תל אביב
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

ככה לא מנהלים מלחמה: סוף סוף משרד ממשלתי מציע דיון בתמונה הגדולה

יותר מחודשיים מתחילת המשבר ורק היום הציע משרד האוצר לשנות את הרזולוציה של הדיונים. במסגרת קרב התודעה, האשימו באוצר את משרד הבריאות: איסוף וניתוח הנתונים לא סייעו למקבלי ההחלטות לגבש אסטרטגיית יציאה • הציבור משלם את המחיר על ממשלה שלא מצליחה לתפקד באופן הרמוני
שאול אמסטרדמסקי | פרשנות
03 במאי 2020
16:30

חודשיים ומשהו מתחילת משבר הקורונה (מה בכלל נחשב יום ההתחלה של הדבר הזה?), ורק היום, בפעם הראשונה, הגיע משרד ממשלתי כלשהו לממשלה והציע - תקשיבו חבר׳ה, אנחנו צריכים לעשות את זה אחרת. אי אפשר לקיים יותר את הדיונים האלה ברזולוציה הגבוהה הזו - כן קניונים, לא קניונים, כן מספרות, לא מספרות, עם אלכוג׳ל או בלי אלכוג׳ל.

דמיינו שהיינו במלחמה. האם זה הגיוני שהקבינט הביטחוני או הממשלה יתכנסו לדיונים של שעות על כל מבצע ומבצע? שהם ידונו בשאלות כמו איזה אמצעי לחימה החיילים צריכים לשאת, כמה לוחמים צריכים להיות בכל צוות, ודברים מהסוג הזה? כי זה בערך מה שקורה כרגע במלחמה בקורונה.

היום, לראשונה, מגיע משרד האוצר ומציע משהו אחר. די עם הדיונים הפרטניים האלה, שכל אחד מהם אורך שעות והם נערכים בדקה ה-90. בואו נגבש תוכנית כוללת, בואו נקבע אמות מידה ברורות ושקופות שיגדירו מתי עוברים לשלב הבא, כלומר פותחים יותר, או מתי חוזרים אחורנית, כלומר סוגרים יותר.

האוצר נגד משרד הבריאות: שולט במידע באופן טוטליטרי

בעיניי, החלק המעניין ביותר במסמך של משרד האוצר לא נמצא בטבלה של מה נפתח ומתי - ממילא כל זה נתון לשינויים עוד אלף פעמים. החלק המעניין ביותר מתחיל בעמוד שש, בחלק השני של המסמך, תחת הכותרת "יצירת בסיס נתונים לאומי הנגיש למקבלי ההחלטות".

המסמך של משרד האוצר:

במשרד האוצר אומרים: כרגע משרד הבריאות שולט במידע באופן טוטליטרי. "נכון להיום, תהליך  איסוף והניתוח של המידע על החולים טרם הצליח להעמיד לרשות הממשלה ומקבלי ההחלטות את המידע הנדרש לצורך ניהול מבוסס נתונים של אסטרטגיית היציאה", כתבו במשרד האוצר. זו האשמה משמעותית מאוד את משרד הבריאות. חודשיים ומשהו, אומרים באוצר, ועוד לא הצלחתם ליצור כלים שיאפשרו לנו לקבל החלטות מושכלות. אתם משאירים אותנו באפלה, אולי בכוונה, ואנחנו מקבלים החלטות גרועות.

האוצר יוצא נגד משרד הבריאות: ניתוח המידע לא העמיד לרשות מקבלי ההחלטות את המידע הנדרש לניהול מבוסס נתונים של אסטרטגיית היציאה

באוצר היו רוצים הרבה יותר נתונים - הרבה יותר שקופים, והרבה יותר מגוונים, בשביל להרכיב מהם קריטריונים להחלטות כלכליות. למשל: היכן מישהו נדבק? האם זה היה בעבודה? באיזה סוג של עבודה? אילו מקומות עבודה מדביקים יותר או פחות מאחרים? או, למשל, מה האזור המדויק ממנו מגיעים הנדבקים, ברמה של שכונות, תוך כמה זמן הופיעו תסמינים אצל כל אחד מהם, ואם הם הזדקקו לאשפוז. כרגע הנתונים האלה, ברמה הפרטנית, אינם זמינים לציבור הרחב, אלא למכון גרטנר בלבד - מה שאומר שמשרד הבריאות שולט בהם.

"עם התבהרות גודל המשבר הבריאותי והכלכלי נדרש כי תרחישי הייחוס, על בסיסם מתקבלות החלטות גורליות של פתיחה וסגירה של ענפי המשק ושלילת זכות תנועה, ייחשפו באופן מלא לגורמים המקצועיים ויאותגרו כראוי על ידי גורמים מקצועיים בריאותיים נוספים", כותבים באוצר ועוקצים את משרד הבריאות. במשרד האוצר לא רגילים שהמידע והשליטה נמצאים בידיו של משרד אחר.

הקרב על התודעה

בסיפור הזה אין טובים ורעים. בסיפור הזה יש ממשלה שלא מצליחה לתפקד באופן הרמוני - והציבור משלם את המחיר. דיון מהסוג שמשרד האוצר מציע היה צריך להתקיים לפני חודש. כבר בסוף חודש מארס היו מספיק נתונים בשביל שיהיה ברור שלא ניתן, וכנראה גם לא צריך, לשבת בסגר מוחלט במשך חודשים. אבל בממשלה לא קיימו את הדיון הזה. משרד הבריאות לא משתף את הנתונים המלאים שלו, אלא מסתפק בשקפים צבעוניים פעמיים ביום. משרד האוצר, מנגד, דוחף להניע מחדש את המשק בעיקר כי זה יפתור לו הרבה מאוד מכאב הראש הכלכלי שלו, גם אם לא ברור אם מבחינה בריאותית אפשר לעשות את זה (האוצר בעצמו מודה: בלי נתונים ההחלטות שלנו מתקבלות באפלה).

בסיפור הזה אין טובים ורעים, יש ממשלה שלא מצליחה לתפקד באופן הרמוני - והציבור משלם את המחיר

האם יוצא משהו טוב מזה שהממשלה עושה "מיקרו מנג׳מנט" למגפה? לא. האם יוצא משהו טוב מזה שכל דיון מתקיים ברגע האחרון מבלי שלעסקים ולאנשים יש מספיק זמן להתארגן ולהיערך? לא. האם יוצא משהו טוב מזה שמשרדי הממשלה לא מצליחים לשתף פעולה ולהתנהל בשקיפות? לא. למען האמת, ההיפך הוא שקורה. האמון נשחק, ואנשים עושים מה שהם רוצים. קחו את ועד הסוחרים של שוק מחנה יהודה בירושלים שכבר הודיע שעם דיון בממשלה או בלעדיו, הם מתכוונים לפתוח את השוק ביום שלישי ויהי מה. שיחפשו אותם בסיבוב.

חלק מהסיבה שמשרד האוצר הזדרז שהמסמך שלו ייצא לתקשורת כבר באמצע היום - באופן חריג, הרבה לפני הדיון הממשלה - היא משום שיש כאן קרב על התודעה. משרד האוצר רוצה לקחת בחזרה את המושכות, כפי שהיה רגיל כמעט בכל עניין במשך שנים. הוא רוצה לשרטט את גבולות המגרש ושיתר משרדי הממשלה יתנהלו על המגרש הזה. בשביל זה הוא צריך את הציבור לצידו, בשביל שישפיע על ראש הממשלה.

למרות איך שזה נשמע, לדעתי הגישה של משרד האוצר נכונה, כשם שהגישה של משרד הבריאות הייתה נכונה בתחילת המשבר. אחרי חודשיים ומשהו, לא ניתן עוד לקבל החלטות כמו ביום הראשון. מידע צריך להפוך לגלוי, מדדים צריכים להיות שקופות, ברורים וחכמים, והמשק צריך לדעת מה קורה קדימה בכל תרחיש ותרחיש ולא לחכות לממשלה בלילה לפני. והדיונים עצמם לא יכולים להיות דיוני עם אלכוג׳ל או בלי. ככה לא מנהלים מלחמה, ככה לא מנהלים מגפה.