא הצליח, האסירים ברכבת לא נתנו לאבי להגיע לדלת הרכבת וכך הגענו לאושוויץ-בירקנאו ב-03 בנובמבר 1944 בלילה", סיפר פירסט.


"אבי הורה לנו שחייבים לשרוד לא משנה מה יהיה"

"ידענו בדיוק לאן אנחנו הולכים. הדלת נפתחה וראינו את הגרמנים במדי האס.אס עם כלביהם שצעקו לנו לרדת מהקרונות. בדיעבד אפשר להגיד שקרה נס, אנחנו המשלוח הראשון שמנגלה לא עשה לו סלקציה. הכניסו את כל הטרנספורט שלנו יחד למחנה בירקנאו והאסירים שם השתוממו על שהם רואים ילדים וזקנים שנכנסים למחנה. זה היה מחזה נדיר באותם ימים", שיתף פירסט.

"לאחר כמה ימים החלו העינויים, הרעב והפרידות מההורי. זה היה עצוב וטראגי" סיפר פירסט. "הגענו אני ואחי למחנה הילדים בבירקנאו שם היינו בלי אבא ואמא. כשידענו שאנחנו הולכים למשלוח אבי הורה לנו שאנחנו חייבים לשרוד לא משנה מה יהיה ונתן לנו כתובת שבה עלינו להיפגש בסוף. שני האחים הצליחו לשרוד עד לשחרור המחנה ובסוף המלחמה נפגשו בברטיסלביה עם שני הוריהם ששרדו גם הם.

 

איך ילדה בת 6 שרדה את השואה ושמרה על שפיות למרות כל הזוועות?

ג'ני רוזנשטיין, ניצולת שואה מרומניה היום בת 85, הייתה בת 6 כשנשלחה למחנה ריכוז שבו היה איוון האיום. בריאיון לקרן נויבך בתוכנית "סדר יום" היא שיתפה בבכי: "הרגו לי את כל המשפחה. הייתה לי אחות בת 4, לקחו אותה בכוח מסבתא, שמו אותה על אבן וחתכו לה בגרזן את הראש מול העיניים שלי".

האזינו לריאיון המלא של ג'ני רוזנשטיין בכאן רשת ב

"כשסבתא רצה ירו בה, כשאימא שלי רצה, כשכולם רצו הרגו את כולם. לא נשאר לי שום דבר, התמוטטתי ונשארתי כמו אחרי הלם קרב. בגיל 14 שהגעתי לארץ שלחו אותי לרופאים הכי גדולים כדי להציל אותי מהשוק שבו הייתי, ככה התחלתי לאט לאט להיות שוב בת אדם", סיפרה.

רוזנשטיין גם שיתפה ברגע אחד קשה שהותיר בה צלקות: "נולדתי עם שיער בלונדיני, גרמני ניגש אליי ושאל מה אני עושה כאן? דיברתי גרמנית רהוטה והוא החל לשאול אותי שאלות. הוא שאל לשמי ועניתי שיינדלה, שזה ביידיש, תכף הוא הבין הבן אדם הרע הזה שאני לא נוצריה – לקח מקל ושבר לי את השיניים, הרביץ בי מכות ושלח את הכלב שלו שזרק אותי לרצפה. ואני צועקת ומתחננת 'למה אתה עושה לי את זה'. זה לא עזר. הוא לקח סיגריה והתחיל לשרוף לי את הפנים ואני צועקת ובוכה ומתחננת".

לשאלה איך מוצאים משמעות לחיים למרות כל מה שעברה? ענתה: "ממשיכים עם כוח, עם לחשוב מחשבות טובות ובריאות. אני לא נותנת לעצמי ליפול כי אני רוצה שהילדים שלי יתגאו בי".