מנדבליט וחיות
צילום: פלאש 90

היועמ"ש לבג"ץ: אין מניעה משפטית להטיל את המנדט על נתניהו

היועץ הבהיר כי יש קשיים משמעותיים בסיטואציה, אך אין עילה להתערבות משפטית ולפסילה. מנדלבליט ציין כי קיימת "התנגשות ערכים חזיתית" בין כיבוד רצון הרוב לבן עקרון טוהר המידות • בתשובת מנדלבליט לבג"ץ נכתב גם כי אין עילה לפסילת ההסכם הקואליציוני, אך יש להמתין לשלב החקיקה בנושא • התיקון שיאפשר את חילופי נתניהו וגנץ עבר בקריאה ראשונה בכנסת
תמר אלמוג, אמוץ שפירא ויערה שפירא
30 באפריל 2020
13:27
עודכן ב 16:19

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מסר היום (חמישי) את עמדתו לבג"ץ ואמר כי אין מניעה משפטית בהטלת המנדט על ראש הממשלה בנימין נתניהו. מנדלבליט נדרש לסוגיה בעקבות שמונה עתירות שביקשו למנוע מנתניהו להרכיב ממשלה בשל כתבי האישום שהוגשו נגדו. כפי שפורסם בכאן חדשות, היועץ הבהיר כי יש קשיים משמעותיים בסיטואציה, אך אין עילה להתערבות משפטית ולפסילה.

כמו כן, נכתב בתשובת מנדלבליט לבג"ץ כי סעיפים מסוימים בהסכם הקואליציוני מעוררים קשיים, אך אין עילה לפסילת ההסכם בין הליכוד לכחול לבן בשלב זה, ויש להמתין לשלב החקיקה בנושא. היועץ ציין כי יש בהחלט מקום לתמרורי אזהרה בנוגע לחלק מהוראות ההסכם, אבל יש לבחון את הנושא רק כשיופעלו מעשית. בשבוע הבא יתקיים דיון בנושא בהרכב של 11 שופטים. בתוך כך, עבר בכנסת בקריאה ראשונה התיקון שיאפשר את חילופי נתניהו וגנץ.

מנדלבליט ציין בתשובתו כי קיימת "התנגשות ערכים חזיתית" בין כיבוד רצון הרוב לבן עקרון טוהר המידות. "אין צורך להכביר במילים על הקושי הרב הטמון בקביעה שיפוטית לפיה מי שרוב חברי הכנסת מבקשים כי ירכיב את ממשלת ישראל, יהא מנוע מלעשות כן. זאת, במיוחד בהיעדר הוראת חוק כלשהי הקובעת כי קיימת מניעה להטלת תפקיד הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום, ויתרה מכך, בהינתן הוראות חוק מהן עולה אחרת", כתב היועץ.

"מן העבר השני ניצב עקרון טוהר המידות בשירות הציבורי בכלל, ובקרב נבחרי הציבור בפרט. עקרון שעל משמעותו וחשיבותו העמוקה והמהותית מבחינה ציבורית ומשפטית אין צורך להכביר במילים, כמו גם על הקושי הציבורי, המשפטי והמעשי הטמון בכהונה של נאשם בפלילים בתפקיד הרם של העומד בראש הרשות המבצעת", הוסיף.

כפי שדווח בכאן חדשות בתחילת השבוע, מנדלבליט קבע כי רק במקרים חריגים וקיצוניים יתערב בהסכמים קואליציונים, וכי אין ספק שרכיבים שונים בהסכם מעוררים "קשיים משפטיים ניכרים", אבל ברוב המקרים יש לחכות ליישום שלהם.

גם בית הנשיא נדרש לסוגיה והשיב לבג"ץ: "שאלת קיומה של מניעה משפטית להיותו של חבר כנסת מועמד להרכבת ממשלה ולכהן כראש ממשלה, בשל היותו נאשם בעבירות שיש עמן קלון - הינה סוגיה עקרונית הראויה לדיון ונתונה להכרעתם של הכנסת ובית המשפט הגבוה לצדק. היא איננה עומדת לפתחו של נשיא המדינה ואין מקום לדון בה במסגרת סמכותו של נשיא המדינה".

עבר בקריאה ראשונה: התיקון שיאפשר את הרוטציה בין נתניהו לגנץ

התיקון המוצע לחוק יסוד הממשלה, שיעגן את ההסכמות בין הליכוד לכחול לבן, עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, ברוב של 72, מול 31 מתנגדים, ללא נמנעים. מליאת הכנסת תדון כעת בהצעת חוק ממשלת חילופים, הכוללת את התיקון שיעניק מימון מפלגות לסיעת דרך ארץ.

חבר הכנסת צבי האוזר, מדרך ארץ, הציג במליאה את הצעת החוק: "החוק קובע הסדר שוויוני בין כל חברי הכנסת והסיעות המוכרות כחוק למימון שוטף. שוויון הוא עקרון יסוד בשיטה הדמוקרטית בפרט במה שקשור למימון שוק הרעיונות והדעות במדינת ישראל הדמוקרטית".

חבר הכנסת איתן גינזבורג מכחול לבן, יו"ר הוועדה המיוחדת, שניהל את הדיון הבוקר: "הצעת החוק מבקשת לאפשר הסדר שלטוני שיאפשר תפקוד מלא. אנחנו לא פוגעים או מבטלים את ההסדר המשטרי הקיים, אלא רק מוסיפים לו פרק נוסף של ממשלת רוטציה. על ידי תיקון החוק נאפשר ודאות להקמת ממשלה ומייצרים יציבות שלטונית שכל כך חסרה לנו. השלטון הדמוקרטי בישראל נשען על כנו ואפילו מתחזק".

לפני שבוע החלה חקיקת החוקים שנוגעים להסכם הקואליציוני. מדובר בתיקון של חוק יסוד הממשלה ונוסף על כך, הוגש גם חוק חדש שייקרא "חוק הממשלה – ממשלת החילופים". בשני החוקים הללו יסדירו את מעמדו החדש של "ראש ממשלה חלופי" וישוו את מעמדו לזה של ראש ממשלה. ייקבעו גם הבטוחות של הרוטציה – השבעת שני ראשי ממשלה יחדיו והחלפה אוטומטית של ראש הממשלה אם הצד השני יפר את הרוטציה.

הוגש גם חוק תיקון לחוק יסוד הכנסת, כהוראת שעה לקדנציה אחת, שקובע את אורך כהונת הכנסת ה-23 ומעמיד אותה על שלוש שנים באופן חד פעמי. התהליך שנראה לפני שבוע: תחילה התכנסה מליאת הכנסת ובמהלך אותו היום היא אישרה את החוקים הללו בקריאה טרומית. לאחר האישור בקריאה טרומית, עברו לוועדה המסדרת ושם הקימו ועדת כנסת מיוחדת שבה מקודמים החוקים. 

ליברמן במליאה: בקואליציה הזאת יש רק גועל

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן התייחס לקואליציה המתהווה במליאת הכנסת: "בכל קואליציה יש קצת גועליציה. בקואליציה הזו יש רק גועל. כחול לבן עשו הסכם בזוי של מקסימום ג'ובים ומינימום השפעה. אתם מייצרים פה הוצאה בלתי סבירה של יותר ממיליארד שקל. זה מעולם לא היה. שום דוגמה אישית. אתם דואגים קודם כל לעצמכם ולתעסוקה שלכם.

"לפי 'ההצלחות' של ליצמן במשרד הבריאות אנחנו כבר יודעים איך הוא יצליח במשרד השיכון. שני רמטכ"לים מאמצים בחוק הגיוס את עמדת גדולי התורה. לנתניהו אין כוונה להקים ממשלה. הוא רק רוצה הלבנה מכחול לבן בפני בג"ץ".

יו"ר יש עתיד יאיר לפיד אמר במליאה: "ההסכם הזה נכתב כבר בספטמבר ואז לא הייתה קורונה. רוצים למכור לציבור שטויות כאילו הלכתם להסכם בגלל קורונה אז תמכרו. כבר אז בספטמבר היו אנשים בכחול לבן שרצו לזחול לממשלה ועכשיו פשוט יש להם את התירוץ. כל השרים וסגני השרים יעלו 900 מיליון שקל. מרמים גם את הציבור וגם את בג"ץ כשאומרים לו שהברירה האחרת היא בחירות רביעיות. יש מתווה הקפאה שהצעתי לחצי שנה שימנע בחירות".

בג"ץ הקפיא בצו ביניים את המשך כהונת מ"מ פרקליט המדינה

בג"ץ הוציא היום צו ביניים שמקפיא את המשך כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד, ואוסר למנות לו מחליף עד להחלטה אחרת. הצו הוצא בעקבות עתירה שהגישו עשרה עורכי דין שדרשו למנוע את האפשרות להאריך את כהונתו הזמנית של אלדד בפרק זמן נוסף. לטענתם, הארכת כהונתו לוקה בחוסר סבירות קיצוני בשל התנגדות היועץ המשפטי לממשלה.

העתירה הוגשה נגד כוונת שר המשפטים אמיר אוחנה להאריך כהונת ממלא המקום, על אף שהוא טרם הודיע על כך. אלדד עצמו מתלבט אם להסכים להארכת כהונתו, ומתקיימים מגעים בינו לבין צמרת משרד המשפטים. אוחנה עדיין לא פנה לנציב שירות המדינה, שעימו הוא אמור להתייעץ בעניין מתן הארכה בשלושה חודשים. גם עמדת נציב שירות המדינה בעניין טרם פורסמה. היום אמור היועץ המשפטי לממשלה להגיש את עמדתו בתשובה לעתירות נגד ההסכם הקואלציוני, ובכלל זה הסעיף שלא מאפשר מינוי בכירים בחודשים הקרובים, סעיף שזכה לכינוי "סעיף דן אלדד".