מחקר רפואי בנושא קורונה בבית החולים שערי צדק
צילום: דוברות שערי צדק

לקראת הגל הבא: מילת המפתח להתמודדות במשבר - חקירות

הגרפים מעידים על התייצבות וברחובות החיים חוזרים למסלולם, אבל במערכת הבריאות נושאים עיניים לסוף השבוע הקרוב. גם העלייה במספר הבדיקות לא תספיק כדי לסכל את ההתפשטות הקרובה | פרשנות
דקלה אהרן שפרן, פרשנות
27 באפריל 2020
11:35

הטבלאות של משרד הבריאות הגיעו אתמול (ראשון) למספרים עגולים. מניין החולים המונשמים עמד על 100. מספר הנפטרים טיפס והגיע ליותר מ-200 בני אדם. הגרפים המוכרים לנו מראים התייצבות מסוימת בעלייה בתחלואה. העקומה שוטחה. כפיים.

אבל הטקס לא תם, בניגוד להתבטאות כזאת או אחרת. כלומר, בהחלט 'כפיים' למקבלי ההחלטות על הצעדים הראשונים והמהירים שנקטו לבידוד ולסגירת שמיה של ישראל, ותשואות גם לציבור הישראלי, שרובו ככולו מקפיד על כללי הריחוק החברתי ומונע את התפשטות הנגיף. העניין הוא שבד בבד עם ההשטחה, האור האדום המהבהב מעל המצוקה הקשה שבה נתונה הכלכלה הישראלית הביא לכך שהסגר מוסר מעלינו אט אט. כל מי שמסתובב קצת יכול לחוש את זה מבעד למסכה: החיים חוזרים למסלולם. חנויות הרחוב, המספרות, טייק אווי, איקאה כמובן. זה קורה. אבל במערכת הבריאות נשואות העיניים לסוף השבוע הזה, להלן: פרק זמן הדגירה של הנגיף מאז החלו בהסרת המגבלות.

בכירים במערכת אומרים שאין מנוס - תהיה עלייה במספר החולים הקשים וייתכן שאף עלייה משמעותית, כזאת שתגרום להחלטה על הסגר מחדש

לפי מנכ"ל משרד הבריאות, המספר שממנו והלאה נשוב לדלת אמותינו הוא 300 חולים ביום, ש-200 מהם בריכוזי תחלואה מרכזיים, קצב הכפלה של 10 ימים ו-300 חולים שמצבם קשה. הנתונים הללו נגזרים מתוך הערכת סף הספיקה של מערכת הבריאות הישראלית. כלומר – מהו רף הביטחון שממנו והלאה נתקשה להתמודד עם מספר גדול של חולים קשים ומונשמים לנוכח המשאבים הקיימים.

מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, כבר הזהיר כי הסרת המגבלות עלולה להוביל לגל שני וקטלני. פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, אמרה בריאיון בכאן רשת ב כי עברנו את שיא התחלואה של הגל הראשון, אבל הוסיפה שיש לנו חלון הזדמנויות צר כדי למנוע השתוללות של המגפה.

מספר נשאי הקורונה בישראל מטפס ומגיע כבר ליותר מ-15,400 בני אדם. שאלתם את עצמכם איך זה עובד ומה עושים כשמישהו מקבל את ההודעה: "נמצאת חיובי לקוביד 19"?

הנטל העיקרי מוטל על האחיות שמבצעות חקירות אפידימיולוגיות. למה זה חשוב? מכיוון שזה אחד המפתחות החשובים בדרך ליציאה מהסגר

בכל פעם שבה מתגלה נשא חדש נפתחת חקירה. אחיות אפדימיולוגיות, אחיות בריאות הציבור וגם רופאים בלשכות הבריאות מתחילים לבדוק היכן היה החולה ועם מי בא במגע (להלן: המגעים). בהנהלת הסתדרות האחיות לבריאות הציבור אומרים לנו שכל חולה מאומת מצריך בחינה של כמה מגעים – ופעמים רבות מדובר בעשרות כאלה. מדובר בהרבה מאוד עבודה הכוללת אלמנטים חביבים אך סיזייפיים של בילוש, ובסופה ייקבע מי צריך להיכנס לבידוד. מעבר לכך, ישנו גם האיכון של שב"כ שאמור לסייע באיתור הנשאים הפוטנציאליים ומפרי הבידוד, ושבית המשפט החליט להגביל.

בסופו של דבר, הנטל העיקרי מוטל על כתפי האחיות שמבצעות חקירות אפידימיולוגיות, והעומס הכבד היה עד כה בעיקר מנת חלקן של האחיות במחוז תל אביב (בגלל ריכוזי אוכלוסייה צפופים כמו בני ברק) ובמחוז ירושלים. למה זה חשוב? מכיוון שזה אחד המפתחות החשובים שבידינו בדרך ליציאה מההסגר ולחיים בצל הקורונה עד שיימצא החיסון או עד שהמחלה תדעך (תסריט שכרגע נראה פחות סביר). על ידי חקירה יעילה כזאת ניתן להגיע במהירות למי שהיה במגע עם חולה מאומת ולהודיע לו שעליו לבודד את עצמו, כדי שלא ידביק אחרים. כך ניתן לשבור את שרשרת ההדבקה.

במסמך של מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה, המייעץ למשרד הבריאות ושעבודתו מהווה בסיס לאסטרטגיה של המשרד, ופורסם בכאן חדשות, נכתב כי מניעה יעילה של התפשטות הנגיף באמצעות בדיקות, תחקירים ובידודים, מאפשרת להוריד את קצב התפשטות המגפה לפחות מ-1 (כלומר שהמגפה מתמתנת, פרמטר חשוב הנוגע להחלטה על הקלות בסגר), וכי "מערך הסיכול" הקיים, שמכיל את שלושת האלמנטים הללו, אינו עונה על הצורך הזה ולמעשה לא הצליח עד כה לקטוע שרשראות אלא באחוזים נמוכים. במכון ממליצים לבחון את ארגון המערך, להאיץ תהליכים ולהרחיב את מדיניות הבדיקות.

בשיחה עם גורם המצוי בפרטי החקירות אמרו לנו כי בהתחלה החקירות עבדו נהדר מפני שהיו מעט נשאים. ישבו עמם שעה שעה והתחקו אחר מגעים. לאחר מכן שב"כ עשה ניטור טלפוני, שסייע באיתור המגעים. בהמשך היו ניסיונות שונים, בין השאר הצעה לתת ציון לנדבקים לפי מידת ההסתובבות שלהם מחוץ לבית (הצעה שלא קרמה עור וגידים). אבל עם הזינוק שחל במספר הנשאים, המערך הזה הפך לפחות אפקטיבי מכיוון שמדובר היה במגעים רבים מאוד ובמצבת כוח אדם שאינה מספקת.

גורמים במערך בריאות הציבור הזהירו מקריסת המערך בעת משבר וממערכת שסובלת מהרעבה כבר שנים ארוכות. כעת אנחנו משלמים את המחיר על ההתעלמות מהאזהרות

בכיר שעוסק בחקירות אמר לנו כי האחיות האפידיומיולוגיות ואחיות בריאות הציבור עובדות קשה מאוד ומשתכרות מעט, בפרט בהשוואה לאחיות בתי החולים ואחיות הקהילה. לכן יש מחסור מובנה במערכת של מספר האחיות, עוד לפני שהכרנו את הנגיף שזקף ראשו בסין. המחסור הזה התבטא כמובן ביום פקודה ובנקודה שבה נצרכו לאותן אחיות באזורים שבהם נרשמה תחלואה חריגה, כך שכוח האדם המיומן המקצועי בהם התקשה מאוד לעמוד בעומס החקירות. ואגב, תנאי העבודה של צוותי בריאות הציבור לא הוסדרו עד היום - בניגוד לתנאי הרופאים בבתי החולים שהוסדרו בהסכם קיבוצי לאחר פרוץ המשבר.

העיסוק בתחום בריאות הציבור מתסכל מאוד. בימים כתיקונם הוא אפור ומשמים ואינו רווחי, כך שאנשי מקצוע רבים יבכרו עיסוק בתחום אחר ומכניס על פניו. אבל מעבר לכך, גורמי המקצוע הזהירו מזה זמן מקריסת המערך בעת משבר וממערכת שסובלת מהרעבה כבר שנים ארוכות. כעת אנחנו משלמים את המחיר על ההתעלמות מאותן אזהרות. מה שאמור לקרות עכשיו הוא השקעה מסיבית בבריאות הציבור וברפואה המונעת, ובאופן ספציפי, גם במערך החקירות שחייב לעמוד מתוקתק ויעיל. זאת כדי לתת מענה למקרים הבאים שיגיעו לפתחנו כשתקופת הדגירה של נדבקי ההקלות בסגר תסתיים ונראה עלייה במספר הנשאים.

 נתונים הם לחם חוקנו

ובנוגע לנתונים שיקבעו את המשך ההקלות בסגר, חוקרים מהאוניברסיטה העברית פרסמו מחקר ולפיו גם בלי סגר מלא, לא היינו עוברים את סף הספיקה של הטיפול הנמרץ בישראל, וכי גם אם נקל מאוד היום תוך שמירה על צעדים סבירים לא נגיע לאי ספיקה. מבלי להיכנס לפרטי המחקר, נצטט כאן מדבריו של אחד החוקרים הללו, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, שקבל על כך שהנתונים הגולמיים על הקורונה לא זמינים לאנשי מקצוע בתוך המשרד וגם מחוצה לו. הוא אמר כי משרד הבריאות חייב לשתף את המטרות, את תרחיש הייחוס, את הנתונים, ואת המודל שמשפיע על קבלת ההחלטות.

לוין הוסיף כי כיום מרבית המידע נותר במחשכים וכי ביקורת עמיתים וביקורת ציבורית חיונית לקבלת החלטות מבוססת מדע ולאמון הציבור. הדברים הללו מדויקים. קשה להפריז בחשיבותה של השקיפות ובחשיבות השיתוף בהליכי קבלת ההחלטות ובנתונים שעליהם מתבססים בדרך לעיצוב המדיניות ויישומה בפועל.

אנקדוטה בצד: בשבוע שעבר הגשתי שאילתא למשרד הבריאות כדי לברר את שיעורי ההתחסנות בישראל בצל משבר הקורונה. כעבור יומיים קיבלתי מענה, אך הוא כלל ניתוח מוטעה של נתונים: בתגובה נכתב כי חלה ירידה של כ-20% בשיעור ההתחסנות בחיסון MMRV הניתן נגד אדמת, חצבת, חזרת ואבעבועות רוח. לשמחתי, בדקתי את הנתונים ועשיתי חישוב, וכך גיליתי שמדובר למעשה בירידה של 30% בשיעור ההתחסנות. רוצה לומר: נתונים הם לחם חוקנו. הבדיקות קריטיות, ויחד עם החקירות הם העיניים שלנו שיאפשרו לצפות ולהבחין בתמונת התפשטות הקורונה בישראל.

הדרך לשבירת שרשרת ההדבקה עוברת בהשקעה בבריאות הציבור.