נתניהו וגנץ על שלט בחירות
צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

הבטוחות של גנץ הפכו לביטוח של נתניהו מפני בג"ץ

אחרי שלוש מערכות בחירות, הפעם זה כבר ממש מתקרב לרגע שבו תושבע ממשלה בישראל • נתניהו לא אוהב את ההסכם עם כחול לבן, ומצד שני, המשמעות של קביעת בג"ץ בנוגע להסכם היא לא החלטה שלא להתערב, אלא הערה לעותרים - הקדמתם
יואב קרקובסקי | פרשנות
07 במאי 2020
10:52

יכול מאוד להיות שבלילה האחרון התרחקנו מבחירות רביעיות. בינתיים. יש מועד להצגת הממשלה, לראשונה מזה שנה וחצי ולאחר שלוש מערכות בחירות מונח על השולחן באופן אמיתי מועד להצגת ממשלה, במקום חקיקת חוק פיזור כנסת כפי שהתרגלנו כבר אחרי בחירות אפריל וספטמבר. יש בוחרים חדשים בישראל שהלכו השנה לראשונה להצביע, שלא רגילים שהמטרה של הבחירות היא הקמת ממשלה, לא בניית הקמפיין הבא. הפעם זה כבר ממש מתקרב לרגע שבו תושבע ממשלה בישראל. זה כמעט דמיוני, אבל מתקרב. הכל עוד יכול להשתנות, אבל הלילה צעדה המערכת הפוליטית צעד משמעותי נוסף לקראת ממשלה, ודחיית הבחירות.

בנימין נתניהו לא ממש אוהב את ההסכם עם כחול לבן, הוא היה מעדיף להקים ממשלה אחרת, אבל הקלפים שסידרו הבוחרים לא מסתדרים כך. ההחלטה אמש להותיר את מועד הבחירות לכנסת ה-24 על פי חוק, כלומר ביום שלישי, בשבוע השלישי של חודש חשוון תשפ"ה, ואם לדייק, 19 בנובמבר 2024 י"ח בחשוון תשפ"ה, נועד לחזק את הביטחון העצמי של שני המועמדים לתפקיד החזק ביותר בישראל, ולנסות לעמעם את הביטחון המעורער שלהם בעיקר מיריביהם מבית. נתניהו מבכירי הליכוד וגנץ מלפיד, אבל אולי בעיקר מאשכנזי.

נתניהו משדר למערכת אכיפת החוק, למחליפים הפוטנציאליים שלו בליכוד, כי העובדה שהוא יהיה ראש ממשלה חלופי, או חבר כנסת, אם בג"ץ יתערב, זה אינו סוף פסוק. הוא עוד ישוב ויש מועד נקוב לכך. מבחינת מערכת המשפט, זה משרת אותו כי הוא פותח את משפטו מעמדת ראש הממשלה, ואמנם יוצא לשנה וחצי של הפוגה, אבל יש כבר מועד חזרה - שלא יתרגלו. עמיתיו בליכוד, הם שלא יחושו את עצמם מועמדים להחליפו כי הוא אוטוטו מתכוון לשוב.

מבחינת בני גנץ, הארכת הכהונה יכולה אולי להבטיח לו את השנה וחצי הראשונה שלו בלשכת ראש הממשלה. העובדה שגם לנתניהו יש מה לאבד אם הרוטציה השנייה לא תתקיים, כלומר חזרתו של נתניהו לכסא ראש הממשלה לאחר כהונת גנץ, מבטיחה לגנץ לפחות שנה וחצי בתפקיד.

השאלה היא מה זה אומר על מעון ראש הממשלה. בנושא הזה בוודאי עוד נשמע את המובילים מקטרים איך במעון שבו דרו ב-11 השנים האחרונות בני משפחת נתניהו, יהיו חילופים כל כך תכופים של דיירים. או שאולי, והרבה יותר סביר, שהמעון בבלפור יוכרז כמעון ראש הממשלה החילופי במועדים שבהם נתניהו אמור לכהן במשרה הזו, הכל בכדי ששרה באמת לא תשמע מנתניהו את המשפט הזה של יאיר לפיד לפני שבועיים בכנסת: "שרה תארזי, מחר רויטל גנץ מגיעה וצריך לפנות לה את המדפים". אבל זה עוד חזון למועד.

בג"ץ בסך הכל דחה את הדיון

הכל עוד מאוד פריק, רגיש, לא סגור. ממשלת קרעי התרנגולת. יש אולי מועד להצגת והשבעת הממשלה הבאה, אבל יכול להיות מאוד שהיא תהיה קצרת מועד. ההסכם הקואליציוני בין נתניהו לגנץ, הסכם שאמור היה להבטיח את קיומה של הרוטציה מבחינתו של יו"ר כחול לבן, הפך להיות למעשה פוליסת הביטוח של נתניהו מפני נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. על פי ההסכם, בחצי השנה הראשונה של ממשלת החירום, אם מסיבה כלשהי, לא נאמר שם שמדובר בהתערבות בג"ץ, אבל ברור שזה העניין כולו, יפסול בית המשפט פרקים משמעותיים מן ההסכם, כלומר יתערב בשאלת יכולתו של נתניהו לכהן כראש הממשלה חילופי, הכנסת ה-23 תתפזר והולכים לבחירות. האם אמש ניתן סוף פסוק בעניין? אז זהו – ממש אבל ממש לא.

ההסכם הקואליציוני שאמור להבטיח את קיומה של הרוטציה מבחינת גנץ - הפך לפוליסת הביטוח של נתניהו מפני נשיאת בית המשפט העליון חיות

בל נתבלבל, בג"ץ לא נקט בשמרנות מיוחדת, או אקטיביזם כבוש. ממש לא. בג"ץ בסך הכל דחה את האפשרות לדון בכל הנושאים שעלו לפניו, ואפילו דחק בעותרים לפרוס לפרוסות נפרדות את כיכר הלחם שהונחה לפניו בתחילת השבוע. בג"ץ ממש מזמין את העותרים לשוב ולאתגר את השופטים בהרכב זה או אחר בכל אחד מהנושאים שהסכמי נתניהו-גנץ, ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין כחול לבן, העלו. שופטי בג"ץ הדגישו שחלק ניכר מהעתירות עוסקות בחקיקה שטרם הושלמה, ולכן לא סביר לקבל החלטה על מה שעדיין אינו קרה. המשמעות היא לא החלטה שלא להתערב, אלא הערה לעותרים – הקדמתם מדי, בואו עם הסוגיות הללו לכשיחוקקו, ואז ייתכן שנקבל בהן החלטה.

השופטים קבעו באופן מפורש שמבחינתם הסדר ממשלת החילופים אינו ברור. הבעיה העיקרית בו היא מעמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרקים שבהם יכהן כראש הממשלה החילופי. על פי הגדרת החוק, המשרה החדשה הזו, היא אינה משרת שר, ואינה ראש הממשלה. מאין יצור כלאיים חדש, שמחריג את ראש הממשלה החילופי מיתר שרי הממשלה. אבל הבעיה מתעצמת כשבוחנים מה יקרה כאן מיד לאחר השבעת הממשלה, ואולי לכן בחרו השופטים להמתין.

שופטי בג"ץ הדגישו שחלק ניכר מהעתירות עסקו בחקיקה שלא הושלמה. המשמעות היא לא החלטה שלא להתערב, אלא הערה לעותרים - הקדמתם מדי

על פי ההסכם הקואליציוני, נתניהו יכהן תחילה כראש הממשלה, ובני גנץ כראש הממשלה החלופי ושר הביטחון. וכך גנץ יהיה כאחד השרים מצד אחד, וראש הממשלה החלופי מן הצד השני. לעומת זאת, בעוד 18 חודשים לאחר הרוטציה, אם בכלל תתרחש, יכהן נתניהו כראש הממשלה החלופי, אבל בשל משפטו הפלילי לא יוכל לכהן כשר. וכך נוצרת התרכובת הבלתי ברורה - מה מעמדו האמיתי של ראש הממשלה החלופי, שר או שאינו שר?

שופטי בג"ץ לא דנו בנושא הזה משתי סיבות מרכזיות. כל עוד החקיקה מתנהלת, היא נתונה לשינויים, ואין טעם לפסוק פסיקות על תהליך שעודו מתנהל. לראיה, חוק יסוד הכנסת שאמור היה להשתנות ולקצר את כהונת הכנסת ה-23 לשלוש שנים בלבד, שונה תוך כדי הליך החקיקה. ומכאן לא היה נכון מבחינת בג"ץ להתערב. מעבר לכך, שאלת מעמדו של ראש הממשלה החלופי היא שאלה עקרונית שלא ניתן לקבל אודותיה החלטה כלאחר יד. יש לה משמעויות עמוקות. האם הוא שר או שאינו שר, האם מדובר בחקיקה עוקפת בג"ץ או שאינה כזו? האם זהו הסדר הגיוני במצב הפוליטי שנוצר?

השאלות הללו צריכות להיבחן לא כששעון העצר הפוליטי מתקתק. עתירה בעניין בוודאי שתוגש, סיעות האופוזיציה והארגונים האזרחיים לא יניחו לנתניהו וגנץ להחיל את ההסדר הזה, שכל כולו ניסיון לעקוף את הלכת דרעי פנחסי, ולאפשר לנתניהו להמשיך כרגיל, למרות המשפט הפלילי שמתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי בירושלים. כל החלטה בעניין תכריע את גורל המדינה אם לבחירות או לפסק זמן ממשבר פוליטי. נתניהו, אבל בעיקר גנץ, ייאלצו לגייס טיעונים כבדי משקל לשכנע את בית המשפט, כשיידרש לדון בכך, מדוע הגיוני ליצור את המעמד המיוחד של ראש הממשלה החלופי, ומדוע לא מדובר במעקף של הלכת דרעי פנחסי, שממש לא עברה מן העולם, כפי שניסו לצייר השבוע בדיון, אלא דווקא זכתה לחיזוק בדבריהם של השופטים.