-
צילום: גטי אימג'ס

משרד הבריאות הקטין בחצי את התקציב לתוכנית למניעת התאבדויות

המבקר: מסגרות לנוער בסיכון נסגרו, ביקורת על יישום הרפורמה בבריאות הנפש
נופר משה פרדו ודקלה אהרן שפרן
04 במאי 2020
16:00

ביקורת על התוכנית למניעת התאבדויות, על הרפורמה בבריאות הנפש, ועל הטיפול בנוער בסיכון בישראל: מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (שני) עולה כי מספר המתאבדים הממוצע בשנה עומד על 372 בני אדם. בין השנים 2016-2013 דווח על 1,486 מקרי אובדנות. עוד נמצא כי התאבדות היא סיבת המוות השנייה של בני נוער בישראל. ההוצאה של המשק על התאבדויות בשנה עומד על 2-2.5 מיליארד שקלים.

בדוח צוין כי החל משנת 2016 לא חוקרים במשרד החינוך מקרי התאבדות, והוצגה תמונה עגומה שלפיה רק 28% מהרשויות המקומיות מפעילות את התוכנית למניעת התאבדויות. הפער בין הערים בהן יש תוכנית לבין הערים שאינן מפעילות אותה דרמטי – שיעור הירידה בזכות התוכנית עומד על 13%, לעומת עלייה ב-7% במקרי ההתאבדויות בערים שבהן התוכנית לא פועלת. עוד צוין כי בין 2018-2016 חלה ירידה דרמטית של 75% במספר ההתאבדויות בצבא, בזכות הפעלת תוכנית למניעת התאבדות.

יחד עם זאת, משרד הבריאות הקטין את תקציב התוכנית למניעת התאבדות ב-54% בשנים 2019-2014, מ-110 ל-50 מיליון שקל, והעביר את הכסף לתוכניות אחרות. מהדוח עולה שעדיין לא הושלמו מהלכים להקטנת הנגישות של כלי נשק לגבי מי שקיים לגביו מידע בדבר סיכון להתאבדות – בין שהוא מבקש רישיון לראשונה ובין שהגיש בקשה לחידוש הרישיון שברשותו.

המסגרות נסגרות, מאות בני נוער ממתינים

בסוגיית הטיפול בנוער בסיכון גבוה נכתב בדוח כי 14 מתוך 48 מסגרות של חסות הנוער נסגרו עד לשנת 2019. מדובר ביותר משליש מהמסגרות בין השנים 2019-2017. נכון ליוני 2019, 195 בני נוער המתינו למעון, לעיתים יותר מחצי שנה.

בדוח צוין שבידי משרד הרווחה אין נתונים על מספרם ועל מיקומם של בני הנוער בסיכון גבוה, ושגם למשרד החינוך אין מידע מלא על היקף תופעת הנושרים הסמויים, למעט נתונים על התלמידים בסכנת נשירה המשובצים כבר במסגרות חינוך ייעודיות שהוא מפעיל. בדוח עלתה ביקורת על כך שקיים מחסור במסגרות לנוער בסיכון, בייחוד לגבי אוכלוסיות בעלות מאפיינים מיוחדים כמו בני נוער חרדים ובדואים.

עוד נטען שצוותי המעונות הממשלתיים המשתמשים באמצעי ריסון פיזיים כלפי בני הנוער לא קיבלו הכשרה והדרכה כנדרש, ומשרד הרווחה לא קבע נוהל המסדיר שימוש זה, ובכלל זה את מנגנון הפיקוח עליו. בנוסף התגלו ליקויים בהפעלתו של המעון הממשלתי לנערות "מסילה" לאורך שנים – בהם מחסור בתנאים בסיסיים, הן בהיבטים הפיזיים והן בהיבטים הטיפוליים-נפשיים, מחסור בכוח אדם מיומן ואי-יציבות ניהולית. 

מחסור חמור בפסיכיאטרים, זמני המתנה שפוגעים במטופלים

פרק נוסף בדוח מותח ביקורת חריפה על הרפורמה בבריאות הנפש. המבקר כתב בדוח כי זמני ההמתנה לבדיקה ממיינת ולהמשך טיפול פסיכיאטרי ופסיכותרפי עלולים להיות ארוכים ביותר עד כדי המתנה של 12-16 חודשים, מה שעלול לפגוע במטופלים, להחמיר את מצבם הנפשי, לגרום לנזקים למשפחתם ולסביבתם הקרובה ולהפחית את השפעת הטיפול.

המבקר הוסיף כי למרות שהאחריות על הטיפול עברה לידיהן, קופות החולים לא פיתחו מענה לצורך ביקורי בית אצל מטופלים, לא הקימו צוותי משבר ולא נותנות מענה למצבי חירום דחופים. אנגלמן הוסיף כי למשרד הבריאות אין נתונים איכותיים על הטיפולים שמעניקות קופות החולים ועל ניצול תקציב הרפורמה, ולכן הוא מתקשה להעריכה, ואין באפשרותו לוודא שהקופות אכן השקיעו את התקציב שניתן להן לטובת הרפורמה.

אנגלמן כתב כי על משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים להגדיר את זמני ההמתנה שבהם צריך לעמוד מערך שירותי בריאות הנפש, וכן לבחון פרסום נתונים השוואתיים של זמני ההמתנה בין הקופות כאמצעי לשיפור השירות. הוא הוסיף כי על משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים לבחון את פריסת המרפאות הקיימת, ואילו שירותים נדרשות הקופות לספק והיכן. זאת בהתאם לכמות האוכלוסייה ולמאפייניה בכל אזור, כך שיספקו את השירותים במרחק סביר, תוך התאמת התרבות והשפה למגוון האוכלוסיות השונות, לרבות החרדית והערבית.

הדוח מצביע על כך שניכר מחסור חמור בפסיכיאטרים בכלל ובמגזר הערבי בפרט, ושהדבר אינו צפוי להיפתר בשנים הקרובות, בנוסף נכתב שניכר גם מחסור בפסיכותרפיסטים בשירות הציבורי.

הדוח המלא: