דוח המבקר
צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

העמותה של יפה דרעי ומינוי מקורבים: הדוח החמור על המשרד לפיתוח הנגב והגליל

בין הליקויים שנמצאו בדוח המבקר: בקשה של רעיית השר לתמיכה של מאות אלפי שקלים שבוטלה ברגע האחרון • מינויים בעייתיים של אנשי ש"ס ליועצים במשרד • מלגות לסטודנטים חרדים שלא עמדו בתנאים
צח שפיצן
04 במאי 2020
16:00
עודכן ב 18:00

ביקורת חריפה על התנהלות המשרד לפיתוח הנגב והגליל ברשות השר אריה דרעי בין השנים 2017 ל-2018: בדוח שפרסם היום (שני) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן נכתב שנמצאו ליקויים רבים, ובהם בקשת תמיכה על סך 570 אלף שקל שביקשה עמותה שבראשה עמדה רעייתו של השר, יפה דרעי, ובוטלה רק לאחר שכבר אושרה; מינויים בעייתיים במכרזים של יועצי ש"ס בבחירות ליועצים של הרשות לפיתוח הגליל בשכר של מאות אלפי שקלים; מתן מלגות לסטודנטים חרדים למועמדים שלא עמדו בקריטריונים וכספים שהופנו למסעות של בני נוער חרדים שלא כהלכה. נושא העמותה של יפה דרעי נחקר על ידי המשטרה במסגרת פרשת דרעי החדשה, אך טרם קיבלה החלטה בנושא.


לצד זאת, המבקר מצא כי המשרד לא משרת בצורה הולמת את הרשויות המקומיות בגליל ובנגב. כך לדוגמה, הרשויות נדרשות להגיש הצעות לקבלת כספי תמיכה בתיבת דואר הנמצאת בתל אביב ואין להם אפשרות להגיש את ההצעות בדואר. בנוסף, המשרד לא מפרסם מכרזים בערבית למרות שמספר גדול של רשויות שבאחריותו הן דוברות ערבית.

על פי ממצאי הדוח, בספטמבר 2016 הגישה עמותת "מפעלות שמחה" של יפה דרעי בקשת תמיכה על סך 567,996 שקלים למשרד שבראשו עמד בעלה. בקשת התמיכה הייתה חתומה על ידי יפה דרעי אבל לא צוין בה הקשר בינה לבין בעלה אריה דרעי. בפברואר 2017 אישרה ועדת התמיכות של המשרד את הבקשה אך לאחר שהחלה בדיקה של חשב המשרד, משכה העמותה את הבקשה ולא קיבלה את הכסף.

דרעי טען בתגובתו כי לא ידע על הגשת הבקשה על ידי אשתו ולכן לא עדכן אף אחד במשרד, וכי לא הייתה לו שום מעורבות בהחלטה על מתן התמיכה לעמותה. יפה דרעי מסרה למשרד המבקר כי נציגי הדרג המנהלי הגישו את הבקשה ללא מעורבות מצידה.

דרעי: לא מוצא פסול במינוי אדם שנתן שירותים לש"ס בעבר

בנושא מינוי יועצי ש״ס נכתב בדו״ח כי אחד היועצים דיווח על שעות עבודה בארץ כשבכלל היה בחו״ל. לגבי חלק מהימים הודה היועץ כי דיווח בתום לב על ימי עבודה שבהם למעשה לא עבד וכי הדבר נבע מחוסר ניסיון.

עוד לפי הדוח, אותו אדם שימש בעבר כיועץ אסטרטגי בקמפיין הבחירות של ש"ס ועלות העסקתו בשנים 2015 ו-2016 עמדה על חצי מיליון שקלים.

דרעי מסר למבקר בתגובה כי הוא "אינו עוסק במינוי עובדים לרשות אך הוא אינו מוצא פסול במינוי אדם שבעבר נתן שירותים למפלגה". מבדיקת המבקר עולה כי העובד לא עמד בתנאי הסף שנקבעו למכרז, ובהם ניסיון בעבודה מול המגזר הציבורי.

יועצת נוספת של ש"ס שמונתה לתפקיד ברשות לפיתוח הגליל היא יועצת תקשורת שמונתה לתפקיד יועצת להעצמה נשית בעלות של 250 אלף שקל בשנה. גם במקרה שלה, ועדת המכרזים לא קיבלה הסברים למה צריך מישהי בתפקיד הזה. גם במקרה שלה, למועמדת שהגיעה שניה לתפקיד היה יותר ניסיון ממנה אך משום מה ועדת המכרזים נתנה לשתיהן ציון שווה. עוד נמצא כי בכירה ברשות התלוננה בזמן אמת שהיועצת לא מבצעת את תפקידה אך התלונה לא זכתה להתייחסות.

בדיווחי העבודה של היועצת נמצא שהיא דיווחה על ימי עבודה אינטנסיביים שכללו בין 14 ל-16 שעות עבודה ביום, ללא פירוט מה עשתה בימים אלה. המבקר מצא כי בחלק מהימים האלה היא בכלל לא עבדה עבור הרשות. גם לגביה נמצא שהיא דיווחה על שעות עבודה בזמן ששהתה בחו"ל. היועצת טענה כי המשיכה לעבוד גם בחו"ל עבור הרשות.

בנוגע לתוכנית "חרדים באקדמיה", בדוח נכתב כי המשרד השקיע ארבעה מיליון שקלים, ושהכסף הגיע לסטודנטים שלא היו זכאים לו. במארס 2016 הגיש המשרד בקשה להתקשרות בפטור ממכרז עם קרן טורונטו למיזם שכותרתו "תכנית חרדים באקדמיה והשמת חרדים בתעסוקה". המבקר בדק את חלוקת המלגות ל-90 סטודנטים ומצא שרק חמישה סטודנטים היו זכאים למלגה.  מתוך רשימת המלגות שבדק המבקר, 54 בכלל לא  גרים בנגב ו-31 אינם לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בנגב או בגליל.

תיבת המכרזים נמצאת בתל אביב ואין אפשרות לגשת למכרז דרך האינטרנט

המבקר מעיר כי במקום לעזור לנגב, לגליל ולפריפריה המשרד מערים קשיים על המועצות המקומיות שזקוקות נואשות לכספים שלו. כך לדוגמא המשרד לא מאפשר למועצות המקומיות להגיש בקשות מקוונות לתמיכות. על מנת להגיש בקשת תמיכה, על הרשויות המקומיות בנגב ובגליל להפקיד את בקשותיהן בתיבת המכרזים הנמצאת במשרד בתל אביב. לשם כך, הנציג מטעמן צריך להגיע למשרד בתל אביב, ועליו לנסוע יותר מ-100 קילומטרים בממוצע לכל כיוון.

המשרד לא מפרסם מכרזים בשפה הערבית

יותר מ-48% מהיישובים בנגב ובגליל הם ערבים ולמרות זאת המשרד לא פרסם במשך שנים רבות בערבית קול קורא. בדוח נכתב כי רשויות ערביות מלינות, בין היתר, על כך שהן נמנעות מלהגיש בקשות או שבקשותיהן נפסלות כי הוגשו באופן שגוי בשל קשיים בהבנת ההוראות הכתובות בשפה העברית בלבד.

רשויות מקומיות רבות לא מקבלות כספים שמגיעים להן 

המשרד דורש מהרשויות שלהן הוא מקציב כספים להשתתף במימון המיזמים לעתים אפילו שווה בשווה. המבקר מעיר כי רשויות מקומיות רבות בנגב ובגליל, ובהן רוב הרשויות המקומיות הערביות, נמצאות בדירוג הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר (דירוג 1 עד 4) ומצבן הכלכלי מקשה עליהן לעמוד בתשלומי המימון התואם. כשרשות מקומית אינה יכולה לעמוד בתנאי המימון התואם, היא מוותרת על השירות ובפועל אינה מנצלת את התקציב.

לדוגמה, ביוני 2016 אישרה הרשות לפיתוח הגליל לשלוש מועצות מקומיות תקציב לקיום אירועים - למועצה המקומית כאבול השתתפות בסך של 30 אלף שקלים לקיום אירוע תרבות ואומנות; למועצה מקומית כעביה-חבש-חג'ג'רה השתתפות בסך 30 אלף שקלים לקיום אירוע בדואי ארצי; ולמועצה מקומית יסוד המעלה השתתפות בסך 20 אלף שקלים לקיום אירוע מורשת ותרבות. בכל המקרים האלו לא קיימו המועצות המקומיות את האירועים ולא מימשו את האישורים שקיבלו מכיוון שלא יכלו לעמוד בתשלום המימון התואם.

הדוח המלא: